הליגה האמריקאית (בייסבול)

הליגה האמריקאית
American League
ענף	בייסבול
תאריך ייסוד	28 בינואר,1901
ארגון מפעיל	MLB
מספר מתמודדים	15
מדינות משתתפות	ארצות הברית ; קנדה
זוכה	יוסטון אסטרוס
הכי הרבה זכיות	ניו יורק יאנקיז (40)
	www.mlb.com
	→ Western League

הליגה האמריקאית (באנגלית: American League; בתעתיק: האמריקן ליג) היא הצעירה מבין שתי הליגות שמרכיבות את ליגת ה-MLB, ובין ליגות הבייסבול המקצועניות הוותיקות בעולם. בתום העונה הסדירה והפלייאוף שאחריה, נפגשת אלופת הליגה עם אלופת הליגה הלאומית לסדרת גמר בשם הוורלד סיריס, שמכריעה מי תהיה אלופת ליגת ה-MLB.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי האמריקן ליג מגיעים מליגת המשנה, הווסטרן ליג, שפעלה באזור המערב התיכון בארצות הברית. לאחר בחירתו של באן ג'ונסון לנשיא הליגה ב-1883, הוא החל להרחיבה במטרה להופכה לליגה בכירה. ב-1889 שונה שמה של הליגה לשמה הנוכחי, והוקמו קבוצות חדשות בקליבלנד ובשיקגו, מהלכים אלו נעשו ללא התנגדות של הנשיונל ליג, שבאותה תקופה הייתה הליגה הבכירה היחידה, ושלטה בפועל בבייסבול המקצועני.

ב-1900 הצטמצמה הנשיונל ליג מ-12 ל-8 קבוצות לאחר שניפתה קבוצות מבולטימור, וושינגטון, קליבלנד ולואיוויל. הייתה זו הזדמנות פז עבור האמריקן ליג, שניצלה את המצב והקימה קבוצות משלה בבולטימור, וושינגטון ובוסטון. בתחילת 1901 הכריז ג'ונסון על האמריקן ליג כליגה מקצוענית בכירה שתתחרה בנשיונל ליג.

שמונה קבוצות היו במייסדות הליגה:

פילדלפיה אתלטיקס (כיום האוקלנד אתלטיקס)
בוסטון אמריקנס (כיום הבוסטון רד סוקס)
מילווקי ברוארס (כיום הבולטימור אוריולס)
שיקגו וייט סטוקינג (כיום השיקגו וייט סוקס)
בולטימור אוריולס (כיום הניו יורק יאנקיז)
דטרויט טייגרס
וושינגטון סנאטורס (כיום המינסוטה טווינס)
קליבלנד בלוז (כיום הקליבלנד אינדיאנס)

למרות ניסיונות הנשיונל ליג לפגוע בליגה הצעירה היא הצליחה לשרוד ולהתקיים לצידה של "אחותה" הבכירה. ב-1903 עברה קבוצת בולטימור אוריולס לניו יורק ובכך בנתה בסיס לליגה בעיר הגדולה והמשפיעה ביותר, בה פעלו עד אז רק קבוצות מהנשיונל ליג.

ב-1961 התרחבה הליגה בשתי קבוצות נוספות, מוושינגטון ומלוס אנג'לס, וב-1969 נוספו עוד שתיים בסיאטל ובקנזס סיטי. באותה שנה חולקה הליגה לשני בתים של שש קבוצות כל אחד, כמו כן נוספה סדרת גמר, בה התחרו ראשי שני הבתים על הזכות להעפיל לוורלד סיריס. ב-1974 התרחבה ל-14 קבוצות, ונוספה קבוצה ראשונה מקנדה, הטורונטו בלו ג'ייז. ב-1994 אורגנה הליגה מחדש, הקבוצות חולקו לשלושה בתים אזוריים, כאשר שלוש מנצחות הבתים והמסיימת שנייה בעלת המאזן הטוב ביותר, מעפילות לסיבוב הראשון של הפלייאוף. לקראת עונת 2013 עברה יוסטון אסטרוס מהנשיונל ליג לבית המערבי של האמריקן ליג.

ב-1973 אומץ באמריקן ליג חוק החובט הייעודי (Designated hitter), לפיו שחקן אחד מכל קבוצה יכול לשמש כחובט מבלי שצריך גם להשתתף במשחק השדה. המשמעות המעשית היא שהמגישים לא נאלצים לעלות ולחבוט, ובמקומם יכולות הקבוצות לשבץ שחקן המצטיין בצד ההתקפי. החוק אומץ גם בנשיונל ליג ב-2022.

במהלך העונה הסדירה של ה-MLB נפגשות קבוצות משתי הליגות לסדרות משחקים המכונות אינטר-ליג. על פי המסורת חלק מהסדרות מתקיימות בין קבוצות מאותו אזור גאוגרפי המתחרות על קהל האוהדים הפוטנציאלי, למשל שיקגו וייט סוקס מהאמריקן ליג נגד השיקגו קאבס מהנשיונל ליג, קנזס סיטי רויאלס נגד הסנט לואיס קרדינלס והניו יורק יאנקיז נגד הניו יורק מטס. חוקי המשחק בסדרות אלו הם על פי הנהוג בליגה של הקבוצה המארחת את ההתמודדות.

זכיות באליפות האמריקן ליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניו יורק יאנקיז היא הקבוצה הדומיננטית ביותר לאורך שנות קיומה של הליגה, נכון ל-2015 היאנקיז זכו 40 פעמים באליפות הליגה (ו-27 פעמים בוורלד סיריס). אחריהם אוקלנד אתלטיקס עם 15 זכיות ובוסטון רד סוקס עם 13.