לדלג לתוכן

אירינה פאריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירינה פאריון
Ірина Дмитрівна Фаріон
לידה 29 באפריל 1964
לבוב, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 19 ביולי 2024 (בגיל 60)
לבוב, אוקראינה אוקראינהאוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ליצ'קוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ірина Дмитрівна Фаріон עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, סבובודה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסיה היוונית קתולית אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sofia Semtsisin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Ivan Ohienko Prize
  • Honorary Diploma of the Verkhovna Rada of Ukraine
  • בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירינה דמיטרייבנה פאריוןאוקראינית: Ірина Дмитрівна Фаріон;‏ 29 באפריל 196419 ביולי 2024) הייתה פוליטיקאית אוקראינית. הייתה חברת הראדה העליונה של הכינוס השביעי.

אירינה פאריון נולדה ב-1964 בלבוב שבאוקראינה. את השכלתה הגבוהה קיבלה באוניברסיטת לבוב, בוגרת הפקולטה לפילולוגיה.

פאריון עבדה כפרופסור עוזרת במחלקה לשפה אוקראינית ולבלשנות שימושית באוניברסיטה הלאומית של לבוב. בעלת דוקטורט בפילולוגיה, הגנה על עבודת הגמר שלה ב-2015. מחברת של מספר מאמרים ומונוגרפיות בנושאים שונים.

ב-8 ביולי 2015 ועדת החקירות של רוסיה פתחה תיק פלילי נגד אירינה פאריון בטענה לפשעים בקשר לנאום שלה מ-15 באוקטובר 2014 בעצרת בקייב הקוראת להשמדת רוסיה כמדינה, ורוסים כקבוצה של אנשים על בסיס אתני[1].

ב-19 ביולי 2024 נורתה פאריון בעיר לבוב ברחוב מסריק (אוק'). אחד הכדורים פגע בראשה והיא נפטרה בשעה 23:20 מבלי לחזור להכרה[2].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירינה פאריון הייתה נשואה לאוסטפ סמצ'ישין, ממנו התגרשה, ואם לבת, סופיה. התגוררה בלבוב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירינה פאריון בוויקישיתוף
  • אירינה פאריון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]