אנג'ל דיאבנג
 | |
| לידה |
1979 (בת 45 בערך) דקר, סנגל  |
|---|---|
| מדינה |
סנגל |
  | |
אנג'ל דיאבנג (בצרפתית: Angèle Diabang; נולדה ב-1979) היא תסריטאית, במאית ומפיקת קולנוע סנגלית.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאבנג נולדה בדקר ב-1979. היא למדה קולנוע במכון מדיה סנטר דה דקר, לאחר מכן בבית הספר לקולנוע La Fémis בפריז, ולבסוף באקדמיה לקולנוע באדן-וירטמברג (אנ') בגרמניה.[1]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאבנג החלה את הקריירה שלה בתור עורכת סרטים. ב-2005 היא ביימה את סרטה הראשון, "Mon beau sourire"[2], סרט תיעודי על סטנדרט היופי לנשים בסנגל.[1][3]
היא מנהלת את חברת ההפקה קרונינקה, אשר יצרה יותר מתריסר סרטים.[1]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2005 : Mon beau sourire[4][5]
- 2007 : L’Homme est le remède de l’homme
- 2007 : Le Revers de l'exil[3]
- 2007 : Sénégalaises et Islam
- 2008 : Yandé Codou, la griotte de Senghor
- 2014 : Congo, un médecin pour sauver les femmes[1] סרט תיעודי על עבודתו של דניס מקווגי.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עבור הסרט Sénégalaises et Islam:
- 2007. פרס השופטים ב- Festival Images citoyennes (ליאז', בלגיה)
- 2007. ציון לשבח בפסטיבל אפט לקולנוע אפריקאי (אפט, צרפת)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Françoise Pfaff, 'Angèle Diabang Brener', in À l'écoute du cinéma sénégalais, Éditions L'Harmattan, Paris, 2010, pp. 109–119, ISBN 9782296103528
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנג'ל דיאבנג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנג'ל דיאבנג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 "Une cinéaste sénégalaise filme des Congolaises victimes de violences".
- ^ בעברית: "החיוך היפה שלי"
- ^ 1 2 "Biography of Angèle Diabang on Africiné.org".
- ^ Sénégalaises et islam (אורכב 17.06.2010 בארכיון Wayback Machine) on Jeune Afrique
- ^ Mon beau sourire on Africultures.com