נדודי בני ישראל במדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפה של נדודי בני ישראל 1641

נדודי בני ישראל במדבר, לפי המסופר בתורה, נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען. בלשון חז"ל מכונים אלו שנדדו ממצרים ולא זכו להיכנס לארץ המובטחת כבני "דור המדבר".

תחילתו של המסע ממצרים לארץ כנען במעמד הר סיני, שהתרחש שבעה שבועות לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, ובו התגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, ונתן להם את התורה. במהלך המסע אכלו בני ישראל מן שירד משמים, אותו אכלו בבוקר ובערב האל סיפק להם שלווים.

חטא המרגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ציווי של אלוהים שלח משה שנים עשר מרגלים לתור את ארץ כנען, קודם לכניסת עם ישראל אליה. למשימה נבחר נציג מכל אחד משנים עשר השבטים, כולם ממנהיגי העם. שליחות המרגלים נמשכה ארבעים ימים, ובמהלכה הם עברו בכל הארץ וראו את עריה. בשובם, עשרה מהם צפו בעיות קשות בכיבושה, וגרמו לעם להתייאש מלהיכנס לארץ. בעקבות חטא הייאוש מבקש אלוהים להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו. לאחר תחינות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה. קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל ניסתה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפה במלחמה מול העמלקי.

היחידים מדור קבלת התורה שזכו להיכנס לארץ ישראל הם המרגלים שדיברו טובה על ארץ ישראל - יהושע בן נון וכלב בן יפונה. משה עצמו לא זכה להיכנס לארץ כנען, בגלל חטא ההכאה בסלע למען יצאו ממנו מים, אך תלמידו, יהושע בן נון, הוביל את בני ישראל אל מעבר הירדן והנהיג את ההתנחלות בארץ כנען היא ארץ ישראל.

תחנות המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר במדבר (פרק ל"ג) מפרט את תחנות הנדידה במדבר. לגבי רבות מהתחנות התיאור לקוני, ומתמצה באמירה בסגנון "וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ". התחנות:

תחנה מקור מקראי תיאור
רַעְמְסֵס ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ל"ז
ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ה'
אזור רעמסס היה המשובח ביותר במצרים ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק י"א
סֻּכֹּת ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ל"ז - פרק י"ג, פסוק כ'
ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ה'-ו'
יישוב מצרי הסמוך לגבול
אֵתָם ספר שמות, פרק י"ג, פסוק כ'
ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ו'-ח'
ב"קצה המדבר"
פִּי הַחִירֹת ספר שמות, פרק י"ד, פסוק ב'
ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ז'-ח'
המקום נמצא "בין מיגדול ובין הים לפני בעל צפון". לפני חציית ים סוף. נקרא גם "פְּנֵי הַחִירֹת" בספר במדבר
מִגְדֹּל ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ז' החנייה במקום מתוארת רק בספר במדבר
מָרָה ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ג
ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ח'-ט'
מקור השם הוא על שבני ישראל מתלוננים שהמים מרים
אילִם ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק כ"ז, ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק א'; ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ט'-י' בו 12 בארות ו-70 דקלים
ים סוף ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י'-י"א
מדבר סין ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק א', ספר שמות, פרק י"ז, פסוק א'; ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"א-י"ב אלוהים מספק שליו ומן
דופקה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ב-י"ג - -
אלוש ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ג-י"ד - -
רפידים ספר שמות, פרק י"ז, פסוק א', ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ב'; ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ד-ט"ו - -
מדבר סיני ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים א'-ב'; ספר במדבר, פרק י', פסוק י"ב, ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ט"ו-ט"ז - -
קברות התאווה ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ל"ה, ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ט"ז-י"ז - -
חצרות ספר במדבר, פרק י', פסוק י"ב, ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק ט"ז, ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ז-י"ח - -
רתמה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-י"ט - -
רימון פרץ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים י"ט-כ' - -
לבנה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ'-כ"א - -
ריסה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"א-כ"ב - -
קהלתה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ב-כ"ג - -
הר שפר ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ג-כ"ד - -
חרדה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ד-כ"ה - -
מקהלות ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ה-כ"ו - -
תחת ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ו-כ"ז - -
תרח ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ז-כ"ח - -
מתקה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ח-כ"ט - -
חשמונה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"ט-ל' - -
מוסרות ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל'-ל"א - -
בני יעקן ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"א-ל"ב - -
חור הגידגד ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ב-ל"ג - -
יטבתה (אתר מקראי) ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ג-ל"ד - -
עברונה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ד-ל"ה - -
עציון גבר ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ה-ל"ו - -
קדש ספר במדבר, פרק כ', פסוק א', פסוק כ"ב, ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ו-ל"ז במדבר צין; מקום קבורתה של מרים
הור ההר ספר במדבר, פרק כ', פסוק כ"ב, ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ד', ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ז-מ"א בקצה ארץ אדום; מקום קבורתו של אהרן
צלמונה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"א-מ"ב - -
פינון ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ב-מ"ג - -
אובות ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים י'-י"א, ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ג-מ"ד - -
עיי העברים ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק י"א, ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ד-מ"ה בגבול מואב
דיבון גד ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ה-מ"ו - -
עלמון דבלתימה ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ו-מ"ז - -
הרי העברים ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ז-מ"ח לפני הר נבו
ערבות מואב ספר במדבר, פרק כ"ב, פסוק א', ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים מ"ח-נ' על גדת הירדן

אירועים מיוחדים במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים אחדים במהלך הנדודים זכו לתיאור מפורט:

  • המקושש: אדם שעבר עבירה חמורה של חילול שבת. משה, מנהיג העם, לא ידע כיצד לנהוג במקרה זה, והוציא את גזר דינו, מוות בסקילה, רק לאחר שאלוהים הורה לו כיצד לנהוג.
  • בעת חניית העם במדבר דיברו אהרון ומרים אודות האישה הכושית אשר לקח משה. בעקבות כך נענשה מרים בעונש הצרעת.
  • מחלוקת קורח ועדתו: קורח הנהיג מרד כנגד הנהגתם שלמשה ואהרון, בטענה: "רוַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'." (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק ג'). האל העניש את קורח ועדתו במיתה.
  • קברות התאווה: מקום במדבר פארן, שבו היו שתי מרידות של עם ישראל נגד האל ונגד משה. שם גם הוקמה הסנהדרין הראשונה על ידי משה.
  • נחש הנחושת: צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת ה', על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא.
  • משה והסלע: בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים. ה' כעס על משה והענישו בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
  • בלעם בן בעור: בלק בן ציפור מלך מואב התיירא מעם ישראל העולה מארץ מצרים, ולכן שלח כשליחים את זקני מואב ומדין אל בלעם, שישכרו אותו לקלל את עם ישראל. בלעם הסכים. הוא ניסה לקלל אך לא הצליח ובירך את ישראל במקום לקללם.
  • מעשה זמרי: זמרי בן סלוא משבט שמעון חטא עם עוד רבים מבני ישראל בזנות בשיטים, והריגתו על ידי פנחס עצרה את המגפה שהתחוללה אז בעם ישראל.

מסע נדודי בני ישראל לפי המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-19 ניסו נוסעים וחוקרים שתרו את חצי האי סיני למצוא את נתיב הנדודים של בני ישראל במדבר ואת תחנות המסע. הניסיון לאתר את הר סיני עמד במרכז החקירות וההצעות של אותם חוקרים. שני נתיבי המסע העיקריים שהוצעו היו הנתיב הצפוני, העובר בדרך הים שבצפון סיני והנתיב הדרומי העובר באזור ההר הגבוה שבדרום סיני.

על פי הכתוב בספר שמות, בני ישראל לא עברו "דרך ארץ פלשתים", שהייתה הדרך הקצרה והקרובה לארץ ישראל. על פי חוקר המקרא יהושע מאיר גרינץ דרך זו עברה בצפון סיני, שם שכנו הפלשתים הראשונים המוזכרים אצל אבות האומה, אברהם ויצחק ושם הייתה ארץ פלשתים. בנוסף, הוא קובע בספרו מוצאי דורות‏[1], כי ארץ גרר הנזכרת בספר בראשית היא במזרח סיני, מדרום לג'בל חלאל ולדרך שור המקראית, שם נקרא עד היום אחד מיובליו המרכזיים של ואדי אל-עריש - נחל אל גרור.

לפי מחקר של ההיסטוריון אביגדור שחן, המסתמך על עדויות וכן על מפות עתיקות ועדכניות, בני ישראל לא עשו את מסלול יציאת מצרים דרך אזור חצי האי סיני כפי שנהוג לחשוב, אלא דרך אפריקה. הם פנו ממצרים לכיוון צ'אד וניז'ר של ימינו, משם נסעו אל צפון-מערב היבשת, ולאחר מכן שבו מזרחה לסודאן ואתיופיה - שם הם חצו את סואץ לכיוון אסיה, ועלו צפונה לארץ ישראל. שחן מצביע על קיומם של שבטים אפריקאים ששומרים מצוות, וכן על כך שלאורך המסלול באפריקה ישנם מקומות בעלי שמות עבריים‏[2].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דור המדבר כתב חיים נחמן ביאליק את הפואמה "מתי מדבר האחרונים", שהתפרסמה בשנת תרס"ב - 1902.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמודים 99 ואילך
  2. ^ אביגדור שחן, זה סיני!, א. שחן, 2011