אילש אדלר
 | |
| לידה |
1868 סנטה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1924 (בגיל 56 בערך) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
אילש אדלר (בהונגרית: Adler Illés; סנטה, 1868 – בודפשט, 19 בפברואר 1924)[1] [2] היה תאולוג הונגרי ורב. הוא היה עמית וכותב של ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילש אדלר הוא בנם של שאנדור אדלר ויוזפין ובר. הוא למד עברית ואת הכשרתו לרב בפקש, בבלשגיארמט וברטיסלאבה, ולימודים כלליים באופן פרטי. בשנת 1891 הפך לרב של קישקונפלדיהאזה, ובין 1896 לבין 1907 נבחר וכיהן כרב של אובודה. הוא עבד שם אחת עשרה שנים כאשר הקהילה היהודית של פשט הזמינה אותו כרב להחליף את הרב אלעזר פולק בבית הכנסת רומבך. בצעירותו המוקדמת היה חבר מערכת במגזין "שוויון" (Egyenlőség) וכמה ממאמריו פורסמו שם וכן בעיתונים יהודיים וכן בשנתונים של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית IMIT ושל האגודה הלאומית היהודית לחינוך בהונגריה. סדרת המאמרים המפורסמת ביותר שלו הייתה על מסע רבני הונגריה לארץ הקודש שהופיעה ב"שוויון". הוא חקר בין שאר את ספרות הקבלה. בקרב רבני בודפשט היה אחד ונואמים הפופולריים ביותר ושירת כאמור בבית הכנסת ברחוב רומבך שתוכנן על ידי האדריכל אוטו וגנר. במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש כרב צבאי בדרגת סרן. כרב השתייך ל"זרם הסטטוס קוו אנטה". נישא לינקה קרמר ונולדו להם ארבעה ילדים. מותו ב-1924 נגרם מדלקת כיס המרה. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.[3]
דרשותיו ונאומיו שפורסמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרשת חניכה. נשא את הדרשה כשנכנס לתפקיד הרב באובודה, בודפשט, 1897.
- חתונת זהב. נאום חגיגה. נשא אותו ב-11 באפריל 1898. הופיע על חשבון הקהילה היהודית של אובודה, בודפשט, 1898.
- אתה אחינו! נאום כניסה, נשא אותו כשהתקבל כחבר בחברה קדישא של פשט ב-2 בינואר 1910. בודפשט, 1910.
- הספד לזכרו של מיקשה סאבולצ'י. נשא אותו ב-21 ביוני 1915, בבודפשט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. סידרה חדשה. 1944-1939. 2002-1990.
- הלקסיקון החדש של רוואי. ISBN 963-901-594-6
- קברים יהודיים בבודפשט. עורך ג'רג' הראסטי. בודפשט, ועדת החסד הלאומית, 2004.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי-הונגרי. 1929. אילש אדלר
- קינגה פראימוביץ' [ואחרים] : בודפשט היהודית. בודפשט, 1995.
- גומירדלר והרב אדלר באובודה. http://fotolexikon.blogspot.hu
- ספרנותו של גזה פטריק Adler Illés. Székfoglaló beszéd. Tartotta az óbudai rabbiállás elfoglalásakor. (8-r. 24 l.) Bpest, 1897. Bichler J. könyvny. | MAGYAR KÖNYVÉSZET 1712–1920 | Kézikönyvtár, www.arcanum.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VI. ker. állami halotti akv. 340/1924. folyószáma alatt.
- ^ Adler Illés. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum.
- ^ Adler Illés. Öröklét.