מירני (סאחה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירני
Мирный (רוסית)
Мирнэй (סאחה)
Coat of Arms of Mirny (Yakutia) (2004).png
סמל מירני
Flag of Mirny (Yakutia).svg
דגל מירני
Center square in Mirny (Yakutia, Russia).jpg
כיכר העיר
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
רפובליקה רפובליקת סאחה-יקוטיהרפובליקת סאחה-יקוטיה  רפובליקת סאחה-יקוטיה
ראיון מירני
תאריך ייסוד 1955 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 350 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 34,836 (2016)
קואורדינטות 62°33′0″N 113°58′0″E / 62.55000°N 113.96667°E / 62.55000; 113.96667קואורדינטות: 62°33′0″N 113°58′0″E / 62.55000°N 113.96667°E / 62.55000; 113.96667
אזור זמן UTC+10
www.gorodmirny.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירני (סאחה: Мирнэй; רוסית: Мирный) – עיר ברפובליקת סאחה (יקוטיה) ברוסיה, "בירת היהלומים" של רוסיה. היא נמצאת במערב סאחה לצד נהר אירלח (יובל של וילוי). 1072 ק"מ מבירת סאחה יקוטסק בכביש וילוי, או 820 ק"מ בקו אווירי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכרה "מיר"

העיר נוסדה הודות לגילוי צינור ההזנה "מיר" ("שלום" ברוסית) בשנת 1955.

ב־1957 החלה כריית יהלומים שנמשכה עד שנת 2001. ב־2001 למכרה היה עומק של 525 מטר ורוחב של יותר מ־1200 מטר, וכך היה השני בגודלו בעולם אחרי צינור אודצ'ניה (640 מטר).

מ־1957 הכרייה הייתה באחריות המוסד הממלכתי "יקוטאלמז ע"ש לנין". ב־1992 המוסד הומר לחברה מסחרית בשם "אלמזי רוסי סאחה" (אלרוסה, АЛРОСА).

ב־1959 מירני קיבלה מעמד של עיר. בסוף 1950 נסלל כביש לערים אודצ'ני ולנסק ונבנה שדה תעופה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירני היא מקום מושבה של חברת אלרוסה, ומבני ציבור ותרבות בעיר ממומנים על ידי החברה. בנוסף לכריית יהלומים בעיר גם פועלת תחנת כוח הידראולית, חברת הגז "אלרוסה גז", ועסקים אחרים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלים 6 בתי ספר, בהם בית ספר עם הוראת אנגלית מורחבת, שקיבל מעמד "בית ספר נשיאותי".

בעיר פועלת גם מכללה להכשרת עובדי אלרוסה, שהגיעה פעמים רבות לדירוג גבוה בין המכללות המקצועיות של רוסיה.

אדריכלות ותכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מערי תעשייה רבות במזרחה ובצפונה של רוסיה, מירני לא נבנתה לפי תוכנית אחידה, אלא התפתחה באופן ספונטני יחסית סביב מכרה "מיר", לפי הדרישות התעשייתיות והכלכליות.

העיר מתבלטת במיעוט בתי מגורים מסוג "חרושצ'ובקה" מהסוג שבו נבנו בתי מגורים בכל רחבי ברית המועצות לפי תוכנית הדיור בתקופת ניקיטה חרושצ'וב בשנות החמישים והשישים, משום שרובה נבנתה באופן אוטונומי על ידי מהנדסי מכון מחקר לכריית יהלומים, שהתנגדו לסגנון זה.

נוף על העיר ממכרה "מיר"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירני בוויקישיתוף