אנדרו אירווין

אנדרו אירווין
Andrew Comyn Irvine

לידה	8 באפריל 1902 בירקנהד, הממלכה המאוחדת
פטירה	כנראה 9 ביוני 1924 (בגיל 22) אוורסט, נפאל
מקום קבורה	אוורסט
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת
כינוי	Sandy
השכלה	מרטון קולג' בית ספר שרוסברי בית ספר בירקנהד

אנדרו "סאנדי" אירווין (באנגלית: Andrew "Sandy" Irvine; ‏8 באפריל 1902 – 9-8 ביוני 1924) היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף במשלחת הבריטית השלישית לאוורסט, בשנת 1924. הוא ושותפו ג'ורג' מאלורי נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט). יש הסבורים^{[דרושה הבהרה]} שהם היו על הפסגה לפני אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי.

חייו

שנותיו המוקדמות

אנדרו אירווין נולד בבירקנהד (Birkenhead), צ'שייר. כבר בנעוריו הפגין מיומנות הנדסית גבוהה. במלחמת העולם הראשונה שלח אל משרד המלחמה תוכניות לירי מסונכרן דרך להבי המדחף עבור מטוסים, כמו גם למייצב טיסה גירוסקופי. בנוסף ליכולותיו ההנדסיות, הצטיין בספורט ובמיוחד בחתירה. בהמשך למד הנדסה באוקספורד, שם הצטרף גם למועדון טיפוס ההרים המקומי.

ב-1923, אירווין השתתף במשלחת לשפיצברגן, בה בלט בכישוריו כמעט בכל אספקט של פעילות במסגרת אותה משלחת.

הטיפוס על האוורסט

ב-1924, אירווין הצטרף למשלחת שמטרתה העפלה על האוורסט. במהלך המשלחת לאוורסט, הוא שיפר במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה. אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה, הוא הצטרף לג'ורג' מאלורי, שהיה בן 38 ומטפס מנוסה. ככל הנראה אירווין נבחר גם בשל מיומנותו במערכות חמצן, וכיוון שלאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאוורסט, מאלורי הגיע למסקנה שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים.

בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני. בגובה של 7,050 מטר. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב-8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (המדרגות) והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.

נואל אודל גם חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה הייתה ועודנה תעלומה. רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השנייה, מצוק תלול למדי בגובה 8,500 מ', בערך, מהווה אתגר טיפוס ממשי ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שהם הצליחו לטפס קטע של 18 מ', בדירוג 6b, בגובה כזה.

לאחר ההיעלמות

בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין נמצא גרזן הקרח של סאנדי אירווין בגובה 8,573 מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris) מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300 מ' מתחת לפסגה. בשנת 1975 נראתה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת הייתה שזוהי גופתו של אירווין. בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. הגופה נמצאה והתברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת, וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה.

בשנת 2024 דיווחו בנשיונל ג'יאוגרפיק על מציאת שרידים מגופתו של אירווין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרו אירווין בוויקישיתוף

• אנדרו אירווין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• הערך המקורי באנציקלופדיית הטיפוס
• כיבוש פסגת האוורסט - באתר דעמדע
• אנדרו אירווין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• סוכנויות הידיעות, תגלית היסטורית באוורסט: שרידי המטפס נמצאו אחרי 100 שנה, האם היה הראשון שהגיע לפסגה?, באתר ynet, 13 באוקטובר 2024