לדלג לתוכן

עישון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צילום של וילם ואן דה פול במחוז מארואינה (אנ'), סורינאם
גבר מעשן ב

עישון הוא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה או באנג. החומר הנפוץ ביותר המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים נוספים, כגון קנאביס. מבין הגורמים הניתנים למניעה (גמילה מעישון), עישון טבק הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות,[1] כגון: מחלות לב, סרטן (בעיקר סרטן הריאות), פגיעות בדרכי הנשימה, ועוד.

העישון גורם גם לעישון פסיבי ולעישון מיד שלישית.

היסטוריה של העישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי העמים הילידים ביבשת אמריקה, שם מקורו של הטבק. צוותו של כריסטופר קולומבוס למד את טכניקת העישון אותה הביא עמו בשובו לספרד, משם התפשט הנוהג לאירופה ולשאר העולם. במקור מינון הטבק בעישון היה גבוה עד כדי יצירת הזיות, וזן הטבק היה ניקוטיאנה ראסטיקה או בעברית טבק גס, שהוא בעל מינון ניקוטין פי תשעה הגורם להזיות. הטבק עבר שינוי על ידי ג'ון רולף, שהציג את השיטות החדשות [סיגריות וכדומה] לעולם הישן בו הן פותחו מאז הגילוי והמינון הותאם כדי להוות מוצר צריכה יומיומי, בניגוד למצב אצל הילידים האינדיאנים שהשתמשו בו מספר פעמים בשנה.

נזקים בריאותיים של העישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריאה של מעשן טבק מול ריאה של אדם בריא
שכיחות סרטן הריאה והיקף העישון בקרב גברים אמריקאים במרוצת המאה העשרים. שיעור התמותה עוקב אחר שיעור המעשנים, בהשהיה של כעשרים שנים.
שלט בפינת עישון באיכילוב המצהיר כי העישון מזיק לבריאות
ערך מורחב – נזקים בריאותיים של עישון טבק

עישון טבק הוא הגורם הראשי למחלות קשות ומוות, אשר ניתן למונען.[1]

העישון מחדיר לריאות עשן וזפת המכילים עשרות מרכיבים מסרטנים, ועוד חומרים רעילים שונים. העשן והזפת גורמים להרס תפקוד הריאות, חודרים למערכת הדם, גורמים לסתימות, מכווצים את העורקים, פוגעים בהובלת החמצן ובתהליכים נוספים במערכות הגוף, ולכן עלולים לתרום להיווצרות מחלות רבות. מבין המחלות הרבות העישון גורם לסוגים רבים של סרטן כגון: סרטן ריאות, סרטן שלפוחית השתן, ולנשים בהריון השפעות רבות על הלידה וסרטן הרחם שעלול לפגוע בעובר.[2] בממוצע, מעשנים מקצרים את חייהם ב-13.8 שנים.[3] שכיחות המוות בגיל צעיר היא פי 3 גדולה יותר בקרב המעשנים.[4] במדינות מפותחות, שני שלישים מן הגברים המעשנים מתים טרם זמנם כתוצאה מעישון.[5]

לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2017, כ-8,000 בני אדם בישראל כל שנה כתוצאה מנזקי עישון.[6] ההערכה היא שמנזקי עישון פסיבי מתים כ-800 בני אדם בכל שנה.[7]

העישון ידוע כגורם למחלות שונות:

  • מחלות ריאה - דלקת סימפונות כרונית ונפחת. עדויות חד משמעיות מראות כי 90% ממקרי סרטן הריאה, נגרמים מעישון.[8][9][10]
  • עישון מגדיל את הסיכויים לחלות בסרטן הפה,[11] הוושט,[12] השפתיים,[13] הקיבה,[14] הדם (לוקמיה)[15] והשלפוחית.[16]
  • עישון עלול לגרום להתפתחות יתר לחץ דם,[17] מחלות לב, התקפי לב[18] ולשבץ מוחי.[19]
  • עשן הסיגריות מגדיל את הסיכוי להתפתחות ירוד (קטרקט) בעין.[20]
  • עשן הסיגריות פוגע בעור,[21] במיוחד בעור הפנים ותורם ליצירת קמטים.[22] אנשים שמעשנים לאורך שנים עשויים להיראות מבוגרים יותר מאשר אנשים בגיל זהה שאינם מעשנים.[23]
  • פגיעה בפוריות הגבר: מחקרים רבים שפורסמו בתחילת המאה ה-21 מעידים על פגיעת העישון בזרע. דווח על זרע דליל יותר ונייד פחות, וגם על שינויים צורניים בזרע המעשנים. נמצא שחומרת הפגיעה תלויה בכמות העישון, ובולטת במיוחד במרבים לעשן. בנוסף נמצא ש"אינאונות ואסקולרית" שכיחה יותר במעשנים בהשוואה ללא-מעשנים.[24]
  • הגברת מתח וחרדה בעקבות תסמיני גמילה ראשוניים שמתעוררים בין סיגריה לסיגריה, ומגבירים את תחושת הדחיפות לסיגריה הבאה.[25]

עישון פסיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עישון פסיבי

המושגים "עישון פסיבי", "עישון כפוי" או "עישון מיד שנייה" מתייחסים לאנשים הנמצאים במחיצת אנשים מעשנים, וכתוצאה מכך שואפים אל ריאותיהם עשן סיגריות.[26]

עישון פסיבי מכיל יותר מ-7,000 כימיקלים, מתוכם מאות מוגדרים כרעילים.[27] מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים,[26] ועל פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן אין רמה נטולת סיכון של חשיפה לעישון פסיבי, ואפילו חשיפה קצרה עלולה לגרום לנזק כלשהו לבריאות, כך שהדרך היחידה למנוע את הנזק לחלוטין הוא למנוע חשיפה לעשן לחלוטין על ידי הגדרת אזורים נטולי עשן סיגריות. מחקרים שבחנו את השפעתם של יצירת סביבה סטרילית לעישון הראו שיש לה מספר ערכים מוספים, דוגמת הגברת סיכויים בגמילה מעישון וגורם לירידה בסיכוי להתחיל לעשן.[27]

רשויות בריאות שונות מציינות סיכונים מוגברים של עישון פסיבי עבור מבוגרים שמעולם לא עישנו ללקות במחלות של מערכת הלב, סרטן הריאה ושבץ מוחי, כולל הערכה של כ-50,000 מקרי תמותה בטרם עת משלושת הסיבות האלו בכל שנה בארצות הברית.[27][28][29] דו"ח של ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית העריך שחשיפה קבועה במקום מגורים לעישון פסיבי מעלה את הסיכון לסרטן ריאה ב-30-20%.[28] תסמינים נוספים כוללים תגובות אלרגיה, כאבי ראש ועוד.[28] בין הסכנות עבור קטינים - שנמצאים בסיכון מוגבר לעישון פסיבי מכיוון שקצב נשימתם גבוה יותר כדי לעודד את צמיחת הגוף - נמצאת העלייה בשכיחות תסמונת מוות בעריסה, דלקות אוזניים, זיהומים בדרכי הנשימה, ועוד.[28][27][29]

עם זאת, מחקר מקיף שנעשה בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת UCLA הצביע על אפשרות שהקשר הישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי חלש לעומת התפיסה המקובלת.[30]

בטווח הקצר - העישון הפסיבי עלול לגרום לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.[31]

מחקר מתמשך בדק את שכיחותן של רמות מדידות של קוטינין (אנ') בקרב לא-מעשנים, כדי לאמוד את מידת השכיחות של עישון פסיבי באוכלוסיית ארצות הברית, וגילה ירידה דרמטית בין שנת 1988 - בה 87.9% מקרב הלא-מעשנים היו בעלי רמות מדידות - לשנת 2014, בה השכיחות ירדה ל-25.2% באוכלוסיית הלא-מעשנים. במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ייחסו ירידה זו למספר גורמים, ובראשם הורדת שיעור המעשנים באוכלוסייה הכללית, מודעות מוגברת לסכנות בעישון פסיבי ואימוץ חוקים האוסרים על עישון במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים רבים. המחקרים גם הצביעו על כך שישנם הבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה במידת החשיפה לעישון פסיבי, כאשר קבוצות הנוטות לחשיפה גבוהה במיוחד הם אנשים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, עובדי תעשיית "צווארון כחול" וילדים בגילאי 3–11. בנוסף בולטות קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כמו האפרו-אמריקאים בארצות הברית, בשיעור גבוה במיוחד של עישון פסיבי.[27]

עישון מיד שלישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עישון מיד שלישית

מונח שנטבע על ידי מכון דנה-פרבר לסרטן של אוניברסיטת הרווארד הוא "Third hand smoke" - מושג זה מתייחס לנזקי העישון כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה ונשארים בה גם שעות וימים לאחר שהעישון התבצע בפועל.

נזקי עישון יד שלישית מתייחסים לכימיקלים שנותרים בסביבה לאחר שמתפוגג העשן, כימיקלים בביגוד, משטחים שונים ובקירות. יתר על כן, עלולים אותם כימיקלים המופקים מהעישון להגיב עם חומרים נוספים המצויים בסיבה ולגרום לנזקים בריאותיים נוספים (מעבר לנזקי העישון הפסיבי הידועים).[32][33]

תינוקות וילדים חשופים יותר לנזקי עישון יד שלישית מכיוון וסביבת המחיה שלהם מצויה בקרבה רבה לאזורים בהם נשארים הכימיקלים. כלומר, תינוק שזוחל על משטח הרצפה, או ילד שנוגע או מצייר על הקירות חשוף הרבה יותר למפגעי עישון יד שלישית.[34]

במבנים ציבוריים רבים, כגון שדות תעופה ומקומות עבודה, קיימים חדרי עישון (אנ') בהם ניתנת האפשרות לעישון, כדי להגן על הציבור שאינו מעשן מעישון פסיבי.

חדר עישון בטרמינל 3 בנתב"ג

חקיקה להגבלת העישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט באיכילוב שמציין שהעישון אסור ושהעוברים על החוק צפויים לקבל קנס
ערך מורחב – חוקים נגד עישון

מאמצע המאה העשרים התרבו מחקרים מדעיים שהוכיחו שהעישון מסוכן לבריאות, גורם למחלות ולמוות מוקדם. חברות הטבק לחמו במידע זה באמצעות מידע מוטה שהפיצו כדי להטעות את הצרכנים,[35] אך בהמשך אכן קודמה במדינות רבות חקיקה המטילה מגבלות שונות על העישון. גרמניה הנאצית הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה המודרנית בה התקיימה מערכה ציבורית אפקטיבית נגד צריכת טבק. בעולם נחקקו חוקים רבים נגד עישון. בישראל משמש לכך החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. בנוסף נחקקו חוקים המגבילים את הפרסום והמכירה של מוצרי טבק:

  • איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים (עד גיל 18).
  • חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
  • חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל פרסומת לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.
  • איסור להציג מוצרי עישון למכירה בחנות ויש להסתירם, כך שלא יהיו גלויים לעין.

בישראל משמש למטרות אלה חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, ה'תשמ"ג-1983.

ב-2010 הפכה בהוטן למדינה הראשונה שאסרה מכירת סיגריות בשטחה.[36]

ב-2021 הודיעה ניו זילנד כי החל משנת 2027 תיאסר מכירת סיגריות בהדרגה לילידי שנתון 2008 והלאה (כך שהגיל המינימלי לרכישת סיגריות יעלה מדי שנה בשנה אחת).

העישון בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחוז גברים מעשני טבק במדינות שונות
אחוז נשים מעשנות טבק במדינות שונות

רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות לעישון. לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו הנורמה, אף על פי שבתנאים אחרים לא היה מעשן.

עישון בסרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל העישון.[37]

הברית בין תעשיות הטבק והסרטים, קיימת למעשה משנות ה-30. חברות הטבק נהגו לתגמל במשך שנים חברות סרטים וכוכבים:

מחקר אחר אותו מצטט סלע באותו מאמר, הראה קשר ישיר בין צפייה בסרטים הכוללים סצנות עישון לבין התחלת העישון אצל בני נוער.

העישון בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עישון בישראל

שיעור המעשנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכ-48% מהגברים מעל גיל 18 מעשנים, וכ-13% מהנשים מעל גיל 18 מעשנות.[38] בשנת 1972 נותר שיעור הגברים המעשנים בסביבות 48%, ושיעור הנשים עלה ל-23%. שיעור המעשנים בקרב הערבים בישראל עמד על 63%.[39][40] סקר של מכון דחף מתחילת 1988 הצביע על ירידה בשיעור המעשנים במהלך שנות ה-80 מכ-37% בשנת 1983 ל-28.5% בתחילת 1988.[41][42]

בשנת 2007 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-26.7%, שיעור היהודיות המעשנות בכ-19.7%, שיעור הגברים הערבים המעשנים בכ-39.8% ושיעור הערביות המעשנות בכ-6.8%.[43] בשנת 2017 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-23.3%, שיעור הנשים היהודיות המעשנות הוערך בכ-16.9%, שיעור הגברים הערבים המעשנים הוערך בכ-38.2% ושיעור הנשים הערביות המעשנות הוערך בכ-7.2%.[44]

על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שיעור כלל הגברים המעשנים בשנת 2017 עמד על 26.6% ושיעור כלל הנשים המעשנות עמד על 12.1%. שיעור העישון בשכבה החברתית-כלכלית החלשה עמד על 19.2% ובשכבה החברתית-כלכלית החזקה עמד השיעור על 13.0%.[45]

בקרב בני נוער בישראל, בשנת 2022 חלה ירידה בגיל התחלת העישון, בהשוואה לממדי העישון בישראל בשנה הקודמת (2021). ב-2022 נרשמו 13.7 אחוז התחלות עישון בקרב בני נוער בגילאי 14-12, לעומת 3.4 אחוזים בשנת 2021. כמו כן, שיעור העישון היומי בקרב בני 17-15 יותר מהכפיל את עצמו בארבע השנים האחרונות – מ-4.7 אחוזים בשנת 2019 ל-9.8 אחוזים מעשנים יומיים ב-2022.[46] ממצאים עדכניים אלה מלמדים הן על ירידה בגיל ההתנסות והן על עלייה בשיעורי העישון בפועל של בני הנוער. שינויים אלו מיוחסים בין היתר להתפשטות הסיגריות האלקטרוניות ללא כל רגולציה ופיקוח על התופעה.[47]

על פי נתוני דו"ח העישון ל-2023 שפרסם משרד הבריאות בינואר 2025, 20.5% מאוכלוסיית ישראל מגיל 21 מעשנים. הדו"ח מעריך את העלויות הישירות והעקיפות של נזקי העישון למערכת הבריאות ולכלל המשק ב-3.6 מיליארד שקל. לפי הערכות, ההוצאה של משקי הבית בישראל על מוצרי עישון עמדה ב-2023 על קרוב ל-10 מיליארד שקל.[48]

חקיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל פועלת, החל משנות ה-80, לצמצום העישון, בעיקר בקרב קטינים. החל משנת 2003 הצטרפה ישראל ל-FCTC, אמנה בינלאומית בחסות ארגון הבריאות העולמי לצמצום והגבלת השימוש במוצרי טבק[49].

חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג–1983, הוא חוק מקיף המתייחס בהרחבה לנושא העישון. על פי החוק, אין לפרסם "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו", וכן אין לפרסם פרסומות על מוצרי טבק במגוון מדיות, ובהן רדיו, בטלוויזיה, בפרסומים עיתונאיים המיועדים בעיקרם לקטינים, בכלי תחבורה ציבוריים פנים-ארציים ועוד. החוק מאפשר פרסום במספר מדיות, למשל, בעיתונות שאינה מיועדת לקטינים או בחסות לאירועים, אולם מחייב את המפרסם לכלול אזהרת בריאות בהתאם להגדרות משרד הבריאות, ואוסר לעשות בפרסום זה שימוש בשמם או דמותם של בני אדם או בעלי חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. החוק גם מחייב את יצרני ויבואני מוצרי הטבק להגיש לשר הבריאות דוחות המפרטים את הוצאותיהם על פרסום וקידום מכירות[49]. החל משנת 2014 התווספו לחוק סעיפים נוספים האוסרים מכירה של סיגריות ומוצרי עישון לקטינים, ומגביל הצבה של מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות[49].

באותה שנה נחקק גם חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שהיה חוק יוצא דופן בעולם בשעתו, שכן ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילה את העישון עצמו. החוק בתחילתו אסר על עישון במספר מקומות דוגמת אוטובוסים ובתי קולנוע, ועם השנים הורחב החוק והתייחס גם למסעדות, מטוסים, תחנות אוטובוס מקורות, רציפי רכבת, גני אירועים, מקלטים ציבוריים, גני שעשועים, אצטדיוני ספורט ועוד.[50]

בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוקים הנ"ל,[51] המחיל גם על סיגריות אלקטרוניות איסורים דומים לאלו של סיגריות הטבק, וכן אוסר על מכירת סיגריות אלקטרוניות בעלות מאפיינים מוגדרים (למשל, ריכוז ניקוטין גבוה מדי). החוק מתייחס לראשונה לפרסום באינטרנט, ואוסר לא רק פרסום במדיות דיגיטליות, אלא גם שימוש בהן לפרסומת סמויה או למתן חסות. בנוסף, החוק אוסר על חלוקה חינמית של סיגריות באירועים המוניים. החוק עדיין מתיר פרסום בעיתונות המודפסת, אולם החמיר את חובתו של המפרסם, שעתה עליו לממן גם מודעה בגודל שווה המזהירה מפני העישון. החוק נתן דגש מיוחד במטרה לנסות ולהפחית את הפופולריות של סיגריות בקרב קטינים, ולכן אסר על שיווק צעצועים וממתקים בצורת סיגריות, וקבע כי על כל חפיסות הסיגריות להיות מעוצבות כחפיסות אחידות בצבע אחיד ולא פופולרי בשם פנטון 448c.

העישון בהלכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור עישון הטבק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב תחילת המאה ה-20, משהתחילו להתפרסם ברבים החששות לפיהם עישון הטבק מזיק לבריאות, רבנים החלו להתייחס לשאלת איסורו של העישון על פי ההלכה. ניכרת מגמה היסטורית לפיה ככל שהמחקר הרפואי התקדם וביסס את הוודאות לגבי נזקי העישון והיקפם, התרבו הרבנים שאסרו את העישון, וכן יחסם של כלל הרבנים שהתייחסו לנושא, לרבות אלה שנמנעו מלאוסרו במפורש, נעשה עוֹיֵן יותר כלפי התופעה.

עמדת האוסרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשוני הפוסקים שהתייחסו בכתביהם לכך היה הרב ישראל מאיר הכהן (ה'חפץ חיים'), שפסק, בהסתמך על חוות דעת של רופאי זמנו, כי עישון סיגריות אסור באופנים בו פוגע הוא בבריאות, מכח הציוויים על שמירת הנפש.[52] עשרות שנים לאחר מכן, פוסקים רבים אסרו נחרצות את העישון, בהם הרב אהרן קוטלר, הרב יעקב קמנצקי, הרב משה שטרן, הרב אליעזר יהודה ולדנברג,[53] הרב שמואל הלוי ואזנר,[54] הרב חיים דוד הלוי,[55] הרב אפרים גרינבלט,[56] הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב,[57][58] הרב חיים קניבסקי, הרב משה שטרנבוך,[59] הרב צבי שכטר,[60] הרב דוב ליאור,[61] והרב אשר וייס.[62] חלק מהאוסרים התבטאו מפורשות שמדובר באיסור דאורייתא.[63]

עמדת הרב משה פיינשטיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת האוסרים, הרב משה פיינשטיין[64][65] פסק כי עישון טבק אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק ”שומר פתאים ה'” (ביאור:תהלים קטז ו) המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רבים לעשותו). הרב פיינשטיין כתב מפורשות כי היתרו מבוסס על הנחה לפיה רק מיעוט מהמעשנים נעשים חולים במחלות מסוכנות כתוצאה מהרגלם. עם זאת, כתב כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן. והדגיש זאת בפרט באשר ל'בני תורה'. זאת ועוד, בנוגע לאנשים שטרם התרגלו לעשן, כתב שיש לאסור להם להתרגל לכך, וכתב שעל הורים למנוע מבניהם להתחיל לעשן, אף אם הם עצמם מעשנים.

אכן, ברבות השנים, עם התפתחות המחקר הרפואי, התברר שמקרב המעשנים, הרוב דווקא נחלים במחלות מסוכנות הנגרמות מהעישון ואף מתים מהן.[66][67] כמו כן, תוחלת החיים של מעשן קצרה בכעשור בממוצע יחסית למי שאינו מעשן. לאור תגליות אלה התבטאו רבנים רבים כי היתרו של הרב פיינשטיין כבר אינו תקף, וזאת על פי אמות המידה ההלכתיות שהוא עצמו קבע. מבין הרבנים נמנים בנו של הרב פיינשטיין - הרב דוד פיינשטיין[68] חתנו - הרב משה דוד טנדלר,[69] והרב יהודה דוד בלייך. מדובר ברבנים שבעצמם התירו בעבר את העישון על פי נימוקיו של הרב פיינשטיין,[70] אך חזרו בהם כשהתבהרו להם הנתונים הסטטיסטיים בעניין.[71][72][73]

עמדת הרב עובדיה יוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עובדיה יוסף דן אף הוא לומר כי אין איסור הלכתי מוחלט בעישון סיגריות, מכח הכלל 'שומר פתאים ה', בהתבסס על הנחה (שהתבררה כעבור שנים כשגויה) לפיה רק מיעוט מהמעשנים נחלים במחלות מסוכנות בשל כך. עם זאת, בשונה מהרב פיינשטיין, במסגרת הצגתו את הדיון בשאלת איסור העישון, לא העלה מסקנה מפורשת להתיר את העישון.[74] אדרבה, ניכר היה כי ככל שהתקדמו השנים, התבטאויותיו של הרב יוסף נגד העישון, נעשו חריפות יותר ויותר. בכתביו, ובדברים שנשא בעל פה, דיבר בגנות העישון, קרא להימנע כליל מעישון,[75] כתב הסכמות לספרים שכל נושאם ועניינם היה להוכיח את האיסור שבעישון,[76] ובכל פעם שהתייחס בכתביו לשאלות הלכתיות הנוגעות לעישון מצדדים שונים - הקפיד להזכיר את הסכנה החמורה שבדבר.

זאת ועוד, נהג לשלב בתוך דבריו נגד העישון, את העובדה כי רבנים חשובים (כגון הרב ישראל מאיר הכהן והרב אליעזר ולדנברג) אסרו זאת וכתבו כי המעשן יתן את הדין על כך לפני האל.[77] ובספרו הליכות עולם,[78] אף כתב במפורש שחובה לציית לפסיקתם של הרבנים שאסרו את העישון. מדבריו אלה, רבנים רבים הסיקו כי דעתו להלכה הייתה לאסור את העישון.[79][80][81][82][83] בנוסף, רבנים הצביעו על כך שמכיוון שהתברר במחקר הרפואי כי רוב המעשנים נעשים חולים במחלות קטלניות כתוצאה ממעשיהם, התברר העישון כאסור אף לפי הקריטוריונים המקילים שהציג הרב יוסף.

גם דעתו של בנו, הרב יעקב יוסף, הייתה שאסור לעשן,[84] ואף סירב הוא להתיר נדר של אדם שאסר על עצמו את העישון בנדר, ולאחר מכן ביקש לחזור בו מנדרו.

תגובת האוסרים לטענות המתירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתגובה לעמדה לפיה ניתן להחיל את הכלל 'שומר פתאים ה'" בקשר לעישון, טען הרב ולדנברג שלא ניתן לומר כך בימינו, מאחר שכבר נתפרסמו נזקי העישון: ”נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה''. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים נזקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בוודאי ובוודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'”.[53] פוסקים נוספים רבים דחו את נימוקי המתירים בטיעונים דומים.

עישון פסיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיסור לעשן באופן המזיק לאחרים במשפט העברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות ההלכה של הדורות האחרונים נידון נושא העישון הפסיבי בהקשר של הלכות נזיקין במשפט העברי. פוסקים בולטים, ביניהם הרב משה פיינשטיין,[85] והרב אליעזר ולדנברג,[86] פסקו כי ללא קשר לשאלת עצם איסור העישון, אסור לעשן בקרבת אחרים שאינם חפצים בכך, מחמת הצער והנזק הנגרם להם. האיסור תקף גם כאשר אדם מעשן בביתו או בחצרו אך העשן מתפשט אל עבר רשות שכניו או רשות הרבים. כמו כן, גם במקרה בו שכנו של מעשן הסכים לו בעבר לעשן בקרבתו, שמורה לו הזכות לחזור בו מהסכמתו, ללא הגבלת זמן, ואין בזה משום חזקה לטובת המעשן, שכן דומה הדבר לעשן של כבשן וריח של בית הכסא - לגביהם נפסק כך בקשר לדיני הרחקת נזיקין, בתלמוד הבבלי.[87][88] זאת ועוד, אדם שהזיק אדם אחר בכך שעישן באופן שחשף אותו לעשן וגרם לו כתוצאה מכך נזק, חולי, או כאב, חייב לשלם לו דמי פיצויים, כדין המזיק חברו בידיים, וכדין החובל בחברו.

והנה פשוט וברור שאפילו אם ליכא [אין] חשש סכנה וחשש חולי דנפילה למשכב, אלא שקשה להם לסבול דמצטערין מזה אסור שם לעשן...ואם כן כל שכן בעישון סיגריות שאלו שאין יכולין לסבול הוא צער ממש בעצם, לא ענין קפידא ואיסטניסות בעלמא, וגם לא רק צער בעלמא אלא גם מזיק ממש להם כידוע, שאסורין המעשנים לעשן שם אף אם היה ברשותם ובביתם, אם היה שייך שיגיע להם העשן ויצטערו ויוזקו...

— הרב משה פיינשטיין,שו"ת אגרות משה, כרך ז, חושן משפט חלק ב, סימן יח

שיעור המרחק שעל המעשן להתרחק מאנשים אחרים לבל יזיק להם נידון כשאר נזקים שלא נקבע להם שיעור הרחקה במפורש בתלמוד, וכפסיקתו של הרמ"א:”וכל היזקות שלא נתבארו - שיעור הרחקתן בכדי שלא יזיק לפי ראות הבקיאין” (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קנ"ה, סעיף כ'). משרד הבריאות וארגוני בריאות נוספים ציינו את השיעור של 10 מטרים בהקשר של נזקי עישון פסיבי.

האיסור להיחשף לעישון פסיבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת תשמ"ה (1985), בטרם נודעו היקפם של הנזקים המשמעותיים של העישון הפסיבי, כתב הרב ולדנברג לאסור להיחשף לעישון פסיבי, מחמת הנזק הגופני הכרוך בכך מתוקף חובת שמירת הנפש. לדבריו, אף כאשר הנמצאים בקרבת מעשן מסכימים לו לעשן בנוכחותם, אין תוקף להסכמתם, ועובר המעשן על איסור כפול: האיסור שבעצם העישון, והאיסור שבגרימת נזק לזולת.[89] רבנים נוספים אימצו עמדה זו.[90]

עישון קנאביס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקים רבים כתבו לאסור את השימוש בקנאביס לצורכי פנאי, בעוד אחדים פקפקו בכך. תשובתו[91] של הרב משה פיינשטיין בה אסר זאת נחרצות, מצוטטת רבות. אמנם, בעניין שימוש בקנאביס לצורך רפואי מובהק, התגלעה מחלוקת, כאשר פוסקים מסוימים אסרו זאת, למעט במקרי קיצון בלתי סבירים בהם קיים חשש לפיקוח נפש באי שימוש בסם, בעוד פוסקים אחרים התירו זאת בשופי.[92]

עישון ביום טוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות שנים בטרם נתפרסמו השפעותיו המסוכנות של העישון, התגלעה מחלוקת בין פוסקי ההלכה בשאלה האם העישון מותר בימים הטובים: פוסקים בולטים, בהם רבי אברהם גומבינר ('מגן אברהם'),[93] רבי נתנאל וייל ('קרבן נתנאל'),[94] ורבי אברהם דנציג ('חיי אדם') אסרו לעשן ביום טוב, משום שהוא כרוך בהבערת אש לצורך דבר שאינו מוגדר כשווה לכל נפש. היו גם שאסרו מחשש לכיבוי, האסור ביום טוב. חלק מהאוסרים כתבו במפורש שמדובר באיסור לא תעשה מדאורייתא של מלאכה ביום טוב.

פוסקים אחרים, בהם רבי יעקב יהושע פלק (פני יהושע) ורבי צבי הירש אשכנזי (חכם צבי), חלקו והתירו את העישון ביום טוב, כאשר היתרם נשען בעיקר על שני יסודות:

א) צורך רפואי - בעבר רווחה הנחה שלעישון תועלות רפואיות, כגון סיוע בעיכול המזון. על פי הנחה זו הגדירו חלק מהפוסקים את העישון כפעולה רפואית, הנחשבת לדבר השווה לכל נפש.

ב) תפוצה נרחבת - פעולה שרבים רגילים בה מוגדרת כדבר השווה לכל נפש.

מנגד, חלק מהאוסרים חלקו על עצם ההנחה שפעולה רפואית מטבעה מוגדרת כשווה לכל נפש. כמו כן, חלקם דחו את העמדה שפעולת העישון, שמעוררת סלידה בקרב לא מעשנים, תהיה מוגדרת כשווה לכל נפש רק מכח העובדה שרוב הגברים מעשנים.

פוסקים אחדים הציעו עמדות ביניים: יש שהתירו את העישון רק במקומות שבהם העישון היה נהוג בקרב רוב אנשי המקום, אך במקומות שלא - סברו שיש בכך איסור דאורייתא.[95][96] אחרים סייגו את היתר העישון רק ליום טוב שני של גלויות, ואכן, בקהילות מסוימות אכן פשט המנהג להימנע מעישון רק ביום טוב ראשון.

בהווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התפרסמו השפעותיו המזיקות של עישון הטבק על בריאות האדם, חלה תפנית ביחסם של פוסקים רבים לשאלת היתר העישון ביום טוב: הפוסקים נדרשו לשאלות האם ניתן להגדיר את העישון כדבר ה'שווה לכל נפש' כאשר כבר אינו נתפס כפעולה רפואית, וכאשר אחוז הרגילים בו מקרב האוכלוסייה הולך וקטן?

אכן, רבים מהפוסקים, מכללם הרב יוסף שלום אלישיב,[97] הרב נסים קרליץ,[98] הרב שלמה פישר, הרב זלמן נחמיה גולדברג, והרב אשר וייס,[99] קבעו כי העישון ביום טוב מהווה איסור דאורייתא של חילול יום טוב, והבהירו שפסיקה זו נכונה אף לפי שיטת המתירים ההיסטורית. רבים מהנוקטים בעמדה זו הדגישו שבעצם מדובר באיסור שהוא נוסף על האיסור הכללי הכרוך בעישון בכל ימות השנה.

פוסקים מסוימים, מכללם הרב משה פיינשטיין[100] והרב אליעזר ולדנברג[101], בתשובות שנכתבו בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, נקטו כי לא חל שינוי נסיבתי מספיק כדי לקבוע שהעישון ביום טוב בהווה ייחשב לאסור אף לשיטת המתירים. עם זאת, לא התיימרו להכריע במחלוקת ההיסטורית ולא התירו את הדבר מפורשות. בפועל, שני הרבנים קראו להימנע מעישון ביום טוב.

גישה מחודשת אומצה בידי פוסקים אחרים, לפיהן עישון מוגדר כשווה לכך נפש רק עבור מי שהימנעות מעישון גורמת לו צער רב, אך עבור אנשים שלא מצטערים בכך - העישון אסור. ההסבר שניתן לעמדת ביניים זו הוא שהעישון מצד עצמו אינו מוגדר כשווה לכל נפש, אך מניעת צער וסבל מוגדרת מוגדרת ככזה.[102][103][104][105]

רבים מפוסקי הדורות האחרונים שהתירו את העישון ביום טוב כתבו שראוי בכל זאת להחמיר ולהימנע מכך.

כשרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשרות הסיגריות לפסח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג פסח ישנה בעיה נוספת בעישון, והיא שבתהליך ייצור הסיגריות מושרה הטבק בחומרים רבים, שחלקם הם חמץ. מסיבה זו ישנם רבנים רבים האוסרים את העישון בימות הפסח, אלא אם מדובר בסיגריות שיש להן אישור כשרות לפסח.[106]

חששות אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חששות הנוגעים לכשרות נידונו בקשר לעישון טבק: נושאים שנידונו בספרות ההלכה במהלך ההיסטוריה כוללים את שאלת היתר עישון טבק שהושרה ב'סתם יינם', הדלקת כלי עישון (כגון סיגר או מקטרת) באמצעות שלהבת של נר העשוי מחֵלֶב, וכן שאלות נוספות. בימינו הדיון בעניין כשרות מוצרי ניקוטין מתמקד בעיקר בשאלת הצורך בהשגחת כשרות עבור סיגריות אלקטרוניות עם טעמים, אשר נתונה במחלוקת.[107]

נושאים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


קיימת התייחסות לעישון בספרות ההלכתית בתחומים נוספים, כגון: שאלת ההיתר לעשן בתעניות (ובפרט בתשעה באב)[108], באבלות[109], בבית הכנסת[110], לפני נטילת ידיים שלאחר השינה, לפני תפילת שחרית, ושאלת איסור מיוחד על עישון לנשים מחמת איסור 'לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה'. כמו כן, קיימת התייחסות בקשר לברכות הנהנין,[111] ברכות הריח, נדרים, פסול עדות, כיבוד הורים, דינא דמלכותא, מצוות התוכחה, וחילול השם. תחום שלגביו קיימת תמימות דעים בין הפוסקים הוא איסור העישון בשבת, מחמת הבערת האש הכרוכה בכך, הנחשבת לחילול שבת ברמה החמורה ביותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 BMJ 1984;288:831-34
  2. ↑ עישון סיגריות והסיכון לסרטן רירית הרחם: מטה-אנליזה
  3. ↑ MMWR (Morbidity and Mortality Weekly Report) April 12, 2002 / 51(14);300-3
  4. ↑ Am J Public Health 1995:1223-
  5. ↑ Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male British doctors. BMJ doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE (published 22 June 2004)
  6. ↑ עידו אפרתי, דו"ח: כ-8,000 בני אדם מתים בכל שנה ממחלות הקשורות בעישון, באתר הארץ, 31 במאי 2018
  7. ↑ מערכת דוקטורס אונלי, כ-8,000 איש מתים מעישון בישראל מדי שנה, כ-800 כתוצאה מעישון פסיבי, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
  8. ↑ Lung cancer - Symptoms and causes, Mayo Clinic (באנגלית)
  9. ↑ עישון וסרטן ריאות
  10. ↑ Smoking and Lung Cancer: How Does Smoking Increase Your Risk?, Healthline, ‏2021-03-29 (באנגלית)
  11. ↑ Oral Cancer and Tobacco, www.hopkinsmedicine.org (באנגלית)
  12. ↑ הפסקת עישון וסיכון לסרטן הוושט לפי סוג היסטולוגי: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה
  13. ↑ ג'י בלומקוויסט, הירש, פ. אלבריוס, קשר בין התפתחות סרטן השפה התחתונה והרגלי טבק
  14. ↑ Smoking and the Digestive System, www.hopkinsmedicine.org (באנגלית)
  15. ↑ יוסוף צ'לגהום, עישון סיגריות ולוקמיה חריפה
  16. ↑ Bladder Cancer Risk Factors, www.cancer.org (באנגלית)
  17. ↑ לחץ דם, באתר ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
  18. ↑ Smoking and Heart Disease, WebMD (באנגלית)
  19. ↑ דן אבן, עישון מחמיר את הפגיעה המוחית בשבץ, באתר כמוני - חברים לבריאות
  20. ↑ P Raju, R George, S Ve Ramesh, H Arvind, Influence of tobacco use on cataract development, The British Journal of Ophthalmology 90, 2006-11, עמ' 1374–1377 doi: 10.1136/bjo.2006.097295
  21. ↑ 10 Ways Smoking Damages Your Skin, Verywell Mind (באנגלית)
  22. ↑ Dr Sarah Jarvis MBE 04-Jan-21 · 5 mins read, What smoking cigarettes does to your skin, patient.info (באנגלית)
  23. ↑ Taraneh Yazdanparast, Hournaz Hassanzadeh, Saman Ahmad Nasrollahi, Seyed Mohammad Seyedmehdi, Cigarettes Smoking and Skin: A Comparison Study of the Biophysical Properties of Skin in Smokers and Non-Smokers, Tanaffos 18, 2019-2, עמ' 163–168
  24. ↑ נזקי עישון / פרופ' מיכה אדלר, באתר www.daat.ac.il
  25. ↑ Smoking and mental health, ארגון לבריאות הנפש, בריטניה
  26. 1 2 שאלות ותשובות על העישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  27. 1 2 3 4 5 עובדות על עישון פסיבי, באתר המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן
  28. 1 2 3 4 Zahid Naeem, Second-hand smoke – ignored implications, המכונים הלאומיים לבריאות, ‏9.4.15
  29. 1 2 עישון פסיבי, באתר שירות הבריאות הלאומי, ‏23 July 2018
  30. ↑ James E Enstrom, Environmental tobacco smoke and tobacco related mortality in a prospective study of Californians, 1960-98 , 2003
  31. ↑ שאלות ותשובות על העישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  32. ↑ Mohamad Sleiman, Lara A. Gundel, James F. Pankow, Peyton Jacob, Formation of carcinogens indoors by surface-mediated reactions of nicotine with nitrous acid, leading to potential thirdhand smoke hazards, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 107, 2010-04-13, עמ' 6576–6581 doi: 10.1073/pnas.0912820107
  33. ↑ Mohamad Sleiman, Lara A. Gundel, James F. Pankow, Peyton Jacob, Formation of carcinogens indoors by surface-mediated reactions of nicotine with nitrous acid, leading to potential thirdhand smoke hazards, Proceedings of the National Academy of Sciences 107, 2010-04-13, עמ' 6576–6581 doi: 10.1073/pnas.0912820107
  34. ↑ מגזין בריאות מה בריא - נזקי העישון, ‏8 בדצמבר 2016
  35. ↑ רועי צזנה, נפט, טבק ושקרים מלוכלכים, בתוך: השולטים בעתיד, ירושלים: כנרת, 2017
  36. ↑ מהפכה בניו זילנד: תאסור לגמרי מכירת סיגריות, באתר ynet, 9 בדצמבר 2021
  37. ↑ פרופ' בן-עמי סלע, ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער, באתר "הידען", 25 ביולי 2005
  38. ↑ שליש האוכלוסיה מעשן, למרחב, 22 ביולי 1959
  39. ↑ 48% מהגברים היהודים מעשנים, דבר, 13 במרץ 1972
  40. ↑ מספרים קצת שונים נתקבלו בסקר של משרד הבריאות בשנת 1970. ראו: תמר גורן, כמה אתה מעשן?, דבר, 12 ביוני 1970
  41. ↑ פוחת והולך עשן הסיגריות, מעריב, 27 בינואר 1988
  42. ↑ ראו גם: אילנה באום, תשדיר "אכילת הלב" סייע להפסיק לעשן, מעריב, 3 בספטמבר 1986
  43. ↑ דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2007-2008, מאי 2008, אתר משרד הבריאות
  44. ↑ "זה משחרר אותך מהלחץ": למה ערבים מעשנים יותר מיהודים?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:31)
  45. ↑ התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל - דו"ח לשנים 2015-2017. פרסומי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דצמבר 2018. עמוד 29
  46. ↑ דוח המחקר - עישון בישראל 2022, באתר המיזם למיגור העישון
  47. ↑ זרקור על הסיגריות האלקטרוניות, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2023-04-18
  48. ↑ אתר למנויים בלבד שיר אנגל, סיגריות ב-10 מיליארד שקל בשנה: עוד ישראלים הצטרפו למעגל המעשנים במלחמה, באתר TheMarker‏, 22 בינואר 2025
  49. 1 2 3 יעילותם של אמצעי מדיניות להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק (עמ' 9-7), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  50. ↑ החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  51. ↑ חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019, ס"ח 2776 מ-8 בינואר 2019
  52. ↑ בספרו ליקוטי אמרים, פרק י"ג.
  53. 1 2 ציץ אליעזר - טו - סימן לט - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 110 of 209), באתר hebrewbooks.org
  54. ↑ שבט הלוי - חלק י - סימן רצה - ווזנר, שמואל בן יוסף צבי (page 231 of 358), באתר hebrewbooks.org
  55. ↑ שו"ת 'עשה לך רב', חלק ב סימן א. שם, חלק ט סימנים כח - כט.
  56. ↑ רבבות אפרים - חלק ח - סימן תקפו - גרינבלט, אפרים בן אברהם ברוך (page 476 of 578), באתר hebrewbooks.org
  57. ↑ Author, The Halachic Background about Smoking - The Bais HaVaad Halacha Center, ‏2018-07-19 (באנגלית אמריקאית)
  58. ↑ שו"ת 'וישמע משה - אוצר פסקים ותשובות שהשיב מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א', חלק א' עמ' תלח
  59. ↑ שו"ת תשובות והנהגות ח"ג - סימן שנד - שטרנבוך, משה (page 407 of 750), באתר hebrewbooks.org
  60. ↑ YUTorah - The Prohibition to Smoke - Part 1, www.yutorah.org, ‏2025-12-22 (באנגלית)
  61. ↑ שו"ת דבר חברון, חלק ג סימן קצה, אות ג
  62. ↑ שו"ת מנחת אשר חלק א סימנים לה-לו
  63. ↑ לקט פוסקים בענין עישון, באתר מכון שלזינגר
  64. ↑ אגרות משה - חלק ז - חו"מ ח"ב - סימן עו - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 315 of 361), באתר hebrewbooks.org
  65. ↑ אגרות משה - חלק ה - יו"ד ח"ב - סימן מט - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 67 of 540), באתר hebrewbooks.org
  66. ↑ Study: Smokers are more likely to die from heart disease than lung cancer | NHLBI, NIH, www.nhlbi.nih.gov, ‏2021-11-17 (באנגלית)
  67. ↑ Campaign warns 1 in 2 North East smokers will die from a smoking related disease :: South Tyneside and Sunderland NHS Foundation Trust, www.stsft.nhs.uk
  68. ↑ הרב ברוך מאסקוויץ, שו"ת ודברת בם. חלק ב' סימן שכא.
  69. ↑ Rabbis Condemn Smoking, מכון שלזינגר
  70. ↑ YUTorah - בדין "ונשמרתם" - הגדרת סיכון בהלכה, באתר www.yutorah.org, ‏2021-09-29 (באנגלית)
  71. ↑ Tradition Online, Unpacking the Iggerot: Smoking - Tradition Online, ‏2025-02-27 (באנגלית אמריקאית)
  72. ↑ YUTorah - The Prohibition to Smoke - Part 2, www.yutorah.org, ‏2025-12-22 (באנגלית)
  73. ↑ Tradition Online, Survey of Recent Halakhic Literature: Of Tobacco, Snuff and Cannabis (Part II) - Tradition Online, ‏2022-07-18 (באנגלית אמריקאית)
  74. ↑ שו"ת 'יביע אומר' חלק ה אורח חיים סימן לט
  75. ↑ Psak Halacha: Rav Ovadia Yosef and Tobacco, Torah-Box (באנגלית)
  76. ↑ הסכמת הרב עובדיה יוסף ל'איסורי העישון בהלכה' מאת הרב מנחם סליי, באתר tablet.otzar.org, באתר tablet.otzar.org, (נמצא בעמ' 4 - 5). הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר 'פאר תחת אפר: העישון בימי חול ובימים טובים לאור ההלכה' מאת הרב דב אטינר
  77. ↑ שו"ת 'יחוה דעת', חלק ה' או"ח סימן לט
  78. ↑ חלק א, עמ' רסה - רסו.
  79. ↑ רבבות אפרים - חלק ח - סימן תקמו - גרינבלט, אפרים בן אברהם ברוך (page 476 of 578), באתר hebrewbooks.org
  80. ↑ בית הלל לט - אלול תשסט - יגאל עזרא (עורך) (page 22 of 128), באתר hebrewbooks.org
  81. ↑ Gray Matter III, Medical Issues, The Prohibition to Smoke 1, www.sefaria.org
  82. ↑ Smoking and Halacha by Rabbi Yehuda Spitz, Ohr Somayach
  83. ↑ עישון, אלכוהול, תרופות והשפעתם על הפוריות ועל ההיריון | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, באתר www.toraland.org.il
  84. ↑ Torat Israel - תורת ישראל - שלהבת (2020-04-25), הרב יעקב יוסף - הלכות יום טוב 2
  85. ↑ אגרות משה - חלק ז (אה"ע ח"ד, חו"מ ח"ב) - חושן משפט ב סימן יח - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 221 of 361), באתר www.hebrewbooks.org
  86. ↑ ציץ אליעזר - חלק טו, סימן לט - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 112 of 209), באתר hebrewbooks.org
  87. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג, עמוד א'
  88. ↑ מנהל האתר, הלכה י - האיסור לעשן ליד אחרים | פרק ט - הלכות שמירת הנפש | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, באתר פניני הלכה, ‏2000-08-09
  89. ↑ ציץ אליעזר - יז - סימן כב - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 52 of 205), באתר hebrewbooks.org
  90. ↑ Rabbis Condemn Smoking, מכון שלזינגר
  91. ↑ אגרות משה - חלק ו - יו"ד ח"ג - סימן לה - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 271 of 559), באתר hebrewbooks.org
  92. ↑ Shraga, קנאביס ויהדות: הילכו שניהם יחדיו?, באתר אש התורה - אתר עם חכמת חיים, ‏2021-12-07
  93. ↑ מגן אברהם על אורח חיים תקיד, סעיף קטן א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  94. ↑ קרבן נתנאל - על פסקי הרא"ש למסכת ביצה - פרק ב, כב - ויל, נתנאל, 1687-1769 (page 103 of 303), באתר hebrewbooks.org
  95. ↑ דעת רבי ישמעאל הכהן ב-שו"ת זרע אמת חלק א סימן עג, באתר Hebrewbooks.
  96. ↑ ביאור הלכה, אורח חיים, סימן תקי"א
  97. ↑ קובץ תשובות חלק ב סימן לב
  98. ↑ ספר חוט שני, יום טוב, פרק י, אות ב
  99. ↑ שו"ת מנחת אשר חלק א סימנים לה - לו
  100. ↑ אגרות משה - חלק ח - אורח חיים חלק ה , סימן לד - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 155 of 430), באתר hebrewbooks.org
  101. ↑ ציץ אליעזר - יז - סימן כא - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 50 of 205), באתר hebrewbooks.org
  102. ↑ שו"ת תשובות והנהגות ח"ד - סימן קטו - שטרנבוך, משה (page 112 of 568), באתר hebrewbooks.org
  103. ↑ שו"ת תשובות והנהגות ח"א - סימן שטז - שטרנבוך, משה (page 225 of 682), באתר hebrewbooks.org
  104. ↑ פניני הלכה מועדים - קטורת ביתית ועישון סיגריות
  105. ↑ הרב שמחה בן ציון אייזיק רבינוביץ, פסקי תשובות, ירושלים, ה'תשע"ט, עמ' תשלא - תשלב
  106. ↑ כשרות סיגריות בפסח, מאמר של הרב דב לנדו
  107. ↑ כשרות למוצרי עישון | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות, באתר www.kosharot.co.il
  108. ↑ הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר חלק ט סימן עז. שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן לט.
  109. ↑ חכמה ומוסר - ענתבי, אברהם בן יצחק, (page 302 of 339), באתר hebrewbooks.org
  110. ↑ הרב עובדיה יוסף, הליכות עולם, חלק א, עמ' רסג - רסו. שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן יז.
  111. ↑ מגן אברהם, אורח חיים, סימן ר"י, סעיף קטן ט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עישון&oldid=42823514"