אלינה ולטונן
.jpg) | |||||||||||||||
| ולטונן בשנת 2023 | |||||||||||||||
| לידה |
23 באוקטובר 1981 (בת 42) הלסינקי, פינלנד  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Elina Maria Valtonen | ||||||||||||||
| מדינה |
פינלנד | ||||||||||||||
| השכלה | |||||||||||||||
| מפלגה |
מפלגת הקואליציה הלאומית | ||||||||||||||
|
elinavaltonen | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
אלינה מריה ולטונן (נולדה ב-23 באוקטובר 1981)[1] היא פוליטיקאית פינית המכהנת כשרת החוץ תחת פטרי אורפו מאז 2023. היא חברה במפלגת הקואליציה הלאומית, וכיהנה בפרלמנט הפיני מאז 2014.[2] בבחירות המקומיות בפינלנד (2021) (אנ') היא קיבלה את מספר הקולות השני בהלסינקי ונבחרה לחברה במועצת העיר.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילדותה התגוררה עם משפחתה בבון. ולטונן היא בעלת תואר שני בכלכלה וטכנולוגיה פיננסית מאוניברסיטת הלסינקי.[2] היא עבדה בכמה חברות סטארט-אפ טכנולוגיות,[4] ועמדה בראש מועצת המנהלים של מכון החשיבה לשוק חופשי Libera מ-2015 עד 2021.[5]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני כניסתה לפוליטיקה ב-2014, היא כיהנה 10 שנים בבנקאות השקעות, כדירקטורית ברויאל בנק אוף סקוטלנד (אנ') וכאנליסטית בכירה ב-Nordea.[6] היא פיתחה מודל להפיכת מדינת הרווחה לכלכלת שיתוף דיגיטלית.[7] בשנת 2018, היא השתתפה בוועידת בילדרברג בטורינו.
באפריל 2016 הכריזה ולטונן על מועמדותה להנהגת מפלגת הקואליציה הלאומית. בסיבוב הראשון של הבחירות לראשות המפלגה ב-11 ביוני 2016 היא קיבלה 15% מהקולות ובכך לא הצליחה להיבחר.[8] בספטמבר 2020 נבחרה ולטונן לסגנית יו"ר של מפלגת הקואליציה הלאומית.[9]
בבחירות לפרלמנט ב-2023 גייסה ולטונן את תקציב קמפיין הבחירות הגדול ביותר, 179,000 יורו.[10] המממנים הגדולים ביותר שלה היו פוג'ו זבלודוביץ' ובארן וולרוס (אנ').[11][12] ביוני 2023, היא מונתה לשרת החוץ תחת פטרי אורפו.[13]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2020, ולטונן הגישה בקשה לגירושין מג'וקה לפומקי. באפריל 2021 היא הודיעה שהיא החזירה את שם משפחתה לשם נעוריה.[14] לולטונן ולפומקי יש שני ילדים משותפים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלינה ולטונן- אתר האינטרנט הרשמי של אלינה ולטונן (בפינית)
- אתר האינטרנט הרשמי של אלינה ולטונן
אלינה ולטונן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- Elina Valtonen, באתר הפרלמנט הפיני (באנגלית)
- אוריאל בארי, שרת החוץ של פינלנד: "זמנה של ישראל להגן על עצמה עבר", באתר "סרוגים", 25 בינואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Minister for Foreign Affairs, Valtioneuvosto (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 "Elina Lepomäki". Parliament of Finland.
- ^ "Municipal election 2021 Result service". ארכיון מ-13 ביוני 2021. נבדק ב-9 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Elina Valtonen, www.nordicbankingforum.com.
- ^ "Mikä Libera?". Libera.
- ^ NCP MP had €100k offshore in 2014, denies wrongdoing, News, 2021-10-05 (באנגלית)
- ^ "The Finnish model of welfare for the digital age". Financial Times. 17 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stubb and Orpo fight in the second round - Orpo only needs 11 votes to win". Yle News. 11 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Häkkänen, Lepomäki and Ikonen become vice-chairs of the Coalition Party". Yle. 6 בספטמבר 2020. נבדק ב-9 בינואר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ulkoministeri Elina Valtosen vaalirahoitus ilmoitettu yli 40 000 euroa liian pieneksi, HS kertoo – onkin eduskuntavaalien suurin". Yle Uutiset (בפינית). 2023-08-20. נבדק ב-2023-12-19.
- ^ "Miljonäärit tukivat ehdokkaita avokätisesti kevään vaaleissa – Nämä kansanedustajat saivat "Nallelta" täydet 6 000 euroa". www.iltalehti.fi (בפינית). נבדק ב-2023-12-19.
- ^ Waris, Olli (2023-06-06). "Kokoomuksen Valtosella yli 136 000 euron kampanja – sai Wahlroosilta ja Zabludowiczilta 6 000 euroa". Ilta-Sanomat (בפינית). נבדק ב-2023-12-19.
- ^ "Prime Minister Orpo's Government appointed". Valtioneuvosto. נבדק ב-20 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Elina Lepomäki vaihtoi sukunimeään". Ilta-Sanomat. 25 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה)