מרטיניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרטיניק (מחוז שמעבר לים)
Martinique

Coat of arms of Martinique.svg
סמל מרטיניק

מרטיניקFlag of Martinique.svg
דגל מרטיניק

Martinique-11-Les Salines Beach.jpg
חופים בצידו המערבי של האי
מדינה צרפתFlag of France.svg  צרפת
מושל סרג'ה לטצ'ימי
נפות במחוז שמעבר לים 4 רבעים, 45 קנטונים, 34 קהילות
בירת המחוז שמעבר לים פור-דה-פראנס
שטח 1,128 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז שמעבר לים
 ‑ צפיפות

386,486 (נכון ל-2013)
364 נפש לקמ"ר (נכון ל-2013)
קואורדינטות 14°40′N 61°00′W / 14.667°N 61.000°W / 14.667; -61.000קואורדינטות: 14°40′N 61°00′W / 14.667°N 61.000°W / 14.667; -61.000
אזור זמן UTC -4
http://www.martinique.pref.gouv.fr/
לחצו כדי להקטין חזרה
פוארטו ריקו איי הבתולה של ארצות הברית איי הבתולה הבריטיים אנגווילה סן מרטן סנט אוסטתיוס סנט קיטס ונוויס אנטיגואה וברבודה מונטסראט גוואדלופ דומיניקה מרטיניק סנט לוסיה סנט וינסנט והגרנדינים גרנדה ברבדוס הרפובליקה הדומיניקנית האיטי קולומביה ונצואלה קובה איי טרקס וקייקוס איי בהאמה ברמודה ארצות הברית קנדה פורטוגל ספרד צרפת צרפת איטליה איטליה איטליה שווייץ אוסטריה צ'כיה גרמניה בלגיה הולנד הממלכה המאוחדת אירלנד לוקסמבורג מדיירה האיים האזוריים האיים הקנריים כף ורדה מרוקו אלג'יריה תוניסיה לוב מאוריטניה מאלי מאלי ניז'ר ניגריה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאהMartinique in France.svg
אודות התמונה

מרטיניקצרפתית: Martinique) הוא אי בים הקריבי, בשליטת צרפת המוגדר כמחוז שמעבר לים של צרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי נכבש לראשונה על ידי צרפת בשנת 1635. לאורך כל שנות השלטון הצרפתי במקום שימש האי כמקור לאספקת סוכר, קפה, רום וקקאו. שבויים אפריקאים ממערב אפריקה הובאו למקום כעבדים והם האבות של מרבית האוכלוסייה באי כיום.

בשנת 1685 גורשו יהודי מרטיניק מן האי.

בשנת 1763 נולדה באי ז'וזפין דה בוהרנה שהייתה לימים אשתו של נפולאון בונפרטה.

מרטיניק נכבשה מספר פעמים על ידי הבריטים, כולל פעם אחת במהלך מלחמת שבע השנים ופעמים במהלך מלחמות נפוליאון. בריטניה שלטה באי כמעט ברציפות בשנים 17941815, כאשר הוא נסחר בחזרה לצרפת בסיום מלחמות נפוליאון. מרטיניק נשאר ברשות צרפתית מאז.

ב-8 במאי 1902, התפרץ הר הגעש פלֶה והחריב כליל את העיר סן-פייר. כתוצאה מכך נהרגה כל אוכלוסיית העיר (כ-30,000 תושבים) למעט שלושה, אחד מהם היה אסיר בבית הכלא בעיר באותו הזמן ושרד בזכות כתלי בית הכלא העבים.

לאחר נפילת צרפת לידי גרמניה הוברחו למרטיניק עתודות הזהב של צרפת[1] ומספר אניות צבאיות ואזרחיות, כולל נושאת המטוסים היחידה של צרפת[2]. באי שלט המושל רובר שהיה נאמן לשלטון וישי. עוד לפני הצטרפותה למלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר מכן, הביעה ארצות הברית התעניינות באי ופעלה למנוע את הברחת הזהב או האוניות ממנה[3] או כניסת כוחות גרמניים אליה[4][5][6]. במאי 1942 הגיעה ארצות הברית להסכמה עם מושל מרטיניק על הימנעות משימוש באוניות הצרפתיות באי[7]. אולם שנה לאחר מכן, לאור בריחת חלק מהאוניות מהאי, הודיעה ארצות הברית על ביטול ההסכמות[8] ובתחילת יולי הועברה השלטון במרטיניק לידי צרפת החופשית[9].

מרטיניק הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי ממוקם בים הקריבי, צפונית לטרינידד וטובגו. אסונות הטבע השכיחים ביותר במרטיניק הם הוריקנים, הפוקדים את האזור מדי פעם, הצפות בחורף והתפרצויות הרי געש.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה אתנית:

חלוקה דתית:

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה במרטיניק מבוססת בעיקרה על גידול קנה סוכר, בננות, תיירות וכן ייצור נורות. החקלאות מהווה כ-6% מהתל"ג והתעשייה הזעירה, כ-11%. בשנים האחרונות ישנו גידול בענפי קני-הסוכר והבננות, כאשר מרבית הסוכר משמש ליצור רום והבננות נשלחות ברובן לצרפת.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מחולק ל-4 נפות שמחולקות ל-45 מחוזות (סה"כ יחד).

נפה עיר מרכזית שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 1999
שטח
פור דה פרנס פור-דה-פראנס Fort-de-France 166,139 171
לָה טריניטה לה טריניטה La Trinité 85,006 338
לֶה מרֵן לה מרן Le Marin 106,818 409
סן פייר סן פייר Saint-Pierre 23,464 210

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]