אלפרד פון בסר
 | |
| לידה |
9 במרץ 1854 פוטסדאם, ממלכת פרוסיה   |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1919 (בגיל 65) ברלין, רפובליקת ויימאר  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| דרגה | גנרל לויטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית המילואים ה-47 מפקד דיוויזיית הלנדווהר ה-3 מפקד הדיוויזיה ה-205 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת צרפת–פרוסיה מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
פרידריך וילהלם ניקולאוס אלפרד פון בסר (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Nikolaus Alfred von Besser; 9 במרץ 1854 – 16 במאי 1919) היה גנרל פרוסי שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון בסר נולד ב-9 במרץ 1854 בפוטסדאם, והיה בנם של הקולונל הפרוסי אדוארד תאודור רודולף פון בסר (1811–1885) ואשתו, לבית פון דרייזה. סבו היה הגנרל הפרוסי אדולף פרידריך פון בסר (1777–1836).
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת פרוסיה-צרפת, בסר הצטרף לגדוד רובאי המשמר של הצבא הפרוסי ב-1 באוגוסט 1870 כצוער. עם הגדוד השתתף במצור על פריז ובהסתערות על לה בורז'ה. על פעולותיו בקרבות עוטר בעיטור צלב הברזל דרגה שנייה, והוא הועלה לדרגת לויטננט ב-5 בינואר 1871. מ-1 באוקטובר 1876 עד 21 ביולי 1879, סיים בסר את לימודיו באקדמיה למלחמה, הועלה לדרגת אובר-לויטננט בשנה שלאחר מכן, וב-1881/1882 שירת מספר פעמים תחת פיקודו של גאורג, נסיך פרוסיה. ב-1 בספטמבר 1886 הוא הועלה לדרגת האופטמן ומפקד פלוגה, עד שלבסוף הועבר לדיוויזיה ה-4 בברומברג כשליש ב-14 בספטמבר 1893, והועלה לדרגת מיור ב-27 בינואר 1894. ככזה, הוא הועבר לרגימנט המשמר ה-3 ב-15 בפברואר 1896, שם קיבל בסר את הפיקוד על הגדוד ה-4. מ-7 בנובמבר 1896 עד 14 ביוני 1898 הוא היה מפקד הגדוד ה-1. לאחר מכן מונה למפקד גדוד היגר של המשמר ובתפקיד זה הועלה ב-18 באוגוסט 1900 לדרגת אוברסט לויטננט. ב-28 באוקטובר 1902 הוא מונה לרגימנט משמר החיים ה-115 (הדוכסות הגדולה של הסן ה-1), וב-27 בינואר 1903 הוא הועלה לדרגת אוברסט. ב-22 במרץ 1907 הוא מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-42 בפרנקפורט אם מיין, וב-14 באפריל 1907 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-22 במרץ 1910 הוא הועלה לדרגת גנרל לויטננט ופרש מהצבא.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר בסר לשירות צבאי, וב-11 בנובמבר 1914 הוא מונה למפקד דיוויזיית המילואים ה-47. בהתחלה הוא לחם עם הדיוויזיה בין המז והמוזל, אולם ב-20 בנובמבר 1914 עברה הדיוויזיה לקרקוב ומ-5 בדצמבר תקפה בקרבות באזור לימנובה - לפאנוב. על הצלחת הדיוויזיה שלו במתקפת גורליצה-טרנוב, זכה בטר בעיטור מסדר הנשר האדום דרגה שנייה עם עלי אלון וחרבות. לאחר מכן, הוא המשיך לפקד עליה בקרבות בחזית המזרחית, ובאפריל 1917 הוא מונה למפקד דיוויזיית הלנדווהר ה-3, עליה פיקד עד להפסקת האש ושביתת הנשק בחזית המזרחית ולאחר מכן השתתף עמה בכיבוש אוקראינה. ב-23 בספטמבר 1918 מונה בסר למפקד הדיוויזיה ה-205, עמה השתתף בכיבוש ליבוניה ואסטוניה. לאחר הסכם שביתת הנשק בין הקיסרות הגרמנית למדינות ההסכמה ופינוי השטחים, בסר שוחרר מהצבא ופרש ב-18 בדצמבר 1918, וב-16 במאי 1919 הוא מת בביתו בברלין.
