אנדרה סולד
 | |
| לידה |
26 ביולי 1897 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1968 (בגיל 71) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת ארז'בט |
| תפקידים |
אורולוג |
  | |
אֶנְדרֶה סולד (בהונגרית: Szold Endre; בודפשט, 26 ביולי 1897 – בודפשט, 14 בנובמבר 1968) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, אורולוג וכירורג, קנדידט ("דוקטורט קטן" .CSc) למדעי הרפואה (1953). מנהל מחלקה אורולוגית והמפקח הראשי האורולוגי המקצועי של הונגריה. הוא פרסם כחמישים פרסומים ממחקריו המדעיים. הוא היה חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרה סולד נולד במשפחה יהודית כבנם של לאיוש (יעקב) סולד (1869–1945), פקיד רכבת המדינה (רכבות הונגריה (מ.א.ב)) ושל מלווינה בֶּרְגלֶר (1875–1938).[1] הוא סיים את בחינות הבגרות בגימנסיה הראשית המלכותית הממלכתית ההונגרית של רובע 8 והמשיך את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שממנה גורש בשל תפקידו תחת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. אז יחד עם ארנה דויטש, הובילו את ארגון הקייטנות לילדים. הוא נסע לווינה לזמן קצר, משם חזר הביתה ב-1922 וקיבל דיפלומה באוניברסיטת ארז'בט בפץ'. כסטודנט, הוא היה מדגים ב"מכון האנטומיה" בפץ' וחבר בחוג גלילאו. לאחר סיום לימודיו, היה מתמחה בכירורגיה במרפאה הכירורגית מס' 1 של האוניברסיטה במשך שנתיים. מיוני 1925 עד מאי 1939 עבד כמתמחה וכרופא ולאחר מכן כעוזר הוראה (מרצה) במרפאה האורולוגית בבודפשט.
בשנת 1927, קיבל הסמכה כרופא אורולוג מומחה. משנת 1939 היה מנהל המחלקה האורולוגית של פוליקליניקה קאסאב. בשנה שלאחר מכן הוא נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). במסגרת זו נשלח בשנים 1941–1944 לבית החולים של חיל המצב בסומבטהיי ועבד שם ככירורג. ב-1944 הסתלק (ברח) משם וירד למחתרת. הוא שרד ולאחר מלחמת העולם השנייה במרץ 1945 חידש את עיסוקוהרפואי. במאי אותה שנה נבחר למפקח המחלקה המקצועית האורולוגית (היה המזכ"ל הראשי במשך שני עשורים). משנת 1946 ועד פרישתו היה המפקח ראשי האורולוגי של הונגריה. הוא השתתף במספר סיורי לימודים מחוץ להונגריה באוסטריה, שוודיה, גרמניה, צרפת וארצות הברית של אמריקה. ב-1949 קיבל הסמכה כפרופסור (חיצוני) באוניברסיטה. בשנים 1950–1960 כיהן בתפקיד המזכיר הכללי של החברה האורולוגית. הוא היה העורך ואחד ממייסדי Acta Urologica כתב העת המקצועי. סולד היה הראשון שהשתמש בניתוח ספקטרלי של קרני רנטגן כדי לחשוף את המבנה העדין של האבנים בכליות. הוא פרסם כחמישים פרסומים טכניים ממחקריו המדעיים.
אשתו הייתה ארז'בט פייר (1905–1937), בתם של האדריכל לאיוש פייר (במקור וייס) ושל ברטה דויטש, איתה התחתן ב-7 במאי 1929 בבודפשט.[2] בתו היא ורוניקה סולד.
מחקריו ופרסומיו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על pollakisuria nervosa (עיתון הרופאים
- ניסויים טיפוליים במתן כמויות גדולות של פניצילין בפרק זמן קצר. עם לאסלו זדור. (עיתון הרופאים, 1947, 40)
- על ההפרשה הכלייתית וההשפעה האנטיביוטית של פניצילין (ניסויים במבחנה). עם לאסלו זדור. (עיתון הרופאים, 1947, 44)
- סטטיסטיקה השוואתית של ריפוי פצעים בניתוחים אורולוגיים ב-1941. וב-1948. עם István Merényi (שבועון רפואי, 1950, 26)
- יישום מקומי של תכשיר חדש המכיל פניצילין + סטרפטומיצין (טבלית פוליטריצין) . עם יוז'ף ויראסטו ולאסלו זאדור. (שבועון רפואי, 1951, 36)
- בחינת ההשפעה של חומר אנבולי על חולדות זכרים בוגרים מינית לאחר הקרנה של כל הגוף, עם בלה גימש ובלה ארדש. (שבועון רפואי, 1960, 46)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית דרג כסף (1948)
- מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001.(אנדראש גרגיי: רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט. הוצאת מכבי. 2001)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי רפאוי הונגרי)