אלברט שיקלוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט שיקלוש
Siklós Albert
Siklós Albert.jpg
לידה 26 ביוני 1878
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 1942 (בגיל 63)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, איש חינוך, צ'לן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלברט שיקלוש, בשמו הקודם: אלברט שיינוואלדהונגרית: Siklós Albert; בודפשט, 26 ביוני 1878 – בודפשט, 3 באפריל 1942)[1] היה מלחין יהודי-הונגרי, מורה באוניברסיטה, היסטוריון מוזיקה, צ'לן, עורך עיתון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט שיקלוש נולד במשפחה יהודית כבנם של פרנץ שיינוואלד ולַאוּרָה בק. הוא היה תלמידו של יאנוש קוסלר. בין 1901 ל־1904 היה חבר מיוחד בחברה הפילהרמונית של בודפשט. הוא ערך מספר סיורי לימודים לצרפת, איטליה וגרמניה בין השנים 19031907. בין השנים 19051919 לימד בבית הספר למוזיקה פודור. משנת 1910 לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בשנת 1919 מונה כחבר בוועדת הבדיקה של המוסד "מוזיקה לאומית", ובשנת 1926 הפך ל"נציב ממשלתי" למוזיקה. משנת 1920 עד 1922 היה חבר ב"מועצה לאמנות המוזיקה". בשנים 1928 עד 1937 ערך את כתב העת "המוזיקה". הוא פרסם כמה מאמרים על ההיסטוריה של המוזיקה, על ההיסטוריה של כלי הנגינה ועל אסתטיקה מוזיקלית. הוא כתב בשנת 1923 את רוב נושאי "לקסיקון המוזיקה" בן שני הכרכים.

הוא נפטר מדלקת ריאות, ניוון שריר הלב, טרשת עורקים. אשתו הייתה אליס אדלמן.

יצירותיו המוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצירות לתזמורות (סימפוניה, סוויטות, הבידור של פרקו, פתיחות, מפגשים, רשמי ריקודים, סימפוניטה;
  • מוזיקה קמרית,
  • יצירות לפסנתר,
  • אופרה (הבית של החודשים, 1927);
  • פנטומימה (המראה, 1923);
  • יצירות למקהלה, שירים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהרמוניה (בודפשט, 1907);
  • תורת כיוון כלי הנגינה (בודפשט, 1908–1910);
  • מדריך לקריאת הספר ראשי (בודפשט, 1911);
  • פורמאטן (בודפשט, 1912);
  • קונטרפונקט (בודפשט, 1913);
  • תווים אסתטיים מוזיקליים (בודפשט, 1921);
  • לקסיקון מוזיקלי של אלברט שיקלוש (בודפשט, 1922);
  • ספר ההרמוניזציה (בודפשט, 1923);
  • הערות להיסטוריה של המוזיקה ההונגרית (בודפשט, 1927);
  • כלי נגינה, צלילים (בודפשט, 1941).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. אלברט שיקלוש.
  • אלברט שיקלוש (המוזיקה, מס '11, 1942)
  • לקסיקון מוזיקלי ברוקהאוס-ריימן. המהדורה ההונגרית מהדורה. בורונקאי אנטל. בודפשט, 1983–1985.
  • פרידייש פרידצקי: מלחינים הונגרים . (בודפשט), אתנאום 2000.
  • מיהו מי? לקסיקון בני דורינו. (בודפשט), [1937].
  • ספר המוזיקה ההונגרית . 1936.
  • הלרסיקון ההונגרי הגדול
  • לקסיקון יהודי הונגרי. אלברט שיקלוש. 1929
  • הלקסיקון החדש של רוואי
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט שיקלוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XIV. ker. állami halotti akv. 369/1942. folyószáma alatt.