אינגריד ואלברי
 | |
| אינגריד ואלברי | |
| לידה |
4 במאי 1890 האלמסטד, שוודיה |
|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1965 (בגיל 74) ארגריטה, שוודיה |
| מדינה |
שוודיה  |
| בן או בת זוג |
אלברט ליליאנברג |
  | |
אינגריד ואלברי (בשוודית: Ingrid Wallberg; 4 במאי 1890 – 23 בינואר 1965) הייתה אדריכלית שוודית. ידועה בעיצוביה הפונקציונליסטים, היא הייתה האשה השוודית הראשונה שעסקה באדריכלות, שהייתה בעלת משרד אדריכלים.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינגריד נולדה למשפחה אמידה בהלמסטאד, שוודיה, שם ניהלה המשפחה את ענף הטקסטיל לייצור בדים ולבנים Wallbergs Fabriks AB ו- Slottsmöllans tegelbruk .[1] אביה אלפרד ואלברי, היה מנכ"ל החברה. רוב ילדותה עברה עליה בווילה אקבו שבעיר. היא למדה בבית הספר ג'ורסהולם. בגיל 18 היא חלתה במחלת עיניים, ונסעה לברלין לגור אצל אחת מאחיותיה.[3] בעת שהותה שם, ואף על פי שעדיין לא הייתה לה הכשרה רשמית, כשרונה הוכר והיא זכתה להכין תוכנית-בינוי-עיר שהתקבלה. כשהייתה בת 25 החליטה למסד את כשרונותיה והחלה לומדת אדריכלות. בשנת 1915 למדה אדריכלות ב Königliche Kunstgewerbeschule[דרוש תרגום] ובמקביל עברה שיעורים פרטיים בציור קונסטרוקטיבי ורישום פרספקטיווי.
בגיל 17 פגשה ואלברי את האדריכל אלברט ליליאנברג .[3] שנתיים אחר כך הם נישאו. לילינברג מונה באותה שנה למשרת מהנדס תכנון ערים ראשון בגטבורג, והזוג עבר לסטורה גרדה, שם נולד בנם.[1] במהלך תקופה זו שימשה ואלברי כעוזרת לבעלה ויחד הם נכנסו למספר תחרויות תכנון עירוני, כולל אחת בשיקגו, שם זכו במקום השלישי. [4] בשנת 1923 נכנסה ואלברי לתערוכת גטבורג, שם עבדה מקרוב עם Förening Hus och Hema[דרוש תרגום] והציגה את הדיור בעיר.[5] הנישואים עם אלברט לילנברג היו אומללים וכדי לפצות את עצמה, אינגריד הפכה ל"תולעת ספרים". היא התעמקה במיוחד בספרים העוסקים בתכנון ערים ופילוסופיה ולצידם ספרי מדע בדיוני- צרפתי, גרמני ואנגלי.
אינגריד התגרשה מבעלה הראשון בינואר 1927.[1] ועברה לגור אצל אחותה לוטי, שעברה לפריז כדי להתחתן עם אלברט ז'אנרה.
ז'אנרה היה אחיה של ענק האדריכלות השווייצרית לה קורבוזיה. מתחילת שנת 1928 ואלברי זכתה ללמוד אצלו ולהתעמק בסגנון עבודה שונה בתכלית מזה שהכירה. במהלך תקופה זו היא התמחתה בפונקציונליזם. אלפרד רוט, אדריכל בחברת "לה קורבוזיה", הוא שהנחה אותה. בשנת 1928 היא חזרה לשוודיה, והקימה בעזרת רוט בגטבורג.[6] את משרד אדריכלים R&W. משרדה התמחה בתכנון בנייני דירות חדשים ובתים מדורגים, שינוי בתים צמודיי קרקע והקמת בניינים תעשייתיים בסגנון פונקציונלי.
עיקר המוניטין שלה היה על "ביתו של החייט" בו עשתה ואלברי שימוש בסלע.
בשנת 1929 ואלברי נישאה בשנית, לרופא גוסטה גוטלין.[1] עם מות אביה בשנת 1930, היא חזרה להאלמסטד והתמסרה לעסק המשפחתי. היא הפכה לחברה במועצת המנהלים של Wallbergs Fabriks AB, ובסופו של דבר היא היו"ר שלה בין השנים 1955-1965.[3]
בעיר הולדתה, ואלברי תכננה את מרבית מבני התעשייה ובתי מגורים פרטיים. היא הלכה לעולמה בעיר ארגריטה, ב־23 בינואר 1965.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Brügge, Anne (8 במרץ 2018). "Ingrid Wallberg". Svenskt kvinnobiografiskt lexikon (בשוודית). נבדק ב-3 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Caldenby, Claes; Linde Bjur, Gunilla; Ohlsson, Sven-Olof (2006). Guide till Göteborgs arkitektur (בשוודית). Stockholm: Arkitektur För. pp. 14–15. ISBN 9186050672. נבדק ב-3 ביוני 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Ingrid Wallberg – A modernist architect". Stadshem.se (בשוודית). נבדק ב-3 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bjur, Hans; Engström, Krister (2018). Lilienbergs stad: Göteborg (1900–1930). Stockholm: Första upplaga. pp. 13–16. ISBN 978-91-87553-23-3. נבדק ב-4 ביוני 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Ingrid Wallberg – Arkitektpionjar" (בשוודית). Nättidningen Svensk Historia. נבדק ב-3 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hjertberg, Lars (10 בדצמבר 2012). "Ingrid Wallberg". Vår Götheborg (בשוודית). נבדק ב-3 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה)