לאדו גודיאשווילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאדו גודיאשווילי
ვლადიმერ დავითის ძე გუდიაშვილი
לידה 18 במרץ 1896 (יוליאני)
טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביולי 1980 (בגיל 84)
טביליסי, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פנתאון מתאצמינדה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אוונגרד, ריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור לנין
עיטור הדגל האדום של העמל
פרס שותא רוסתוולי
עיטור אות הכבוד
גיבור העמל הסוציאליסטי
אמן העם של ברית המועצות
אזרחות כבוד של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.art.gov.ge
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לַאדוֹ גוּדִיאשְׁווִילִיגאורגית: ლადო გუდიაშვილი30 במרץ 1896 - 20 ביולי 1980) היה אמן גאורגי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודיאשווילי נולד בטביליסי למשפחה של עובד רכבת. הוא למד בבית הספר לפיסול ואמנות טביליסי (1910–1914), שם פגש את האמן הארמני אלכסנדר בז'בוק-מליקיאן, ולאחר מכן באקדמיה הפרטית של רונסון בפריז (1919–1926). במשך זמן מה, גודיאשווילי השתייך לקבוצת משוררים גאורגים בשם "הקרניים הכחולות" (אנ') (1914–1918), שניסו לחבר באופן אורגני את הסגנון הלאומי הגאורגי עם המבנה היצירתי של הסמליות הצרפתית. בפריז הוא היה במושבה של ציירים שבה פגש את איגנסיו זולואגה, אמדאו מודיליאני, נטליה גונצ'רובה ומיכאיל לריאונוב. יצירתו של גודיאשווילי הושפעה מאוד מניקו פירוסמני.[2]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו מלאות בקסם החיים הגאורגי. עבודותיו המוקדמות משלבות גרוטסקה דרמטית עם קסם המסתורין הפואטי. הקרבה למסורות של האמנות הקווקזית והפרסית הקדומות, הוגברה עם שובו לגאורגיה ב-1926. צבעיו של גודיאשווילי נעשו חמימים יותר, ותפיסת העולם שלו - כתיאטרון, התחזקה. כמו בני ארצו (גריגול רובאכידזה (אנ'), קונסטנטין גמסחורדיה (אנ')), גודיאשווילי השתמש בחופשיות באלגוריות מיתולוגיות כמו בציור שבו אישה יפהפייה מייצגת את "אלת האדמה" המסתורית.[3]

גודיאשווילי עבד גם כמונומנטליסט, וצייר מחדש את כנסיית כשוותי בטביליסי ב-1946, שבגינה גורש מהמפלגה הקומוניסטית ופוטר מהאקדמיה לאמנויות יפות בטביליסי, שם לימד מאז 1926.

ב"מחזור האנטי-פשיסטי" הנרחב של רישומי הדיו שלו, הפך גודיאשווילי למעין "גויה גאורגי": מפלצות דמויות חיות הקיפו את חורבות האמנות ו"אלות" עירומות העבירו את רעיונות מותה של התרבות.

גודיאשווילי עבד גם כמאייר ספרים, תפאורה ועיצוב תיאטרון.

הוא מת ב-20 ביולי 1980 בטביליסי.


גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאדו גודיאשווילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lado Gudiashvili
  2. ^ Gudiashvili, Lado (1988). Tainstvo krasoty: Kniga vospominaniy Таинство красоты: Книга воспоминаний [The Sacrament of Beauty: The Book of Memoirs] (in Russian). Tbilisi: Merani.
  3. ^ Discover cinematographer, graphic artist, painter Vladimir Davydovich Gudiashvili (Lado), rkd.nl (באנגלית)