אליפות איטליה בכדורגל 1921/1922 (CCI)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליפות איטליה בכדורגל - 1921/1922
Prima Divisione 1921-1922
תאריך התחלה 2 באוקטובר 1921
תאריך סיום 18 ביוני 1922
מספר משתתפות 58
הזוכה פרו ורצ'לי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליפות איטליה בכדורגל 1921/1922 הייתה העונה הראשונה של התחרות שאורגנה על ידי איגוד הכדורגל האיטלקי. המשחקים החלו ב-2 באוקטובר 1921 והסתיימו ב-18 ביוני 1922. בעקבות כך שבעונת 1920/1921 השתתפו מעל ל-80 קבוצות, הקבוצות החזקות דרשו להקטין מספק קבוצות שמשתתפים בתחרות. הקבוצות האחרות התנגדו לכך מחשש לעתידם. ראשי התאחדות הכדורגל האיטלקית הכינו מתווה לשינוי, אך הוא לא זכה לרוב בהצבעה שמוסדות הארגון. כתוצאה מכך, רוב הקבוצות החזקות פרשו מהארגון והקימו ארגון חליפי. לאוך כך, בעונת 1921/1922 התקיימו שתי תחרויות "אליפות" במקביל. לאחר סוף העונה הנושא סודר, מספר הקבוצות בתחרות הוקטן ו"איגוד הכדורגל האיטלקי" פורק לאחר שנה.

בתחרות השתתפו 58 קבוצות. עבור הניצחון הוענקו שתי נקודות ונקודה עבור תוצאת תיקו.

פרו ורצ'לי זכתה באליפות בפעם השביעית בתולדות המועדון.

מהלך התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 24 קבוצות

הקבוצות אורגנו ב-2 בתים, 12 קבוצות בכל בית. המשחקים נערכו בשיטת משחק בית ומשחק חוץ. מנצחי הבתים נפגשו במפגש כפול לקביעת הקבוצה שתעלה לגמר ארצי.

פרו ורצ'לי נפגשה עם גנואה בסדרת הגרמ הצפוני וניצחה בסיכום 0:0 ו-2:1.

דרום איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאציו - התחרות התקיימה בהשתתפות 9 קבוצות בשיטת משחק בית ומשחק חוץ. פורטיטודו רומא עלתה לשלב השני.
  • מארקה - התחרות התקיימה בהשתתפות 6 קבוצות בשיטת משחק בית ומשחק חוץ. אנקונה עלתה לשלב השני.
  • סיציליה התחרות התקיימה בהשתתפות 6 קבוצות בשיטת משחק בית ומשחק חוץ. פלרמו עלתה לשלב השני.
  • קמפניה - התחרות התקיימה בהשתתפות 7 קבוצות בשיטת משחק בית ומשחק חוץ.. פוטאולנה עלתה לשלב השני.
  • פוליה - התחרות התקיימה בהשתתפות 4 קבוצות בשיטת משחק בית ומשחק חוץ. טרנטו עלתה לשלב השני.

בסיום השלב השני פורטיטודו רומא נפגשה עם פוטאולנה וניצחה 0:2.

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחקי הגמר נערכו ב-11 ביוני וב-18 ביוני, פרו ורצ'לי ניצחה את פורטיטודו רומא 3:0 ו-5:2 וזכתה באליפות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]