אילירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אזורי ההתיישבות של האילירים

אילירים היו קבוצת שבטים הודו אירופית שאכלסו בעת העתיקה את איליריה.

על פי המיתולוגיה היוונית האילירים היו צאצאים של אילירוס בנו של קדמוס. עם זאת, המינוח אילירים מתייחס לקבוצה של עמים או שבטים אשר המכנה המשותף העיקרי ביניהם היה העובדה כי דיברו שפות איליריות. עמים אלה לא הגדירו את עצמם באופן משותף כאילירים. קיימת כיום הסכמה כי האילירים היו למעשה עם אחד אשר ישב באזור החופף כיום לאלבניה ומונטנגרו, וכי היוונים היו אלה אשר העניקו את הכינוי הגורף "אילירי" לעם זה, ולעמים נוספים אשר ישבו לאורך חופי הים האדריאטי עד מישורי הונגריה כמו הדאלמטים, הליבורנים והפאנונים.

במאה הרביעית לפנה"ס הקימו האילירים ממלכה עצמאית באזור איליריה, שנקראה על שמם. הם היו לרוב שודדי ים, והיוו מטרד גדול לערי החוף היווניות ולממלכת מוקדון השכנה. פיליפוס השני, מלך מוקדון כבש את איליריה, אולם האילירים תחת הנהגתו של קלייטוס, מרדו בבנו אלכסנדר הגדול שהצליח להכריע אותם שוב, והם שרתו בצבאו במהלך מלחמותיו, אם כי השליטה המוקדונית עליהם לא הייתה מוחלטת, ולאחר מותו של אלכסנדר זכו האילירים שוב בעצמאות. תחת שלטונה של המלכה טאוטה הגיעו לשיא עוצמתם, עד שחשו בטוחים לבזוז ספינות איטלקיות וכך לגרור הכרזת מלחמה רומית עליהם. הרומאים הביסו את טאוטה, וכוננו ממשלת בובות תחת הנהגתו של דמטריוס מפארוס שהיה לפני כן אחד מקציניה של טאוטה. אולם במהלך המלחמה האילירית השנייה סולק גם דמטריוס. בשנת 168 לפנה"ס הובס גנטיוס אחרון מלכי האילירים, ואיליריה הפכה לפרובינקיה הרומית איליריקום. ככל הנראה נטמעו ונעלמו האילירים סופית כעם במהלך המאה ה-2.

האילירים נודעו כקשתים מצוינים, ונוצלו לעיתים קרובות כשכירי חרב בצבאות מוקדון ואפירוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילירים בוויקישיתוף
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.