אנטואן גיזנגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פטריס לומומבה
Antoine Gizenga
אנטואן גיזנגה בצילום משנת 2009
אנטואן גיזנגה בצילום משנת 2009
לידה 5 באוקטובר 1925 (בן 92)
מושיקו, באנדונדו, קונגו הבלגית
מדינה קונגו
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התנועה הלאומית הקונגולזית
ראש ממשלת קונגו ה-22
תקופת כהונה 30 בדצמבר 2006 – 10 באוקטובר 2008 (שנה ו-40 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנטואן גיזנגהצרפתית: Antoine Gizenga; נולד ב-5 באוקטובר 1925 במושיקו (באנדונדו)) הוא פוליטיקאי קונגולזי, בעבר ראש ממשלה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (בשנים 2006–2008) בימי נשיאותו של ז'וזף קבילה. בשנת 1960 כיהן גיזנגה כסגן ראש הממשלה של פטריס לומומבה, אליו היה קרוב בדעותיו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטואן גיזנגה נולד בשנת 1925 במושיקו במחוז באנדונדו. גיזנגה למד בסמינר בקינזמבי ולאחר מכן עבד במיסיון הקתולי בלאופולדוויל.

פעילותו הפוליטית בשנות ה-1960[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1959 נבחר גיזנגה ליושב ראש המפלגה החדשה שנקראה "המפלגה לסולידריות אפריקאית" (Parti Solidaire Africain או PSA). בדצמבר באותה השנה כרת ברית בין מפלגתו ל"ברית בקונגו" (Alliance des Bakongo - ABAKO) שבראשות ז'וזף קסא וובו. הוא עמד בראש משלחת PSA בוועידת כל המפלגות של קונגו שהתקיימה בבריסל החל מ-20 בינואר 1960 שהביאה להכרזת עצמאות קונגו. לבסוף במקום להשתתף בוועידה ביקר גיזנגה בארצות הקומוניסטיות במזרח אירופה ובדרך חזרה שהה בקונקרי, בירת גינאה.

בבחירות הראשונות במאי 1960 זכתה מפלגתו PSA ב-13 מושבים מתוך 137 בזירה הלאומית. בפרלמנט המחוזי בלאופולדוויל קיבלה 35 מתוך 90 מושבים והייתה למפלגה החזקה ביותר. אחרי הכרזת העצמאות ב-30 ביוני 1960, כיהן גיזנגה כסגן ראש ממשלה של קונגו-לאופולדוויל בממשלת פטריס לומומבה. כשהתעוררו מתחים בין לומומבה לנשיא קסא וובו, תמך גיזנגה בעמדותיו של לומומבה.

אחרי ההפיכה הראשונה של מובוטו בספטמבר 1960 ורציחתו של לומומבה, עמד גיזנגה החל מנובמבר 1960 בראשה של ממשלה מרדנית בסטנליוויל בתור ראש ממשלה וראש מדינה. ממשלתו זכתה באהדת ברית המועצות ולהכרתן של כ-21 מדינות מאפריקה, אסיה ומזרח אירופה. באוגוסט 1961 חזר ללאופולדוויל והיה לסגן ראש ממשלה בממשלה בראשות סיריל אדולה.
בינואר 1962 נאסר בכלא באי בולה בבמבה בשפך הנהר קונגו, שם שהה עד יולי 1964.
עוד ב-25 בספטמבר 1962 דרש הסנאט של קונגו מהנשיא ז'וזף קסא וובו את שחרורו המידי. הפגנה משותפת של התנועה הלאומית הקונגולזית -לומומבה MNC/L ושל המפלגה לסולידריות אפריקאית PSA דרשה גם היא מהשלטון את שחרורו, אך דוכאה. ב-29 בספטמבר נעצרו שבעה חברי פרלמנט לומומביסטים, מעצר שהביא להשהיית עבודת הפרלמנט אשר זכתה לברכתם של התקשורת, האיגודים המקצועיים והסטודנטים, שדרשו גם את פיזור הממשלה שנחשבה למושחתת ובלתי יעילה.

מפלגות האופוזיציה הלומומביסטית, שהיה להן רוב בפרלמנט, העלו את דגל המרד: הן התכנסו בין ה-29 בספטמבר ל-3 באוקטובר ובתום הדיונים הקימו בלאופולדוויל הבירה את המועצה הלאומית לשחרור - CNL. היא התנגדה לאמצעים שננקטו על ידי השלטון ב-29 בספטמבר ושאפו להדחת ממשלת אדולה. כוחות המועצה הלאומית הלומומביסטית הצליחה להשתלט במהלך שנת 1964 על שלושה רבעים משטח המדינה. היא התפצלה בהמשך לשני גושים: "MNL - גבנייה", בראשות כריסטוף גבניה, שנתמך על ידי גסטון סומיאלו ולוראן דזירה קבילה ו-"MNL - בושלה" בראשות גיזנגה, פולין לומומבה, פייר מוללה ולובאיה.

לפי דרישת חברי התנועה הלאומית הלומומביסטית בראשות אנטואן קיוֶוָוה, שוחרר גיזנגה מן הכלא ביולי 1964. ב-24 באוגוסט 1964 חרף התנגדותם של קיוווה ושל אלכסנדר מהמבה, הקים גיזנגה מפלגה לומומביסטית מאוחדת PALU. המתנגדים סברו שרק קונגרסים של כל מפלגה בנפרד יוכלו למזג את המפלגות MNC ו-PSA למפלגה גדולה של ההמונים, כפי שביקש בזמנו לומומבה. בימי ממשלתו של מואיז צ'ומבה, באוקטובר 1964 - נובמבר 1965, הוכנס גיזנגה למעצר בית.

בגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1992-1965 שהה גיזנגה בגלות, וחי בברית המועצות, בצרפת, באנגולה ובקונגו-ברזוויל. בעת שהותו בקונגו-ברזוויל הוא הקים תנועה בשם "הכוחות הדמוקרטים למען שחרור קונגו" - FODELICO שהתנגדה לשלטונו של מובוטו. בעקבות חשש לניסיונות התנקשות בחייו[דרושה הבהרה] נאלץ להימלט לצרפת. כמו כן, לאחר שמשטרו של ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש הגיע לפשרה עם מובוטו, הפך גיזנגה לאישיות בלתי רצויה באנגולה.

שובו למולדת ולפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הליברליזציה שהונהגה על ידי המרשל מובוטו ב-24 באפריל 1990 שאיפשרה פעילותן של מפלגות אופוזיציה, בשנת 1992 שב גיזנגה לארצו. עם זאת סירבה מפלגת PALU בראשותו להשתתף בבחירות הבלתי דמוקרטיות בימי משטר מובוטו. לאחר נפילת מובוטו בשנת 1997 וניצחונו במלחמת האזרחים של המחנה בראשות לוראן קבילה, מונה גיזנגה בשנת 2006 כמועמד לנשיאות מטעם מפלגת PALU. לפי ספירת הקולות עמד במקום השלישי עם 13.06% מהקולות, אחרי ז'וזף קבילה וז'אן-פייר במבה. ב-30 בספטמבר 2006 חתם גיזנגה הסכם קואליציוני עם AMP, מפלגתו של קבילה, שלפיו התחייב לתמוך בקבילה בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות באוקטובר 2006 ובתמורה הובטחה לו ראשות הממשלה. לאחר שב-6 בדצמבר הושבע ז'וזף קבילה כנשיא, ביקש הלה מגיזנגה לבחון את האפשרות לכנס רוב פרלמנטרי לממשלה חדשה. ב-30 בדצמבר גיזנגה התמנה לראש ממשלה בראש "ברית הרוב נשיאותי". ב-5 בפברואר 2007 הרכיב גיזנגה ממשלה בת 59 חברים ולאחר מכן הרכיב ממשלה חדשה שבה הופחת מספר השרים ל-44 ב-25 בנובמבר. בתפקיד שר החקלאות התמנה נזאנגה מובוטו, אחד מבניו של הנשיא המנוח מובוטו, והמפקדים המורדים לשעבר מבוסה ניאמוויסי, כשר סחר החוץ ואזריאס רוברווה. בספטמבר 2007 העביר גיזנגה את הנהגת מפלגתו PALU לידי מזכיר כללי חדש, רמי מאיילה, והתפטר מראשות הממשלה ב-25 בספטמבר 2008 בשל "גילו המתקדם" (היה בן 83). דוברי האופוזיציה (התנועה לשחרור קונגו MLC) טענו שהתפטרותו אותתה על כישלון הממשלה שהשאירה את המדינה במצב משבר. "ברית הרוב הנשיאותי" נותרה בשלטון גם לאחר התפטרותו. יורשו בראשות הממשלה, שר התקציב אדולף מוזיטו ומראשי PALU, מונה לתפקיד ב-10 באוקטובר 2008.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטואן גיזנגה היה נשוי למשך כ-40 שנה לאן מבובה, אחות במקצועה. בשנת 2016, בהיותו בן 90, התגרש ממנה ועבר לגור לבדו בווילה 25C ברובע מון פלרי ברמות בינזה. גרושתו נשארה בארמון בבומה, במזרח עיר הבירה, קינשאסה. הגירושין התרחשו בו זמנית עם קידומו של לוז'י גיזנגה, בן מן הנישואין הראשונים של גיזנגה בראשות מזכירות המפלגה PALU על חשבון של קרוב משפחה של הגרושה.[1]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2009 הוכרז גיזנגה של ידי הנשיא ז'וזף קבילה כ"גיבור לאומי", התואר הגבוה ביותר של קונגו-קינשאסה. הוא החבר היחיד בחיים במסדר הגיבורים הלאומיים. תואר זה העניק לו את הזכות לקצבה השווה לשכר ראש הממשלה, למגורים, למוסך עם ששה כלי רכב ולמשמר בן 12 מאבטחים מטעם המשטרה הלאומית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Emizet Francois Kisangani, Scott F. Bobb -Historical Dictionary of the Democratic Republic of the Congo, Historical Dictionaries of Africa nr.112 The Scarecrow Press, Lanham, Toronto, Plymouth UK 2010,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]