אנגיוטנסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
AGT
Angiotensins I and II comparison.png
מבנים זמינים
בנק מידע החלבוניםחיפוש ב־UniProt האדם: PDBe RCSB
מזהים
שמות נוספיםAGT, ANHU, SERPINA8, angiotensinogen, hFLT1
מזהים חיצונייםHomoloGene: 14 GeneCards: AGT
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 1 (באדם)
כרומוזוםכרומוזום 1 (באדם)[1]
כרומוזום 1 (באדם)
מיקום גנומי עבור AGT
מיקום גנומי עבור AGT
עמדה1q42.2התחלה230,702,523 bp[1]
סוף230,714,297 bp[1]
תבנית ביטוי RNA
PBB GE AGT 202834 at fs.png
נתוני התבטאות נוספים
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_000029

n/a

RefSeq (חלבון)

NP_000020

n/a

מיקום (UCSC)Chr 1: 230.7 – 230.71 Mbn/a
חיפוש PubMed[2]n/a
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם

אנגיוטנסין הוא פפטיד המשמש כהורמון, בעיקר בתחום משק הנוזלים בגוף. השפעתו המרכזית היא בהגדלת כמות הנוזלים בגוף.

הפפטיד הפעיל ביולוגית נקרא אנגיוטנסין II. תחילה, מופרש פפטיד שאינו פעיל (פרוקורסור), בעיקר מהתאים ההפטוציטים שבכבד, שנקרא אנגיוטנסינוגן (AGT). זהו סוג של גלובולין המורכב מ-452 חומצות אמינו.

לפרוטאזה האספרטילית רנין המופרשת מתאי הכליה אתר חיתוך ספציפי בצד האמיני של AGT שלאחריו נשאר פפטיד בעל 10 חומצות אמינו בשם אנגיוטנסין I ‏(ANG1). האנזים ACE חותך שתי חומצות אמינו מ-ANG1, וכך נוצר הפפטיד אנגיוטנסין II ‏(ANG2) בעל 8 חומצות אמינו.

זמן מחצית חיים במחזור הדם הוא 30 שניות בעוד שברקמות יכול להגיע עד חצי שעה. בפירוק ANG2 נוצרים פפטידים קצרים יותר בעלי פעילות נמוכה בהרבה.

חלק מההשפעות הפיזיולוגיות של אנגיוטנסין II
מבנה אנגיוטנסין II

Asp-Arg-Val-Tyr-Ile-His-Pro-Phe

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנגיוטנסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]