אליזבת אוניל ורנר
 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1883 צ'ארלסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1979 (בגיל 95) צ'ארלסטון, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה |
  | |
אליזבת אוניל ורנר (באנגלית:Elizabeth O'Neill Verner: 21 בדצמבר 1883 - 17 באפריל 1979) הייתה אמנית, סופרת, מרצה ואחת ממנהיגות הרנסאנס של צ'ארלסטון.[1] היא נקראה "האמן הידוע ביותר בדרום קרוליינה במאה העשרים".[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליזבת קוואל אוניל נולדה בצ'ארלסטון, דרום קרוליינה. היא למדה לראשונה אמנות אצל אליס רוונל הוגר סמית'. בשנת 1901. לאחר שלמדה בבית ספר קתולי לבנות בקולומביה, היא נרשמה לאקדמיה של פנסילבניה לאמנויות יפות, שם למדה במשך שנתיים אצל תומאס פולוק אנשוץ.
כשעזבה את האקדמיה, למדה זמן מה אמנות באייקן, דרום קרוליינה. לאחר מכן חזרה לצ'ארלסטון, שם החלה את לימודי האמנות שלה אצל אליס סמית' וכן אצל גבריאלה קלמנטס ואלן דיי הייל.[3] בהשראת קלמנטס והייל, היא הייתה חברה מייסדת באגודת החרטים המקומית ועזרה לייסד את ליגת האמנות של מדינות דרום.
בשנת 1907 נישאה לא. פטיגרו ורנר, עמו נולדו לה שני ילדים.[2]
קריירת אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ורנר לא הפכה לאמנית מקצועית עד לאחר מות בעלה בשנת 1925, שהשאיר לה את האמצעים לתמיכה בילדיה.[4] עם ההדרכה שקיבלה מאליס סמית', היא עבדה כדי להתאים את האומנות שלה כך שתוכל לתמוך בעצמה.[5] אחת הדרכים שבהן נקטה, כמו אמניות אחרות, הייתה לפרסם את ההדפסים שלה בספרים שניתן למכור לתיירים. דרך נוספת הייתה לבקש עמלות, והיא התמחתה ביצירת שרטוטים של מבנים היסטוריים למטרת שימור. בין לקוחותיה היו המחוז ההיסטורי של ויליאמסבורג, בית הספר לרפואה של הרווארד, האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת דרום קרוליינה.
ורנר יצרה תחריטים ורישומים ומאוחר יותר, פסטלים של צ'ארלסטון, והעדיפה לצייר מבנים, סצנות רחוב ונופים. היא עבדה בסטודיו בבית מגוריה .
היא הפכה גם לאמנית ידועה בייצוג של האפרו-אמריקאים, בעיקר מוכרי הפרחים בעיר.[2] היא עבדה מדי פעם כמאיירת ספרים. מבחינה סגנונית, ציוריה הם ריאליזם עם נימות אימפרסיוניסטיות, בעוד התחריטים והרישומים שלה הם מפורטים.
ורנר טיילה רבות - היא ביקרה ביפן (1937), באירופה, באיים הקריביים ובמקסיקו.[2] בלונדון היא בחנה כמה מהתחריטים של רמברנדט במוזיאון הבריטי. בהיותה בקיוטו, יפן ב-1937, למדה עבודת מכחול יפנית, ויצרה כ-12 תחריטים.
היא נתנה השראה לחברתה אן טיילור נאש לעסוק בציור,[6] ושימשה כמורה שלה במשך זמן מה. בשנת 1946 פרסמה ורנר את "מקומות אחרים", שהיה מורכב מ־42 איורים של מקומות שאינם צ'ארלסטון, בליווי פרשנות משלה.[7]
היא מתה ב-17 באפריל 1979.
עבודתה מוחזקת על ידי מוזיאוני האמנות של הרווארד, מוזיאון האמנות של דלאוור, מוזיאון צ'ארלסטון, מוזיאון האמנות של אוניברסיטת מישיגן, אמריקן סמיתסוניאן מוזיאון לאמנות, ואחרים.
ועדת האמנויות של דרום קרוליינה מעניקה לכבודה את פרסי אליזבת אוניל ורנר לאמנויות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Severens, Martha (1999). William Halsey. Greenville County Museum of Art. p. 13.
- ^ 1 2 3 4 Elizabeth Verner :, The Johnson Collection, LLC (באנגלית)
- ^ Jules Heller; Nancy G. Heller (December 19, 2013). North American Women Artists of the Twentieth Century: A Biographical Dictionary. Taylor & Francis. pp. 1561–1563.
- ^ Jim Stephens June 12, 2013 April 16th, 2020, An Introduction to Charleston Renaissance Art | The Florence County Museum (באנגלית אמריקאית)
- ^ THE CHARLESTON RENAISSANCE, web.archive.org, 2015-08-11
- ^ The Paintings of Anne Taylor Nash » Telfair Museums, Telfair Museums (באנגלית אמריקאית)
- ^ Baruth, Christopher (1995-06-01). "American Places Dictionary: A Guide to 45,000 Populated Places, Natural Features, and other Places in the United States". Cartographic Perspectives (21): 42–43