אלפרד הלאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד הלאס
Halász Alfréd
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 באפריל 1889
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 1955 (בגיל 66)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fischer Alfréd עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר האספה הלאומית הזמנית (2 באפריל 1945–3 בנובמבר 1945)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (1948–18 במרץ 1953)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (4 בנובמבר 1945–1948)
  • member of the legislative authority committee of Budapest (1925–1941) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, מפלגת העובדים ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפרד הלאס (במקור עד 1908 פישר,[1] בהונגרית: Halász Alfréd; וינה, 12 באפריל 1889 – בודפשט, 21 באוקטובר 1955)[2] היה פוליטיקאי יהודי הונגרי, חבר הוועדה המחוקקת של בודפשט (1926–1942), חבר האספה הלאומית של הונגריה (חבר פרלמנט) בין השנים 1947–1953.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד פישר נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף פישר ושל רוזליה וקסמן (1866–1931).[3][4][5] בסיום לימודיו התיכוניים, הוא היה חניך ב"דפוס גלובוס" (Globus) במשך שלוש שנים משנת 1904 ולאחר מכן קיבל עבודה ב"דפוס הורניאנסקי" (Hornyánszky), שם עבד עד 1916. הלאס התחתן ב-18 ביוני 1910. אשתו הראשונה הייתה פרנציסקה (1891–1910),[6] בתם של יוז'ף צ'סקה ושל צציליה קליין, שמתה חודשים ספורים לאחר החתונתם.[7] ב-25 בנובמבר 1912, ברובע 5 של בודפשט, הוא נשא את מריה ארז'בט פאציוס, בתם של פרנץ פאציוס ושל קטלין ויסלר.[8] ב-1917 ובשנה שלאחר מכן עבד בדפוס להנר (Lehner), בין השנים 1919–1920 ב"דפוס מטרופוליטן". במלחמת העולם הראשונה היה מנהל בית הדפוס של צבא הונגריה.

שנים מוקדמות בתנועת הפועלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלאס הצטרף לתנועת הפועלים ב-1906 ובשנה שלאחר מכן כבר היה מזכיר הארגון המקומי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) באובודה. הוא נכלא בגלל תפקיד זה שמילא בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ולאחר נפילת הרפובליקה תחילה נכלא ולאחר מכן הועמד תחת פיקוח משטרתי. מ-1923 היה מזכיר הארגון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ברובע 6 של בודפשט,[9] ונאם קבוע באסיפות עובדים מאורגנות.[10]

בהנהגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1923 היה חבר בוועד הלאומי של ה-MSZDP, בקונגרס ה-24. נבחר לוועד הפועל של הגוף הבוחר של המפלגה,[11] בקונגרס ה-25 של המפלגה העלה הצעת החלטה כאופוזיציה,[12] ביקר בנאומו את האופורטוניזם של הקבוצה הפרלמנטרית הסוציאל-דמוקרטית, וכן הגיש הצעת גינוי נגד הנהגת המפלגה בראשות קארוי פייר.[13] בטקס הזיכרון לבאצ'ו שומוג'י בשנת 1928, בו הופיעו גם השחקן המפורסם אוסקר אשר והמשוררת ז'ני וארנאי הוא נאם את נאום הזיכרון.[14]

בקונגרס הדפוס שלו בשנת 1926 התקבלה החלטת המחאה שלו נגד הנוהל של הממשלה בטיפול בעיתונות ובאותו קונגרס הוא נבחר לחבר חליף בהנהלה המרכזית של עובדי הדפוס.[15] משנת 1932 היה נשיא האיגוד המקצועי[16] וכעבור שנתיים היה המזכיר הכללי[17] של איגוד עובדי דפוס והתעשיית הספרים ומשנת 1935 עמד בראש קופת החולים של האיגוד.[18]

בוועדה המחוקקת של בודפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1925 הצטרף לוועדה המחוקקת של בודפשט ברשימת הגוש הדמוקרטי,[19] והיה חבר בוועדה במשך 16 שנים. בשנת 1925 נבחר כחבר גם בוועדה הכלכלית[20] שבעבודתה נטל חלק פעיל, על פי דיווחים בעיתונות של אותו זמן. הוא נאם בוועדה המחוקקת ב-1925 וב-1926, הציע לבנות את החשמלית מדרך ארנה לרחוב דראבה,[21] ב-1927 הוא ביקש את ההסדרה הסופית של נפליגט (פארק העם, שהוא הפארק השני בגודלו בבודפשט בשטח של 110 דונם),[22] והוא יזם את זכות השאילתא באמצעות שאילתא.[23] הלאס השתתף בניסוח הצעת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית בעניין פקודת דיור.[24] ב-1929 היה חבר בוועדת התעשייה,[25] ב-1930 היה חבר בוועדת המחלקה לכלכלה עירונית.[26]

בבחירות 1930, ברובע 6, הוא הצטרף לבית המחוקקים של המטרופוליטן מטעם ה-MSZDP יחד עם מאנו בוכינגר וינה קיש.[27] הוא הפך לחבר בשתי ועדות (הוועדה הכלכלית והתעשייתית והכלכלה העירונית)[28][29] הוא נבחר לוועדה הנשיאותית ב-1932.[30]

בשנת 1938 נבחר לוועדה לתחבורה, הצדקה הציבורית והמדיניות חברתית לכלכלת העיר.[31] ב-1941 הוא נבחר לוועדות לבריאות הציבור והתברואה, לכלכלה עירונית, לתיירות ולחינוך ציבורי ולוועדת הספא והנופש המרכזית של בודפשט.[32]

ב-1942 נשלל ממנו המנדט החקיקתי (בשל החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי).[33][34] בשל כך בשנת 1942, יחד עם אשתו, המירו את דתם מהדת היהודית לדת הרומית-קתולית.[35]

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא שוב היה חבר בהנהגה הסוציאל-דמוקרטית. ב-15 בפברואר 1945, יחד עם ז'ני וארנאי, ייצגו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בישיבה שהחליטה על הקמת הוועד הלאומי של בודה, בה השתתפו נציגי כל המפלגות הדמוקרטיות. באפריל, היה חבר באספה הלאומית כנציג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובאספה הכללית של הוועד הלאומי של בודפשט.[36] מועצת האיגודים המקצועיים הזמינה אותו לייצג את האיגודים המקצועיים בוועד הלאומי הלאומי,[37] שבישיבת הייסוד שלו בספטמבר הפך למזכיר הוועד הלאומי.[38][39] בדצמבר 1945 הפך לחבר בלשכה של מועצת האיגודים המקצועיים וחבר בוועדת הביקורת.[40] בשנת 1946 היה חבר במשלחת האיגודים המקצועיים ההונגרים שנסעה למוסקבה.[41] ב-1947 השתתף ונאם בקונגרס הדפוס הבינלאומי בציריך, שם נבחר לחבר בוועדת המזכירות המורחבת.[42]

ב-1948 היה חבר נשיאות של המועצה הלאומית לאיגודים מקצועיים שהוקמה ויושב ראש בית הדין המרכזי לבוררות.[43] כמזכ"ל איגוד קופת החולים של עובדי הדפוס נטל חלק בהכנת מיזוג שלושת האיגודים המקצועיים בענף הדפוס ובהקמת האיגוד המקצועי של עובדי הדפוס והנייר.[44] הוא הפך למנכ"ל קופות החולים והסיוע באיגוד החדש.[45]

חבר באספה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששתי מפלגות הפועלים בהונגריה איחדו כוחות, הוא הצטרף למפלגת העובדים ההונגרית (MDP). מ-2 באפריל 1945 היה נציג האספה הלאומית הזמנית ומ-6 בספטמבר היה המזכיר. מ-4 בנובמבר 1945 הועברה רשימת ה-SZDP בבודפשט רבתי על ידי האספה הלאומית, ומ-31 באוגוסט 1947 על ידי הפרלמנט; מ-15 במאי 1949 היה חבר באספה הלאומית ובפרלמנט ברשימת החזית העממית ההונגרית לעצמאות עד 18 במרץ 1953.[46]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967.
  • אלפרד הלאס . לקסיקון ביוגרפי הונגרי. המוזיאון הספרותי Petőfi.
  • "Halász Alfréd". tortenelmitar.hu. אורכב מ-המקור ב-2016-02-04. מאגר היסטוריה דיגיטלית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • HU BFL - VII.18.d - 05/1062 - 1925
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
  • Amíg városatya lettem... A főváros főtisztviselőinek és törvényhatósági bizottság tagjainak önéletrajzgyűjteménye fényképekkel. Szerk. György Endre. Bp., Globus, 1931.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Az új városháza. A főváros főtisztviselőinek és a törvényhatósági bizottság tagjainak életrajza, a főváros hivatalainak, intézményeinek és üzemeinek ismertetése. Az 1931-37. évi törvényhatóság. Szerk. Weichert Béla. Bp., 1931.
  • A Fővárosi Közlöny 1925–1942., valamint 1945–1950. évfolyamai

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Belügyminisztérium 1908. évi 17798. sz. rendelete. MNL-OL 30794. mikrofilm 1239. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1908. év 10. oldal 41. sor.
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2149/1955. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-06.
  3. ^ "Fischer Józsefné Wachsmann Rozália halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 34/1931. folyószáma alatt".
  4. ^ HU BFL - VII.18.d - 05/1062 - 1925 és Halász Alfréd házasságkötési bejegyzése.
  5. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség házassági akv. 291/1888. folyószáma alatt".
  6. ^ "Halász Alfrédné Csaszka Franciska halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 724/1910. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-06.
  7. ^ "Halász Alfréd és Csaszka Franciska házasságkötési bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári házassági akv. 164/1910. folyószáma alatt".
  8. ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 598/1912. folyószám alatt.
  9. ^ "Pártügyek – Taggyűlés". Népszava. 53 (143): 15. 1925-06-28.
  10. ^ Lásd Népszava 1924. október – 1925. áprilisi számai: Munkáselőadások címszó alatt.
  11. ^ "Huszonnegyedik pártgyűlésünk – Az új pártvezetőség". Népszava. 54 (249): 17. 1926-11-03.
  12. ^ Köves Rózsa (1973). "Dr. Kis Jenő (1886–1938)". Budapest. 11. (1.): 32.
  13. ^ "Bizalmatlansági indítvány". Budapesti Hírlap. 46 (6): 7. 1928-01-08.
  14. ^ "Meghvók – Somogyi–Bacsó-emlékünnepély". Népszava. 58 (24): 10. 1930-01-30.
  15. ^ "A nyomdai munkások küldöttközgyűlése". Népszava. 54 (233): 10. 1926-10-14.
  16. ^ "A nyomdai munkások egyesülete évekint több mint egymillió pengőt fordít a tagok segélyezésére". Népszava. 60 (237): 4. 1932-11-03.
  17. ^ "Több mint 900.000 pengőt költött tavaly a nyomdai munkások egyesülete a tagok segélyezésére". Népszava. 62 (145): 13. 1934-07-01.
  18. ^ "Előkészítették a Grafikai Uniót a nyomdászok országos értekezletén". Népszava. 76 (85): 7. 1948-04-13.
  19. ^ "A fővárosi választások végleges eredménye". Budapesti Hírlap. 45 (116): 4. 1925-05-24.
  20. ^ "A közgazdasági bizottság alakuló ülése". Budapesti Hírlap. 45 (249): 11. 1925-11-04.
  21. ^ "A főváros közgyűlése". Budapesti Hírlap. 46 (107): 13. 1926-05-13.
  22. ^ "Értéktelen felszólalások a közgyűlésen". Budapesti Hírlap. 47 (95): 10. 1927-04-28.
  23. ^ "Botrányok a főváros közgyűlésén". Budapesti Hírlap. 47 (113): 12. 1927-05-19.
  24. ^ "Az új városi lakásbérleti szabályrendelet és a szociáldemokraták". Budapesti Hírlap. 47 (171): 12. 1927-07-30.
  25. ^ "Kiosztotta a főváros a Ferenc József jubileumi alapítvány ipari és kereskedelmi díjait". Budapesti Hírlap. 49 (124): 9. 1929-06-05.
  26. ^ "Megválasztották a főváros új bizottságait". Budapesti Hírlap. 50 (142): 4. 1930-06-26.
  27. ^ "Az új városatyák". Budapesti Hírlap. 51 (54): 4. 1931-03-07.
  28. ^ "Megválasztották a főváros bizottságait". Budapesti Hírlap. 50 (293): 2. 1930-12-24.
  29. ^ "A vásárpénztár 3–5 milliós deficitjének vállalása mellett döntött a főváros tanácsa". Budapesti Hírlap. 51 (114): 7. 1931-05-22.
  30. ^ "A közigazgatási bíróság elé viszik a kormány legújabb támadását a főváros ellen". Népszava. 60 (107): 5. 1932-05-26.
  31. ^ "Budapest főváros törvényhatósági bizottságának 1938. évi június 22-én (szerdán) tartott rendes közgyűlése". Fővárosi Közlöny. 49 (38): 1005. 1938-07-08.
  32. ^ "Budapest székesfőváros törvényhatósági bizottságának 1941. évi január 17-én (pénteken) tartott rendkívüli közgyűlése". Fővárosi Közlöny. 52 (4): 55–56. 1941-01-24.
  33. ^ Az 1941. évi XIX. törvénycikk a törvényhatósági bizottsági és a községi képviselőtestületi tagsági jogról, továbbá a gyakorlati közigazgatási vizsgára vonatkozó átmeneti szabályokról alapján
  34. ^ "Budapest székesfőváros törvényhatósági bizottságának 1942. évi január 30-án (pénteken) tartott rendes közgyűlése". Fővárosi Közlöny. 53 (7): 140. 1942-02-13.
  35. ^ l. Utólagos bejegyzések. Kiigazítások. c. szakaszt a házasságkötési anyakönyvi kivonatban.
  36. ^ "Közfelkiáltással szavazta meg Budapest népe 108 képviselőjét". Népszava. 73 (57): 3. 1945-04-04.
  37. ^ "A Szakszervezeti Tanács az egységes választás mellett". Népszava. 73 (181): 2. 1945-09-04.
  38. ^ "A nemzeti bizottságok szerepe". Népszava. 113 (213): 5. 1985-09-11.
  39. ^ Rajta kívül az elnökség: elnök: Tildy Zoltán, társelnökök: Szakasits Árpád, Rákosi Mátyás, Kovács Imre és Kossa istván, főtitkár: Rajk László. (Népszava, 1945. szeptember 5. 2. oldal.
  40. ^ "A munkáspártok vezetői a szakszervezeti egység mellett tettek hitet a Szakszervezeti Tanács első szabad kongresszusán". Népszava. 73 (256): 1. 1945-12-04.
  41. ^ "Magyar szakszervezeti küldöttség utazik Moszkvába". Népszava. 74 (74): 4. 1946-03-31.
  42. ^ "Magyarok a nemzetközi nyomdászértekezleten". Népszava. 75 (215): 10. 1947-09-21.
  43. ^ "Megtartotta első ülését a Szakszervezetek Országos Tanácsa". Népszava. 76 (244): 1. 1948-10-22.
  44. ^ "A három nyomdaipari szervezet utolsó, az új ipari szervezet első közgyűlése". Népszava. 76 (281): 3. 1948-12-05.
  45. ^ "A bányászok és nyomdaipari dolgozók kongresszusi határozata". Népszava. 76 (283): 7. 1948-12-08.
  46. ^ "Halász Alfréd". tortenelmitar.hu. אורכב מ-המקור ב-2016-02-04.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלפרד הלאס".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלפרד_הלאס&oldid=34792222"