פירוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פירוס
מהלכיה העיקריים של מלחמת פירוס

פירוסיוונית: Πύρρος; ‏319 לפנה"ס272 לפנה"ס) מגדולי מלכי אפירוס, אחד מהידועים במצביאי העולם העתיק ויוזם מלחמת פירוס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוס היה בנו של איאקידס מלך המולוסים שבאפירוס. בצעירותו שהה בגלות עקב מלחמות ירושה בארצו. לאחר הדחתו מכיסאו ב-302 לפנה"ס אימץ אותו גיסו, דמטריוס פוליורקטס והוא קיבל מקום גבוה בשורות צבאו של הלה. לאחר תבוסתו של דמטריוס בקרב איפסוס, שבו לקח פירוס חלק פעיל, הוא נשלח כבן ערובה לחצרו של תלמי מלך מצרים.

פירוס התחבב על תלמי וזכה לתמיכתו הנלהבת. בעזרתו הצליח לשוב לאפירוס, ולטעון מחדש לכתרו. בשנת 297 לפנה"ס חזר אל כס שלטונו והפך למלך אפירוס. בתור מלך אפירוס הצליח פירוס להפוך את ארצו לאחת מהממלכות החזקות בעולם ההלניסטי, לספח לה שטחים נרחבים ממוקדון, תסליה, איטוליה, והאיים האיוניים.

בשנת 280 לפנה"ס, פלש פירוס לאיטליה, בעקבות בקשת העזרה שנשלחה לו מהעיר היוונית טאראנטו הייתה נתונה במאבק עם הרפובליקה הרומית. פלישתו של פירוס החלה למעשה את מלחמת פירוס, מלחמה בה ספגו הרומיים תבוסות כבדות לצבאם ולכבודם. לפירוס עמדו היתרונות של חיילות רגלים משובחים, חיל פילים, ויכולתו הטקטית הגבוהה כמצביא. במהלך המלחמה הצליח פירוס להסב מפלות כבדות לרומים בהרקליה ואסקולום, אך יחד עם זו לא הצליח להביס את הרומאים. לאחר הקרב באסוקולום, שבו ניצח אך במחיר כמעט כל צבאו, אמר לפי עדות פלוטארכוס את משפטו המפורסם: "עוד ניצחון כזה ואבדנו", אשר הפך למטבע לשון וכונה על שמו בשם "ניצחון פירוס".

אי יכולתו של פירוס להגיע להכרעה במלחמה, סירובו של הסנאט הרומי לשאת ולתת איתו, ולפי חוקרים מסוימים, אופיו ההרפתקני, הובילו את פירוס להעביר את צבאו לסיציליה, במטרה למגר את שליטת קרתגו באי, כשהוא משאיר כוחות מצב מועטים בדרום איטליה. על אף שבתחילת מאבקו הצבאי בסיצילה זכה פירוס להצלחות נגד הפיניקים, המערכה נתגלתה ככישלון מצידו ובשנת 275 לפנה"ס חזר לאיטליה, שם הובס באופן סופי על ידי הרומים בקרב בנונטום.

פירוס נסוג מאיטליה והחל לנסות לגבש את כוחו ביוון גופה. בשנת 272 לפנה"ס נהרג במהלך קרב רחוב בארגוס, לפי המסורת על ידי אישה שזרקה עליו לבנת בניין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]