סלמה לגרלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלמה לגרלף, 1909

סלמה לגרלףשוודית: Selma Ottilia Lovisa Lagerlöf; ‏20 בנובמבר 1858 - 16 במרץ 1940) הייתה סופרת שוודית והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט ברחוב סלמה לגרלף בירושלים
פסלה של סלמה לגרלף בקרלסטד, שוודיה

לגרלף נולדה בחווה בדרום שוודיה, והתמודדה במהלך חייה עם נכות ואובדן. כשהייתה בת שלוש חלתה בשיתוק ילדים, ובמשך רוב שנות ילדותה לא הלכה לבית הספר כילדים אחרים. בהיותה בת 20 נפטר אביה, שהיה קצין בצבא קבע. המשפחה התרוששה ונאלצה למכור את החווה. היא נסעה לסטוקהולם ושם למדה הוראה. בשנת 1889 חיברה כמה פרקים ראשונים ל"יסטה ברלינג", על פי אגדה נודעת, שמקום התרחשותה הוא באזור שבו נולדה וגדלה. היא הגישה פרקים אלה לתחרות כתיבת סיפור קצר, וזכתה. זכייה זו עודדה אותה להמשיך בכתיבה. בסיום לימודיה, נסעה ללמד כמורה בצפון שוודיה. במקביל לעבודת ההוראה, החלה מפרסמת יצירות פרי עטה בכתבי עת, ובהמשך קיבלה מלגה מן האקדמיה השוודית, הודות לבקשתו של המלך אוסקר, שהתרשם מספר סיפוריה "קשרים סמויים". מלגה זו אפשרה לה להשתחרר מעבודת ההוראה ולהתמסר לכתיבה. בהמשך כתבה ספרים למבוגרים שזכו להצלחה רבה.

בין הספרים שפרסמו אותה יותר מכל ואף זיכו אותה בפרס נובל לספרות (1909) היו "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" ו"ירושלים". האפוס "ירושלים" מספר על הגירתם של קבוצת איכרים, תושבי חבל דלרנה, לארץ ישראל, וחייהם בירושלים. הספר נכתב בעקבות ביקור שערכה לגרלף בארץ בשנת 1900, בחברת יהודיה בשם סופי אלקן, שהייתה חברתה לחיים. השתיים התארחו בגרנד ניו הוטל, שבניינו מצוי עד היום בעיר העתיקה סמוך לשער יפו. במהלך הביקור התיידדה לגרלף עם אנה ספאפורד, ממייסדות המושבה האמריקאית והקומונה הפרוטסטנטית האמריקאית-שוודית בירושלים. את ספר הילדים "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" כתבה כחומר קריאה לתלמידים בבתי הספר היסודיים, לפי הזמנתו של המורה הראשי דאלין, לסייע ללימוד הגאוגרפיה והאגדות של ארצם. דרך כתיבתה עוררה עליה את זעמם של השמרנים והקפדנים מבין המורים, ופה ושם היא אף נאלצה לערוך בטקסט תיקונים כדי להתאימו לדרישותיהם, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם אלה של הילדים. לגרלף התעניינה באגדות עם ישראל והתכוננה לכתוב חיבור מקיף על חיי רבי עקיבא. היא הביעה אהדה לעם היהודי וחיברה אגדה למען הפליטים היהודים שמצאו מקלט בשוודיה.

סלמה לגרלף הייתה האישה הראשונה שקיבלה פרס נובל לספרות. הפרס ניתן לה בשנת 1909 על ה"אידאליזם האצילי שלה, עושר הדמיון ונדיבות ויופי הצורה שאפיינו את עבודתה". חמש שנים לאחר זכייתה בפרס, נבחרה הסופרת כחברה באקדמיה השוודית ובמשך 25 שנה השתתפה בקביעת זוכי פרס נובל לספרות.

תמונתה של לגרלף מופיעה על שטר של 20 קרונות שוודיות, כשבצדו השני של השטר מופיע איור של נילס הולגרסון רכוב על אווז בר.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגדת יסטה ברלינג (1891. תר' אמנון סופרמן, 1954) - קורותיו של כומר מודח, הבוחר בשל כפרתו בחיי איכר קשים ושלווים
  • קורות אחוזה אחת (1899. תר' מנחם זלמן וולפובסקי, 1932) - חיי נערה חולמנית, המגלה כי האגדה והמציאות מתאחדים באהבה
  • ירושלים (1901. תר' יעקב רבינוביץ', 1921) - איכרים שוודים מוכרים את חוותיהם ועולים להתיישב בארץ הקודש
  • אגדות וסיפורים (1904; תרגום: יוסף ליכטנבום, 1952) - שמונה סיפורי אגדה פיוטיים על אמנים, פשוטי-עם ויצורים מיתיים
  • מסע הפלאים של נילס הולגרסן על פני שוודיה עם אווזי הבר (1906. תר' ח"ש בן-אברם, 1943; שלמה יורם, 1961) - מסעו של נילס הקונדס, שנענש על תעלוליו והפך לננס, בחברת אווזי הבר מביתו שבדרום שוודיה אל הצפון הרחוק ובחזרה. במסעו זה לומד נילס להיאבק, לסבול ולהקריב עצמו, עד שנמצא ראוי לשוב לדמותו הראשונה
  • מורבקה (1922)
  • זכרונות מימי ילדותי (1930)
  • יומן (1932)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]