אלין וגנר
לידה |
16 במאי 1882 Lund Cathedral parish, שוודיה |
---|---|
פטירה |
7 בינואר 1949 (בגיל 66) Berg parish, שוודיה |
מדינה | שוודיה |
מקום קבורה | בית הקברות נורה |
פעילות בולטת | פמיניסטית |
תפקיד | seat 15 of the Swedish Academy (20 בדצמבר 1944–7 בינואר 1949) |
בן או בת זוג | John Landquist (1910–1922) |
פרסים והוקרה | הפרס הגדול של Samfundet De Nio (1923) |
אלין וגנר (בשוודית: Elin Wägner ; 16 במאי 1882 – 7 בינואר 1949) הייתה סופרת, פמיניסטית ופילנתרופית שוודית. לצד פרדריקה ברמר, היא נחשבת לאחת מחלוצי הפמיניזם השוודי, שהשפיעה רבות על ההתפתחות החברתית בשוודיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלין וגנר נולדה למשפחת מורה בעיר לונד. לאחר סיום בית הספר היא עבדה כמורה.
בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה אלין וגנר הייתה תומכת בתנועות השלום. בשנת 1919 היא הקימה ארגון להצלת ילדים. היא הייתה בין מקימי של ארגון הנשים בשוודיה.
בשנת 1923 היא הייתה בין מקימי ירחון פוליטי Tidevarvet ועמדה בראש המערכת עד לשנת 1927.
את ספרה הראשון היא כתבה בשנת 1907. ספרים של וגנר דנים בזכויות נשים, תנועת השלום וזיהום הסביבה. היא פרסמה ספרים רבים. בשנת 1923 היא זכתה בפרס ספרותי שוודי. עבור ספר ביוגרפי שלה על סלמה לגרלף היא זכתה להיכלל באקדמיה השוודית בשנת 1944. אלין וגנר כתבה תסריטים למספר סרטים.
היא התחתנה בשנת 1910 והתגרשה מבעלה בשנת 1922.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Sarah Gillian Death: The female perspective in the novels of Fredrika Bremer and Elin Wägner: a comparative study of some central themes, 1985
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים
- תיאור פעילותה
- כתבי אלין וגנר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)