קרוליינה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרוליינה הדרומית (מדינה)
South Carolina
Seal of South Carolina.svg
סמל קרוליינה הדרומית
Flag of South Carolina.svg
כינוי The Palmetto State
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מושל הנרי מקמסטר (רפובליקנית)
בירת המדינה
(והעיר הגדולה ביותר)
קולומביה
שפה רשמית אין (בפועל אנגלית)
תאריך ייסוד 23 במאי 1788
סדר כניסה 8
שטח 82,965 קמ"ר (דירוג: 40)
 ‑ שטח ואחוז מים 4978 קמ"ר 6%
גובה 105 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 1,085 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 4,896,146 (נכון ל־2015)
 ‑ צפיפות 55.37 נפש לקמ"ר (דירוג: 22, 2010)
קואורדינטות 34°N 81°W / 34°N 81°W / 34; -81קואורדינטות: 34°N 81°W / 34°N 81°W / 34; -81
אזור זמן UTC -5
www.sc.gov

לחצו כדי להקטין חזרה

רוד איילנד וושינגטון די. סי. מיין ניו המפשייר ורמונט מסצ'וסטס קונטיקט ניו יורק פנסילבניה דלאוור ניו ג'רזי מרילנד וירג'יניה וירג'יניה המערבית אוהיו אינדיאנה קרוליינה הצפונית קנטקי טנסי קרוליינה הדרומית ג'ורג'יה פלורידה אלבמה מיסיסיפי מישיגן ויסקונסין אילינוי לואיזיאנה ארקנסו מיזורי איווה מינסוטה דקוטה הצפונית דקוטה הדרומית נברסקה קנזס אוקלהומה טקסס ניו מקסיקו קולורדו ויומינג מונטנה איידהו יוטה אריזונה נבדה וושינגטון אורגון קליפורניה קובה קנדה איי בהאמה איי טרקס וקייקוס מקסיקוSouth Carolina in United States (US48).svg
אודות התמונה
(למפת קרוליינה הדרומית רגילה)

קרוליינה הדרומית או דרום קרוליינהאנגלית: South Carolina ) היא מדינה במזרח ארצות הברית. קרוליינה הדרומית היא אחת משלוש עשרה המושבות המקוריות שמרדו בשלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקנית והקימו את ארצות הברית.

קרוליינה הדרומית גובלת בדרומה בג'ורג'יה, ובצפונה במדינת קרוליינה הצפונית. המדינה שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרדים הגיעו לחוף ששייך היום למדינת קרוליינה הדרומית כבר ב-1514. ארננדו דה סוטו נפגש עם מלכה אינדיאנית ב-1540 אך האזור לא יושב על ידם. הראשונים להתיישב במקום היו הוגנוטים צרפתיים בהנהגת ז'אן ריבו שברחו מצרפת אל מעבר לים ב-1562 והתיישבו בפריס איילנד, ליד ביופורט של היום. ריבו חזר לצרפת והתושבים התמרדו, בנו לעצמם ספינה וניסו לחזור לצרפת. הספרדים בנו את פורט פיליפה על פריס איילנד ב-1566 ובנו את סנט הלנה כבירת הפרובינציה החדשה פלורידה. עשור אחר כך השמידו האנגלים בראשות סיר פרנסיס דרייק את המאחז הספרדי והספרדים נסוגו דרומה. האנגלים עצמם התיישבו במקום רק ב-1670.

המלך צ'ארלס השני מסר את קרוליינה לשמונה זכיינים שהקימו בה ישובי ספר ומטעים בסגנון המושבות באיי הודו המערבית. ב-1715 נלחמו המתיישבים באינדיאנים וב-1719 התקוממו נגד זכייני המושבה, קנו אותה מהם וקרוליינה הדרומית הפכה למושבת כתר. עד למחצית המאה ה-18 קרוליינה הדרומית משכה אליה הגירה מהמושבות הסמוכות וירג'יניה, פנסילבניה וקרוליינה הצפונית. המהגרים של המאה ה-18 התיישבו בחלק המערבי, הרחוק מהחוף, של המושבה והרחיבו אותה.

המאות ה־18 וה־19[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוליינה הדרומית נטלה חלק במשבר חוק הבולים ב-1765, והסוחר המקומי הנרי לורנס היה נשיא הקונגרס הקונטיננטלי בשנים 1777-1778. בזמן המלחמה התרחשו בתחומי המושבה קרבות לא רק בין המורדים לבריטים אלא גם בין מורדים לתומכים בבריטים מקרב המקומיים. קרוליינה הדרומית היא המדינה השמינית שחתמה על החוקה ב-1778, אז מונה ג'ון ראטלדג' למושלה הראשון. הפוליטיקאי המקומי ג'ון קלהון הגיע למשרת סגן נשיא ארצות הברית ב-1824 והוביל את קרוליינה הדרומית לביטול חוק התעריפים הפדרלי ב-1832. קרוליינה הובילה את ההתנגדות הדרומית למדיניות הפדרלית והייתה הראשונה לפרוש מהאיחוד ב-20 בדצמבר 1860.

הקרב הראשון במלחמת האזרחים של ארצות הברית התרחש בפורט סאמטר שבקרוליינה הדרומית. המדינה נהרסה לחלוטין במסע הכיבוש של גנרל שרמן ב-1865. המדינה לא התאוששה מהמלחמה במהרה ושקעה למאבקים גזעניים על רקע מתן זכויות בחירה לעבדים משוחררים והשיטה הפאודלית (Share-Cropper) שכבלה את בעלות האדמות והאיכרים כאחד.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה התעשייתית הגיעה לקרוליינה הדרומית רק בעשור האחרון של המאה ה-19 והמדינה, שעדיין לא הספיקה לצבור עושר ולהיחלץ מהשפל של סוף המאה ה-19, שקעה בקלות לתוך השפל הגדול. מאז מלחמת העולם השנייה קרוליינה הדרומית מרכזת בשטחה בסיסי צבא גדולים שמספקים מקור תעסוקה עיקרי. המדינה חגגה 300 שנה ב-1970, תחת רושם מאבקים גזעניים שנמשכים מאז שנות ה-60.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוליינה הדרומית היא רפובליקה ובה שלוש רשויות שלטון: מבצעת - מושל מדינת קרוליינה הדרומית, מחוקקת - המורכבת משני בתים: האספה הלאומית של קרוליינה הדרומית וסנאט קרוליינה הדרומית, ושופטת, בראשה עומד בית המשפט העליון של קרוליינה הדרומית. המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall Election ואישור חוק. בירת המדינה הנוכחית היא קולומביה.

הרשות המבצעת בקרוליינה הדרומית מורכבת מהמושל, סגן המושל, התובע הראשי, מזכיר המדינה, שר האוצר, State Controller, State treasurer, Insurance Commissioner, ושר החינוך. כל בעלי התפקידים נבחרים בנפרד לתקופה של ארבע שנים, ויכולים להיבחר לשתי קדנציות בלבד. ייתכן מצב בו ברשות המבצעת יושבים נבחרים ממפלגות שונות. הבחירות לתפקידים מתקיימות באותו הזמן.

בבית המחוקקים 46 חברי סנאט הנבחרים לתקופה של ארבע שנים ו-124 חברי אספה מחוקקת הנבחרים לתקופה של שנתיים. בחירות נעשות מדי שנתיים, ומחצית מחברי הסנאט מועמדים לבחירה בכל מערכת בחירות.

בבית המשפט העליון של קרוליינה הדרומית חמישה שופטים, הממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. שיטת המשפט היא שיטת המשפט המקובל האנגלי, אך ישנה השפעה של המשפט האזרחי הספרדי. בית המשפט לערעורים של המדינה מורכב מ-10 שופטים. בית המשפט לערעורים פליליים מורכב מתשעה שופטים. החוקה של מדינת קרוליינה הדרומית אומצה בשנת 1870, זאת לאחר שתי גרסאות קודמות (1796, 1834).

קרוליינה הדרומית הייתה בעבר מעוז המפלגה הדמוקרטית, כמו יתר אזור דרום ארצות הברית, ובפרט מהיותה חלק מהדרום העמוק. מאז שנות השישים החלה המדינה לנטות להצביע עבור המפלגה הרפובליקנית, וכמעט בכל מערכות הבחירה הצביעה עבור המועמד הרפובליקני, למעט זכייתו של ג'ימי קרטר בקולות המדינה בבחירות 1976. לקרוליינה הדרומית 9 קולות (אלקטורליים) - 2 סנאטורים ו-7 חברי בית הנבחרים, בבחירות לנשיאות ארצות הברית. נכון לשנת 2015, רוב הנציגות של קרוליינה הדרומית בבית הנבחרים היא רפובליקנית. הסנאטורים המייצגים את המדינה הם לינדזי גרהאם וטים סקוט.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי משרד המפקדים של ארצות הברית, מנתה אוכלוסיית קרוליינה הדרומית בשנת 2010 כ-4,625,384 נפשות.

חמש קבוצות האוכלוסין הגדולות במדינה מתפלגות לפי הסדר הבא: מוצא אמריקאי אפריקאי 29.5%, מוצא אמריקאי 13.9%, מוצא גרמני 8.4%, מוצא אנגלי 8.4%, מוצא אירי 7.9%. סביר להניח שרוב אלה הטוענים למוצא אמריקאי, מוצא אבותיהם סקוטי או אנגלי.

קבוצות דתיות בקרוליינה הדרומית[1]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים 35%
פרוטסטנטים אחרים 31%
קתולים 10%
מורמונים 1%
נוצרים אחרים 1%
דתות אחרות
יהודים 1%
אחר 2%
חסרי סיווג דתי 19%
קבוצות גזעיות בקרוליינה הדרומית[2]
לבנים לא-היספאנים 64.1%
שחורים 27.9%
היספאנים 5.1%
אסייתים 1.3%
אמריקאים ילידים 0.5%
מעורב 1.7%
קבוצות מוצא אתני בקרוליינה הדרומית[3]
אמריקאים 13.1%
גרמנים 10.2%
אירים 9.7%
אנגלים 8.8%
איטלקים 2.7%
סקוטים-אירים 2.4%
צרפתים 2.2%
סקוטים 2.1%
שפות מדוברות בקרוליינה הדרומית[3]
אנגלית 93.2%
ספרדית 4.5%
אחר 2.3%

יהדות קרוליינה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות דרום קרוליינה היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות בארצות הברית. היהודים שהתיישבו בדרום קרוליינה בסוף המאה ה-17 נהנו מסובלנות דתית טובה יחסית עוד מתחילת התיישבותם במושבה זו. דרום קרוליינה היא גם המקום הראשון בחצי הכדור המערבי שבו הורשו היהודים לכהן בתפקיד במשרה ציבורית. היה זה פרנסיס סלוודור אשר כיהן בשתי כהונות בקונגרס המושבה עד לשנת 1776.

הקהילה היהודית המאורגנת הראשונה בדרום קרוליינה הייתה קהילת צ'ארלסטון בשנת 1749. בשנת 1801 הקימה הקהילה בית יתומים יהודי. בשנת 1820 הייתה קהילה זו לקהילה הגדולה ביותר בין קהילות ארצות הברית, בעת שמנתה כ-700 משפחות יהודיות.

יהדות דרום קרוליינה אף הייתה הקהילה הראשונה שהנהיגה רפורמה דתית בשטחה. כיום יש בדרום קרוליינה כ-7,000 יהודים המרוכזים בעיקר בערים צ'ארלסטון, קולומביה וגרינוויל.

הערים הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת קרוליינה הדרומית
הערים הגדולות בקרוליינה הדרומית (נתוני 2013)[4]
דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין
1 קולומביה 130,591 קולומביה
2 צ'ארלסטון 122,689 צ'ארלסטון
3 נורת' צ'ארלסטון 99,727 צ'ארלסטון
4 רוק היל 69,357 צ'ארלסטון
5 גרינוויל 67,423 גרינוויל
6 סאמרוויל 60,379 גרינוויל
המטרופולינים הגדולים בקרוליינה הדרומית (נתוני 2014)[5]
דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום
1 שארלוט 2,380,314 מערב קרוליינה הדרומית
2 גרינוויל 862,463 מערב קרוליינה הדרומית
3 קולומביה 800,495 מרכז קרוליינה הדרומית
4 צ'ארלסטון 727,689 מזרח קרוליינה הדרומית
5 מירטל ביץ' 417,668 מזרח קרוליינה הדרומית
6 ספרטנבורג 321,418 מערב קרוליינה הדרומית
7 פלורנס 207,030 מזרח קרוליינה הדרומית
8 הילטון היד איילנד 203,022 מזרח קרוליינה הדרומית

סמלי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי מדינת קרוליינה הדרומית
דגל סמל מוטו כינוי
דגל קרוליינה הדרומית
Flag of South Carolina
סמל קרוליינה הדרומית
Seal of South Carolina
Flag of South Carolina.svg
Seal of South Carolina.svg
"בזמן שאני נושם, אני מקווה; מוכן לכל דבר שיבוא"
"Dum spiro spero Animis opibusque parati"
"מדינת הדקלים"
"Palmetto State"
עץ פרח ציפור חיה
דקל סבל
Sabal Palm
מטה זהב
Goldenrod
מוקינגבירד צפוני
Mimus polyglottos
אייל פרדי לבן-זנב
White-tailed deer
Spalmetto2.JPG
Solidago virgaurea minuta0.jpg
Mimus polyglottos adult 01.jpg
White-tailed deer.jpg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "South Carolina", Religious Landscape Study, Pew Research Center
  2. ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
  3. ^ 3.0 3.1 American FactFinder - Results
  4. ^ "Annual Estimates of the Resident Population for Incorporated Places: April 1, 2010 to July 1, 2013". census.gov. May 2014. Retrieved June 3, 2014.
  5. ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.