אלנה אחוולדיאני
 | |
| לידה |
5 באפריל 1898 תלאווי, גאורגיה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1975 (בגיל 77) טביליסי, ברה"מ |
| מקום קבורה |
פנתאון דידובה |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
גיגו גבשווילי |
| פרסים והוקרה |
עיטור אות הכבוד (1936) פרס שותא רוסתוולי (1971) |
  | |
אלנה אחוולדיאני (בגאורגית: ელენე ახვლედიანი; 5 באפריל 1898 – 30 בדצמבר 1975) הייתה ציירת ומעצבת תיאטרון גאורגית.[1] אחוולדיאני מפורסמת בתיאוריה את עיירות גאורגיה, בשל איוריה ליצירותיהם של איליה צ'בצ'בדזה ווז'ה פשבלה, ובעיצוב להצגות בתיאטרון מרג'נישווילי בטביליסי, גאורגיה.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא קיבלה את השכלתה בטיבליסי, ולאחר מכן נסעה למוסקבה והתרשמה מציוריו של ורובל. בשנת 1919 השתתפה בתערוכת אמנים גאורגים. בשנת 1921 המשיכה ללמוד באקדמיה לאמנות בטביליסי אצל גיאורגי גבשווילי. בשנת 1922 עזבה לאיטליה ללימודים נוספים ברומא, מילאנו, פירנצה וונציה למשך 6 חודשים. בשנת 1924 החלה אחוולדיאני ללמוד באקדמיה קולרוסי בפריז, שם התפתח תחום עיסוקה העיקרי - נופים עירוניים. בשלב זה היא עשתה את כל סדרת התמונות הפריזאיות. שם נוצרת סדרה גרפית גדולה שלה. ציורי העירום שלה פחות מוכרים. היא מעולם לא חזרה אל גאורגיה הסובייטית.[1]
כמו עמיתה האוונגרד לאדו גודיאשווילי, אחוולדיאני התמודדה עם רדיפה על ידי סטלין, אך התפרסמה בהרחבה בשנות ה-70. נופיה של טביליסי העתיקה, אומצו במהלך התחדשות העניין של סוף התקופה הסובייטית בתרבות העממית העירונית. אחוולדיאני מופיעה כעצמה (לצד לאדו גודיאשווילי) בסרטו של Temur Palavandishvili משנת 1973, Mze Shemodgomisa (שמש סתיו), בו אמן חנוק עובר לאורטצ'לה מדירתו הסטרילית לאחר המלחמה ומוצא השראה בארכיטקטורה ההיסטורית של העיר. עד היום, ציירים רבים של בנייני טביליסי הישנים מחקים ביודעין או בלי משים את סגנונה של אחוולדיאני.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלנה אחוולדיאני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Hélène Akhvlediani (1901-1975)". modernism.ge.
- ^ Tsimintia, Ana (2008-04-25). "Endless surprises from Elene Akhvlediani as Tbilisi celebrates her birthday". Georgia Today. Archived from the original on 2010-01-01. Retrieved 2011-01-11.
- ^ Zhgenti, Olga (2023). ""Tbilisi in Film"". Architectural Guide: Tbilisi, Berlin: DOM Publishers. Angela Wheeler (ed.): 299–301.