אלינור מאנגליה, רוזנת באר
 | |||||||
| לידה |
18 ביוני 1269 וינדזור, ממלכת אנגליה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 באוקטובר 1297 (בגיל 28) גנט, נפת פלנדריה | ||||||
| מדינה |
ממלכת אנגליה, דוכסות באר | ||||||
| מקום קבורה |
מנזר וסטמינסטר | ||||||
| בן או בת זוג |
Henry III, Count of Bar (20 בספטמבר 1293–?) אלפונסו השלישי, מלך אראגון (15 באוגוסט 1290–?) | ||||||
| שושלת בית פלנטג'נט | |||||||
| |||||||
  | |||||||
אלינור מאנגליה (18 ביוני 1269 - 29 באוגוסט 1298) הייתה הבת השורדת המבוגרת ביותר של מלך אנגליה אדוארד הראשון[1] ושל אשתו הראשונה, המלכה אלינור מקסטיליה.
בשנות חייה הראשונות גדלה אלינור אצל סבתה מצד אביה, אלינור מפרובנס, בזמן שהוריה יצאו לבמסע הצלב בין 1270 ל-1274.
במשך תקופה ארוכה הייתה אלינור מאורסת לאלפונסו השלישי, מלך אראגון.[1] הוריו של אלפונסו היו תחת חרם של האפיפיור(אנ'), בגלל תביעותיהם לכס המלכות של סיציליה, בניגוד להבטחה של האפיפיור לרוזן שארל הראשון מאנז'ו. למרות הפצרותיו החוזרות ונשנות של אלפונסו כי ישלח את בתו להינשא, אדוארד עמד בסירובו לשלוח אותה כל עוד האיסור נשאר על כנו. בשנת 1282 הוא טען כי אשתו ואימו חוששות שאלינור, שאך מלאו לה 13, צעירה מכדי להינשא, ורוצות להמתין שנתיים נוספות לפני שישלחו אותה לאראגון. במהלך פרק זמן זה מת אלפונסו בטרם מומשו הנישואים.
אלינור נישאה לרוזן הנרי השלישי מבאר ב-20 בספטמבר 1293,[2] ונולדו להם שני ילדים:
- אדוארד הראשון, רוזן באר, שנישא למרי, בתו של רוברט השני, דוכס בורגונדי [3]
- ג'ואן מבאר, רוזנת סארי, שנישאה לג'ון דה וורן, רוזן סארי השביעי
בעבר נטען כי לאלינור הייתה בת נוספת בשם אלינור שנולדה ב-1285 ונישאה לוולשי בשם שואלין אפ אווין, ובין צאצאיה נמנים אווין גלינדור ואוון טיודור,[4][5] אך ככל הנראה טענה זו מפוקפקת.[6][7]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Connolly, Sharron Bennett (2021). Defenders of the Norman Crown : Rise and Fall of the Warenne Earls of Surrey. Pen & Sword History.
- Merriman, Roger Bigelow (1918). The Rise of the Spanish Empire in the Old and in the New. Vol. 1. The Macmillan Company.
- Panton, Kenneth (2011). Historical Dictionary of the British Monarchy. Scarecrow Press.
- Prestwich, Michael (1997). Edward I. Yale University Press.
- Vale, Malcolm (2001). The Princely Court: Medieval Courts and Culture in North-West Europe, 1270–1380. Oxford University Press.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלינור מאנגליה, רוזנת באר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Merriman 1918, p. 321.
- ^ Prestwich 1997, p. 389.
- ^ Vale 2001, p. 211.
- ^ "The Royal Families of England, Scotland, and Wales, with Pedigrees of Royal Descents in Illustration" (PDF). Sir Bernard Burke, C.B., LL.D., Ulster King of Arms. 1876. p. 51. נבדק ב-2022-10-08.
- ^ Burke, John Bernard (1844). "Heraldic illustrations, by J. And J. B. Burke". p. 23.
- ^ See Alison Weir's Britain's Royal Families, page 82
- ^ Connolly 2021, p. 205.