אלכסנדר החמישי, מלך מוקדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלכסנדר החמישייוונית: Ἀλέξανδρος Εʹ‏; ? - 294 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, בנו של קסנדרוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר היה בנו של הדיאדוך קסנדרוס, בנו של המצביא אנטיפטרוס. אמו הייתה תסלוניקה ממוקדון, שהייתה אחותו למחצה של אלכסנדר הגדול ובתו של פיליפוס השני, מלך מוקדון. היו לו שני אחים גדולים: פיליפוס הרביעי ואנטיפטרוס הראשון.[1] אלכסנדר היה נשוי לליסנדרה, בתם של תלמי הראשון ואורידיקה, ולמעשה בת דודתו.[2]

אלכסנדר נולד בתקופה קשה עבור מוקדון. אלכסנדר הגדול מת ללא יורש פוטנציאלי, והגנרלים שלו קרעו לגזרים את האימפריה שלו (מלחמות הדיאדוכים). אביו, קסנדרוס, זכה בכתר מוקדון לאחר מלחמה נגד פוליפרכון. קסנדרוס מת בשנת 297 לפנה"ס, ובאופן טבעי, פיליפוס הבכור עלה לשלטון. פיליפוס מת ממחלה זמן קצר לאחר מכן, ואנטיפטרוס, שיהיה הבא בתור, ציפה לרשת את הכתר כמובן מאליו. אלא שאמם, תסלוניקה, שחיבבה במיוחד את אלכסנדר החמישי שהיה בן הזקונים שלה, לחצה עליו ששניהם ימשלו במשותף. אנטיפטרוס הסכים בתחילה, אולם נפגע מאוד מהיחס של אמו ורצח אותה.[3]

אלכסנדר הבין שהוא הבא בתור, והזעיק במהירות לעזרתו שני מצביאים שהחלו להתבלט: פירוס, ודמטריוס פוליורקטס. לטענת פלוטרכוס, פירוס הגיע ראשון ובתמורה לחבלי ארץ שסיפח לשלטונו העניש את אנטיפטרוס. בהמשך, הדיאדוך ליסימכוס, שתמך באנטיפטרוס,[4] שלח אל פירוס מכתב מזויף, שנשלח כביכול מתלמי הראשון מלך מצרים. במכתב מפציר תלמי בפירוס לסייע לאנטיפטרוס. עם זאת, פירוס זיהה שמדובר בזיוף.[5]

במקביל, דמטריוס אשר היה עסוק בהשתלטות על קרקע שאבדה לו בפלופונסוס, נטש את השקעתו ופנה למוקדון. כשהגיע למוקדון גילה שפירוס כבר סיים את העבודה. אלכסנדר, עצבני ומובך, מיהר חיש-קל לקבל את פניו של דמטריוס שהופיע לפתע בראש צבא חמוש כה קרוב למוקדון. הוא הודה לו על הטירחה והציע ללוותו כאורח כבוד בדרכו חזרה. דמטריוס חשש מאלכסנדר, ואף קיבל הודעה שאלכסנדר מנסה ללא הרף להתנקש בחייו. על כן דמטריוס אמר לאלכסנדר שעניינים דחופים מאלצים אותו לעזוב את מוקדון מוקדם מהצפוי. אלכסנדר שמח על כך, וליווה את דמטריוס עוד כברת דרך. הייתה זו טעות גורלית, אלכסנדר נרצח בהוראת דמטריוס.[6][7] עם זאת, מפאוסניאס ניתן להבין שדמטריוס הוא זה שהעניק עזרה לאלכסנדר, "אולם נראה שהוא מצא רוצח ולא בן ברית" כלשונו.[3] כך או כך, המוקדונים המבוהלים הכתירו את דמטריוס כמלכם,[8] והשושלת שלו עתידה הייתה למשול במוקדון עד סופה של הממלכה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]