אלכסנדר יעקובלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר יעקובלף
Александр Евгеньевич Яковлев
לידה 13 ביוני 1887 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1938 (בגיל 50)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות נאו-קלאסיציזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר יעקובלף באנגלית: Alexandre Jacovleff (אוית גם Iacovleff או Yakovlev, רוסית: Александр Яковлев; ‏ 25 ביוני 1887 - 12 במאי 1938) היה צייר, מעצב וצייר נאו-קלאסי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר היה בנו של קצין ימי מסנט פטרבורג. בין השנים 1905–1913 למד באקדמיה הקיסרית לאמנויות. בהיותו סטודנט נהנה לצייר ועבד במגזיני האמנות אפולון, סאטיריקון, ניבה, נובי סאטיריקון (סאטיריקון חדש). לאחר 1912 היה יעקובלף חבר במיר איסקוסטבה. דיוקנו הקבוצתי הגדול של יעקובלף של האקדמיה הוצג בתערוכה הבלטית במאלמו ב-1912, וזכה לשבחים מהמבקרים, כולל אלכסנדר בנואה.

הכנר

במהלך לימודיו התיידד עם סטודנט אחר באקדמיה, וסילי שוקאייב. [2] הם היו כמעט בלתי נפרדים, וקיבלו את הכינוי של התאומים.

בשנת 1913 קיבל יעקובלף דרגת אמן ומלגת לימודים באירופה עבור ציוריו "רחצה" (Купание) ו"בבניה". הוא גם ביצע את הציור המפורסם שלו "ביום יפה" באותה שנה. מאוחר יותר נסע לאיטליה ולספרד יחד עם שוקאייב. שם הם ציירו את הדיוקן העצמי הכפול שלהם בתור הארלקין ופירו. יצירה חשובה נוספת מאותה תקופה הייתה ״כנר״ שצייר ב-1915. באותה תקופה ניסה יעקובלף לשלב את אמנות הרנסאנס עם הפרימיטיביות, במיוחד את לובוק הרוסי.

ב-1915 חזר יעקובלף לפטרוגרד. באותה שנה הוצגו עבודותיו בתערוכה במיר איסקוסטבה וגרמו לתגובות מעורבות. בעוד כמה מבקרים שיבחו אותם, האקדמיה לאמנויות דחתה אותם. הוא צייר את האחוזה של פירסנוב במוסקבה ואת הקברט האמנותי פריבל קומדיאנטוב בפטרוגרד. הוא גם הרצה על קורסי אדריכלות לנשים וארגן תנועה אמנותית משלו (יחד עם שוקאייב, רדלוב וקרדובסקי) " גילדת הציירים הקדוש לוק".[3]

בקיץ 1917 קיבל יעקובלף מלגה ללימודים למזרח הרחוק. הוא נסע למונגוליה, סין ויפן (1917–1919). בתום מלחמת העולם הראשונה חגג בנציגות האיטלקית בבייג'ינג יחד עם השר האיטלקי דניאל וארה. לאחר מכן הוא השתקע בפריז וקיבל אזרחות צרפתית. עבודתו הייתה חלק מאירוע הציור בתחרות האמנות באולימפיאדת הקיץ 1924.[4]

בין השנים 1924 ו-1925 הוא השתתף במשלחת למדבר סהרה ולאפריקה המשוונית שאורגנה על ידי סיטרואן. ציוריו האפריקאים זכו להצלחה גדולה ובשל כך זכה יעקובלף באות לגיון הכבוד על ידי ממשלת צרפת בשנת 1926. בשנת 1928 ארגן יעקובלף תערוכה אישית גדולה במוסקבה.

קאבוקי

בין 1931 ל-1932, הוא היה היועץ האמנותי של משלחת סיטרואן אחרת, הפעם ברחבי אסיה: "המשלחת הצהובה". הוא טייל בסוריה, איראן, אפגניסטן, מונגוליה וסין, ויצר מספר ציורים מזרחיים.

בין השנים 1934 עד 1937 היה יעקובלף מנהל מחלקת הציור של בית הספר לאמנויות יפות, בוסטון. את החודשים האחרונים לחייו בילה בפריז ובקאפרי.

יעקובלף נפטר בפריז ב-1938 לאחר ניתוח כושל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר יעקובלף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]