איתם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של נדודי בני ישראל 1641

אֵתָם הייתה, לפי המקרא, התחנה השנייה במסלולם של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

לפי התורה, המקום נמצא ב"קצה המדבר"[1] - בגבול שבין מצרים ה"נושבת"[2] לבין מדבר ארץ מצרים[3].

לשם איתם יש דמיון בשם המצרי ח'תֵם, שמשמעותו מצודה, מבצר - מקום מוגן ומבוצר. יש מזהים את המקום בסֶרָפֵאוּם, הנמצאת צפונית לאגם המר שבאמצע הדרך בין אִסְמָעִילִיָה לאָבּוּ סֻלְטָן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם ביציאת מצרים בספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ', וכן בפרשת מסעי בספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ו'.
  2. ^ היא "ארץ הנושָבת". השווה מול ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק ל"ה, ועיין בפירוש הארוך לאבן עזרא שם.
  3. ^ היא "מדבר ארץ מצרים". השווה מול ספר יחזקאל, פרק כ', פסוק ל"ו, ועיין בפירוש מצודת דוד שכותב שם: "במדבר הסמוך לארץ מצרים". המדבר הזה נקרא בדרך-כלל "מדבר שור", כמו בספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ב.


קודמת:
סֻּכֹּת
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
פי החירות