אי-ספיקה נשימתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אי-ספיקה נשימתית
מערכת הנשימה
מערכת הנשימה
תחום פולמונולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 167981 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D012131
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אי-ספיקה נשימתית או כשל נשימתיאנגלית: Respiratory failure) היא חוסר יכולת מערכת הנשימה לעמוד בדרישות החמצון, האוורור או הצרכים המטבוליים של החולה. אי-ספיקה נשימתית מרחשת בעקבות פגיעה בריאות שאינן מבצעות שחלוף גזים באופן תקין, וכתוצאה מכך עולה רמת הפחמן דו-חמצני ואילו רמת החמצן יורדת מתחת לטווח התקין.

תסמינים ואבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקה נשימתית יכולה להיות כרונית או אקוטית.

ישנה אבחנה בין שני מצבים של אי-ספיקה נשימתית:

  • אי-ספיקה נשימתית מסוג 1 אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית - כשל בחמצון
  • אי-ספיקה נשימתית מסוג 2 אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית (עודף פחמן דו-חמצני, עם או בלי היפוקסמיה) - כשל באוורור

סימפטומים של אי-ספיקה נשימתית כוללים עייפות, קוצר נשימה, נשימות מהירות וכבדות וחוסר יכולת לבצע פעולות הדורשות מאמץ.

אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקה היפוקסמית נובעת מחוסר יכולת של מערכת הנשימה לספק רמת חמצן ראויה לדם העורקי. אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית מוגדרת במצב שבו רמת החמצן בדם העורקי נמוכה מ-mmHg 60.

אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקה היפרקפנית נובעת מבעיית אוורור, ומוגדרת כאשר לחולה יש חמצת נשימתית וערכי פחמן דו-חמצני בדם העורקי גבוהים מ-mmHg 50.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית המקרים מדובר בסיבוך חמור של דלקת ריאות, נאדיות הריאה מודלקות ולכן מתמלאות בנוזל, דבר הפוגע בחילוף הגזים (חמצן ודו תחמוצת הפחמן) המתבצע בתוכן.

גורמי סיכון נוספים לאי-ספיקה נשימתית הם: מחלות רקע כרוניות או גיל מתקדם, עישון, משקל עודף, דלקת סימפונות כרונית או תת-תזונה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.