אלבדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחוז אור השמש המוחזר ביחס לתנאי משטח שונים על פני כדור הארץ

אלבדו (בלטינית: Albedo, לובן. נגזר מ-Albus, לבן) הוא גודל חסר ממד המבטא את מידת ההחזריות של משטח או גוף. זהו היחס בין כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת מגוף או משטח לכמות שפגעה בו. התוצאה, לרוב מבוטאת באחוזים בין 0% ל-100%, היא מושג חשוב בקלימטולוגיה ובאסטרונומיה. היחס הזה תלוי בתדירות הקרינה הפוגעת ובזווית הפגיעה. אלבדו של שלג טרי הוא גבוה: עד 90%. לפני האוקיינוס לעומת זאת יש אלבדו נמוך. האלבדו הממוצע של כדור הארץ עומד על 37-39%, בעוד האלבדו של הירח הוא 12%. באסטרונומיה האלבדו של גופים לוויניים ואסטרואידים יכול להעיד על הרכב פני השטח שלהם, ובייחוד על תכולה של קרח.

פעולות בני האדם שינו את האלבדו של אזורים רבים בכדור הארץ (בין היתר על ידי בירוא יערות והקמת חוות), אולם קשה לכמת את ההשפעה הזו ברמה גלובלית, לא ברור גם האם ואיך משפיעים שינויים אלה על התחממות כדור הארץ.

הדוגמה ה"קלאסית" של אפקט האלבדו היא משוב טמפרטורת השלג. כאשר אזור מכוסה שלג מתחמם, השלג נמס לאטו והאלבדו פוחת. יותר קרינה נקלטת, וקצב ההתחממות עולה. ההפך גם הוא נכון: אם נוצר שלג, מתחיל מעגל של קירור מואץ. עוצמת השפעת האלבדו תלויה בגודל השינוי באלבדו ושיעור החשיפה לשמש. מסיבה זו ההשפעה עשויה להיות גדולה באזורים טרופיים.

דוגמאות לאפקט האלבדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזורים הטרופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שאפקט האלבדו ידוע יותר לגבי האזורים הקרים של כדור הארץ, מאחר שמצוי שם יותר שלג, למעשה הוא חזק יותר באזורים הטרופיים, וזאת משום שהם מצויים תמידית תחת אור שמש. כאשר חוואים ברזילאים חוטבים אזורים של יער גשם טרופי חשוך כדי להחליף אותם באדמה כהה יותר כדי לגדל בה גידולי שדה, הטמפרטורה הממוצעת של האזור נוטה לעלות בכ-3°C בשנה.

אפקטים בקנה מידה קטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבדו פועל גם בזעיר אנפין. אנשים הלובשים ביגוד כהה בימי הקיץ נמצאים בסיכון גבוה יותר למכת חום מאלו הלובשים בגדים בהירים.

אזורי טבע נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבדו של אזורים מיוערים המכוסים לחלוטין באורנים עומד בתקופת החורף על 9% בלבד, ערך נמוך עבור סביבה טבעית. הדבר נובע חלקית בשל צבע האורנים, וחלקית בשל פיזור אור השמש בתוך העצים אשר מפחית את כמות כלל האור המוחזר. בשל החדירות הנמוכה, אלבדו האוקיינוס אף נמוך יותר, כ-3.5%, למרות שהדבר תלוי עד מאוד בזווית הקרינה. לאדמת ביצות גדושה אלבדו של בין 9% ל-14%. אזורי עצים נשירים עומדים על 13%. שדה מכוסה עשב עומד לרוב על 20%. מדבר או חוף ים גדול עומדים לרוב על 25%, אך הדבר משתנה לפי צבע הקרקע. (הנתונים לפי ויקיפדיה האנגלית, מתוך מחקר של אדוארד ווקר).

אזורים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאזורים עירוניים יש ערכים לא טבעיים של אלבדו בשל מבנים עשויים ידי אדם אשר קולטים את אור השמש לפני הגיעו לקרקע. באזורי צפון כדור הארץ, הערים חשוכות באופן יחסי, ונמצא כי האלבדו בהן עומד על 7%, עם עליה קלה בלבד בתקופת הקיץ. ברוב הארצות הטרופיות האלבדו הממוצע בערים עומד על 12%. ההבדל נובע כמובן מההבדל בסביבה הטבעית.

עננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עננים הם גורם נוסף המשפיע על האלבדו הנכללים בגורמי ההתחממות הגלובלית. לסוגים שונים של עננים יש ערכי אלבדו שונים, תאורטית בין מינימום של 0% עד ל-70%. מודלים אקלימיים הראו כי אם כל כדור הארץ היה מתכסה לפתע בעננים לבנים, טמפרטורת הקרקע הייתה צונחת לכ-151°C- [דרוש מקור]. מדובר עם זאת במודל הרחוק מלהיות מושלם, בהיותו מנבא גם כי כדי לשנות ב-5°C את הטמפרטורה הגלובלית "כל" שעלינו לעשות הוא להעלות את האלבדו הממוצע של כדור הארץ ב-12% על ידי הוספת עננים לבנים.

אלבדו כבר הושפע בעבר על ידי עננים לא טבעיים, כגון שובל האדים של מטוסים מסחריים. בדיקה הראתה כי לאחר אירועי 11 בספטמבר, בהם הופסקה תנועת המטוסים לשלושה ימים, עלתה הטמפרטורה המקומית ב-1°C.