סנט לוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סנט לוסיה
Flag of Saint Lucia.svg Coat of Arms of Saint Lucia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: האדמה, האנשים, האור
המנון לאומי: בנים ובנות של סנט לוסיה
מיקום סנט לוסיה
יבשת אמריקה המרכזית
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
קסטריז
14°1′N 60°59′W
משטר דמוקרטיה
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
פרלת לוסי
סטפנסון קינג
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
22 בפברואר 1979
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
616 קמ"ר 
193 בעולם
1.6%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
163,362 נפש 
185 בעולם
265.20 נפש לקמ"ר
46 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
2,216 מיליון $ 
190 בעולם
13,565 $
97 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.725 
88 בעולם
מטבע דולר מזרח קריבי ‏ (XCD)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .lc
קידומת בינלאומית 1-758+
מפת סנט לוסיה

סנט לוסיהאנגלית: Saint Lucia, מבטאים saint Loo-sha) היא מדינת אי קטנה במזרח הים הקאריבי על גבול האוקיינוס האטלנטי. היא חלק מקבוצת איי וינדווארד שבדרום האנטילים הקטנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיאנים משבט אראווק היו הראשונים ליישב את האי במאה ה-3 לספירה, ואחריהם הגיעו בני שבט הקאריב והשתלטו על האי. אין מידע ברור בנוגע לגילוי האי בידי מגלים אירופיים, אבל מעריכים שהאי התגלה בסביבות שנת 1500 על ידי המגלה הספרדי חואן דה לה קוסה. לאחר מספר ניסיונות מוקדמים לא מוצלחים להתיישב באי, נלחמו הצרפתים והבריטים על האי, מפני שהיה באי נמל טבעי גדול באזור קסטריאס. במהלך המאות ה-17 וה-18 עברה השליטה באי מצד לצד 14 פעמים. בריטניה כבשה סופית את האי ב-1814, והוא הפך לחלק מהאימפריה הבריטית. בשנת 1967 זכה האי לממשל-עצמי, ובעצמאות מלאה ב-22 בפברואר 1979.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המדינה הסמלי של סנט לוסיה, כמו ב-15 חברות נוספות בחבר העמים הבריטי, היא מלכת בריטניה אליזבת השנייה, המיוצגת על ידי מושל כללי. הסמכויות הממשיות נתונות בידיהם של ראש הממשלה ושריו. ראש הממשלה הוא בדרך כלל ראש המפלגה הזוכה במרב הקולות בבחירות דמוקרטיות לבית המחוקקים, שבו 17 מושבים. גוף מחוקק נוסף של הפרלמנט הוא הסנאט, שבו 11 חברים.

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הקטן של סנט לוסיה מחולק ל-11 מחוזות:

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינויים האחרונים בנוהלי עדיפות הייבוא של האיחוד האירופי, והתחרות הגוברת מצד שוק הבננות של אמריקה הלטינית, הפכו את הגיוון הכלכלי לחשוב יותר ויותר בסנט לוסיה.

מדינת האי הצליחה למשוך עסקים והשקעות זרות, במיוחד בתעשיות הבנקאות ובתיירות. ענף הייצור הוא המגוון ביותר באזור המזרח קאריבי, והממשלה מנסה להחיות מחדש את גידול הבננות.

למרות הגידול השלילי ב-2001, יסודות הכלכלה נשארו יציבים, וצמיחת התוצר המקומי גולמי (תמ"ג) אמורה להתאושש בעתיד הקרוב.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הגעשי של סנט לוסיה הוא הררי יותר מאשר רבים מאיי הודו המערבית, והנקודה הגבוהה ביותר בו היא הר גימי, בגובה של 950 מטר מעל פני הים. שני הרים אחרים, הפיטונס, יוצרים את ציון הדרך הידוע ביותר של האי. הם נמצאים ליד סופרייר, בצדו המערבי של האי.

עיר הבירה של סנט-לוסיה היא קסטריז, שבה גרה שליש מאוכלוסיית האי. ערים גדולות נוספות הן גרוס איסלט, סופרייר וויו פורט.

האקלים המקומי הוא טרופי בעיקר, עם רוחות טרופיות צפון-מערביות. תקופת ינואר-אפריל נחשבת לעונה היבשה ותקופת מאי-אוגוסט נחשבת לתקופה הגשומה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה הקטנה של סנט לוסיה היא בעיקרה (90%) ממוצא אפריקאי. כ-5% הם מולאטים, צאצאים לאירופים ואפריקאים, ורק אחוז אחד מהאוכלוסייה מקורו מאירופה. כמו כן קיים מיעוט קטן של 3 אחוזים ממוצא הודי, וכן קהילות קטנות של צאצאי מהגרים מסוריה ומלבנון.

השפה הרשמית במדינה היא אנגלית, אך השפה המדוברת בפי 90 אחוז מן התושבים היא שפה קריאולית המבוססת בעיקר על צרפתית.

מרבית האוכלוסייה היא קתולית (70 עד 90 אחוז, על פי הערכות שונות). השאר הם פרוטסטנטים מכנסיות שונות, מלבד מיעוט קטן של ראסטפארים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות