אליה
אַלְיָה היא השומן הרך שבזנבו של הכבש. ייתכן שנקרא כך על שם האיל (בשיכול עיצורים), כיוון שאצלו שומן האליה גדול ובולט משל הכבשה.
משקל האליה אצל הכבשה מגיע עד 6 ק"ג ואצל האיל עד 10 ק"ג. תפקיד האליה לשמש כמאגר מזון לכבשה בעונה של מחסור, בדומה לדבשת אצל הגמל.
משוער[דרוש מקור][מפני ש...] כי האליה נוצרה ממוטציה של כבש-הבית בעל זנב ארוך. גזעים של כבשים בעלי אליה נפוצים במזרח התיכון, באפריקה ובאסיה.
האליה בשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האליה נחשבת כבשר משובח ועל כן נוצר הביטוי בתלמוד הבבלי[1] אליה וקוץ בה – ופירושו: דבר הנראה על פניו כטוב ומועיל, אך יש בו גם חיסרון. זנב הכבש טעים למאכל, אבל פעמים רבות נתקעים בו קוצים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מסכת ראש השנה דף יז עמוד א