אי-ספיקה נשימתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אי-ספיקה נשימתית
מערכת הנשימה
מערכת הנשימה
תחום פולמונולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 167981 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D012131
סיווגים
ICD-11 CB41 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אי-ספיקה נשימתית או כשל נשימתיאנגלית: Respiratory failure) היא חוסר יכולת מערכת הנשימה לעמוד בדרישות החמצון, האוורור או הצרכים המטבוליים של החולה. אי-ספיקה נשימתית מרחשת בעקבות פגיעה בריאות שאינן מבצעות שחלוף גזים באופן תקין, וכתוצאה מכך עולה רמת הפחמן דו-חמצני ואילו רמת החמצן יורדת מתחת לטווח התקין.

תסמינים ואבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקה נשימתית יכולה להיות כרונית או אקוטית.

ישנה אבחנה בין שני מצבים של אי-ספיקה נשימתית:

  • אי-ספיקה נשימתית מסוג 1 אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית - כשל בחמצון
  • אי-ספיקה נשימתית מסוג 2 אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית (עודף פחמן דו-חמצני, עם או בלי היפוקסמיה) - כשל באוורור

סימפטומים של אי-ספיקה נשימתית כוללים עייפות, קוצר נשימה, נשימות מהירות וכבדות וחוסר יכולת לבצע פעולות הדורשות מאמץ.

אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקה היפוקסמית נובעת מחוסר יכולת של מערכת הנשימה לספק רמת חמצן ראויה לדם העורקי. אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית מוגדרת במצב שבו רמת החמצן בדם העורקי נמוכה מ-mmHg 60.

אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקה היפרקפנית נובעת מבעיית אוורור, ומוגדרת כאשר לחולה יש חמצת נשימתית וערכי פחמן דו-חמצני בדם העורקי גבוהים מ-mmHg 50.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית המקרים מדובר בסיבוך חמור של דלקת ריאות, נאדיות הריאה מודלקות ולכן מתמלאות בנוזל, דבר הפוגע בחילוף הגזים (חמצן ודו תחמוצת הפחמן) המתבצע בתוכן.

גורמי סיכון נוספים לאי-ספיקה נשימתית הם: מחלות רקע כרוניות או גיל מתקדם, עישון, משקל עודף, דלקת סימפונות כרונית או תת-תזונה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.