אלרוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלרוסה
АЛРОСА
מטה החברה במירני שביקוטיה
מטה החברה במירני שביקוטיה
נתונים כלליים
סוג חברה בשליטה ממשלתית
בורסה בורסת מוסקבה (23 בנובמבר 2011ALRS) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו אין
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים)
חברות בנות
  • Alrosa-Avia
  • Air Company ALROSA עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מירני שברוסיה
משרד ראשי מוסקבה
ענפי תעשייה כרייה, תעשיית היהלומים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כריית ועיבוד יהלומים
הכנסות 4.9 מיליארד דולר (2012)
רווח תפעולי 69,463,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 1.1 מיליארד דולר (2012)
הון עצמי 265,074,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל סרגיי איוואנוב (רו')
עובדים 40 אלף
 
האתר הרשמי של החברה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַלרוֹסהרוסית: АЛРОСА שהוא ראשי התיבות של Алмазы России — Саха = "יהלומי רוסיה - סאחה") הוא תאגיד רוסי העוסקת בכרייה ובעיבוד של יהלומים ברפובליקת סאחה-יקוטיה, מחוז ארכנגלסק, ובאפריקה. בבעלות התאגיד כ-97% מעתודות היהלומים הידועות של רוסיה וחלקו בשוק היהלומים העולמי מהווה כ-27%. עתודות היהלומים של החברה הן כשליש מעתודות היהלומים הידועות בעולם, והשליטה בה מאפשרת לשמור על הרמה הנוכחית של הכרייה במשך כ-20 שנה.

שורשיה של החברה במוסד הממלכתי "יקוטאלמז ע"ש לנין" שנוסד ב־1957, וב־1992 הוא הפך לחברה המסחרית "אלרוסה".

מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 בהתאם לצו נשיאותי על בסיס המתקנים הקיימים הוקמה חברת "אלרוסה" (אלמז-רוסיה-סאחה). בשנת 2011 החלה מכירת מניות החברה בבורסה. בשנת 2013 בוצעה הנפקה ראשונה, במהלכה נמכרו כ-16% ממניות החברה.

מבנה הבעלות של החברה: 33.3% - הסוכנות הפדרלית לניהול רכוש המדינה של ממשלת רוסיה, 25% - ממשלת רפובליקת סאחה-יקוטיה, 8% - מוסדות שלטון בנפות היקוטיות, 23% - בבעלות משקיעים פרטיים.

לאלרוסה מחלקה מיוחדת הקרויה "חברת הסחר של אלרוסה" (באנגלית: "United Selling Organization" ראשי תיבות: USO). המחלקה מעסיקה כ-800 עובדים, מומחים וממיינים.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריית היהלומים בברית המועצות החלה בשנת 1954 כאשר התגלו סלעי קימברליט בשטח יקוטיה. בשנת 1957 החלו בכריית יהלומים באופן תעשייתי והוקמה חברת "יאקוטאלמז" (יהלומי יקוטיה). בשנת 1963 הוחלט על תחילת מכירת יהלומים לשוק העולמי ונחתם הסכם עם תאגיד היהלומים הלונדוני דה בירס.

בעקבות הקמת המכרות, הוקמה וגדלה העיירה מירני. בעיר זו נמצא מטה חברת "אלרוסה", ורוב תושבי העיר מועסקים בחברה או קשורים בה.

אלרוסה היא החברה המסחרית היחידה ברוסיה העוסקת במיון יהלומים, וזאת מכוחו של רישיון שהעניקה לה ממשלת רוסיה. החברה מחזיקה במלאי גדול של דוגמאות גלם המייצגות אבנים שונות שהופקו במכרות שלה ושל חברות אחרות (כגון דה בירס).[1] החברה מחזיקה בנכסים בתחומים נוספים (חברת תעופה, חברת ביטוח, רשת בתי מלון); אך בשנת 2013 הוחלט לפעול למכירת כל הנכסים שלא קשורים עם יהלומים.

הפקת יהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה פועלת בעיקר במערב יקוטיה אך גם במחוז ארכנגלסק (החל משנת 2005) ובאנגולה. מכירת היהלומים מתבצעת בעיקר על בסיס חוזים ארוכי טווח. החברה פועלת ליישום הסכמים הקשורים עם יהלומי דמים ומחויבת לתהליך קימברלי.

בשנים האחרונות החברה כורה יהלומים במשקל קצת מעל 34 מיליון קרט בשנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלרוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים אבן-זוהר, כריית יהלומים בעולם, מדיניות ואסטרטגיה במרכזי הגלם, (עורכת: שירה עמי), מכון היהלומים הישראלי IDI, 2007, עמ' 378-379.