איתור חסכונות אבודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בחיסכון לטווח ארוך, שנעשה בקופות גמל לסוגיהן, בבנקים ולעתים במלוות חובה, קורה שמתנתק הקשר בין הגוף המנהל את החיסכון ובין בעל החיסכון, או יורשיו. מצב זה נקרא חיסכון שנותק הקשר עם בעליו, ובניסוח עממי יותר: חיסכון אבוד. זהו מצב לא תקין ונעשות פעולות שונות לכדי להביא לידיעת בעל החיסכון, שהכספים הממתינים לו.

גורמים לניתוק הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעל החיסכון שינה את כתובתו בלא שעדכן בכך את הגוף המנהל. עקב כך, מכתבים שנשלחו אליו לא הגיעו לתעודתם, והקשר בינו ובין הגוף המנהל נותק.
  • מספר הזהות של בעל החיסכון נרשם באופן שגוי בגוף המנהל, ועקב כך נוצרה אי-בהירות בקשר לזהותו.
  • בעל החיסכון נפטר, ולא הותיר ליורשיו מידע על חסכונותיו.

פעולות לחידוש הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגיע מועד הפירעון של מלוות חובה שהוטלו בישראל פעמים אחדות, התברר פעמים רבות שלבנק ישראל, הממונה על ניהול המלוות, אין מידע מספיק לאיתור בעליהם של מלוות שלא הוגשו לפירעון. הבנק הקים, במסגרת מנהל מלוות המדינה, צוות שמטרתו איתור בעליהם של המלוות, על פי המידע החלקי שהיה ברשותו.

סעיף 24 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, מסמיך את שר האוצר לקבוע "הוראות לעניין הצעדים והפעולות שעל חברה מנהלת לנקוט לשם איתור עמיתים שהקשר עמם נותק ולשם איתור מוטבים לאחר מותו של עמית". בשנת 2012 מימש השר את סמכותו זו, והתקין את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), התשע"ב-2012.

במאי 2013 השיק משרד האוצר אתר אינטרנט שנועד לאפשר לכל אדם לאתר פיקדונות אבודים, שלו או של הוריו, בקופות גמל. לאחר הזדהות באתר מקבל האדם מידע על כל הכספים הרשומים על שמו בקופות גמל, ועל פי מידע זה יוכל לפנות לגופים המנהלים, כדי לחדש את הקשר עמם.

נכסים של נספי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה מיוחדת של פיקדונות שנותק הקשר עם בעליהם היא פיקדונות של אנשים שנספו בשואה. בהשבת כספים אלה עוסקת החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה בע"מ.[1] לאחר משא ומתן שניהלה החברה עם בנקים בישראל, הועברו אליה עשרות מיליוני ש"ח, לשם העברתם ליורשים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]