גינאה

רפובליקת גינאה République de Guinée
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	"עבודה, צדק, סולידריות"
המנון לאומי	"חירות"
יבשת	אפריקה
שפה רשמית	צרפתית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	קונאקרי 9°30′N 13°43′W
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה – נשיא – ראש הממשלה	נשיא אלפה קונדה איברהים קאשורי פופאנה
הקמה עצמאות מצרפת	2 באוקטובר 1958
ישות קודמת	גינאה הצרפתית
שטח - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	245,857 קמ"ר  79 בעולם זניח
אוכלוסייה (הערכה ליולי 2017) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	12,413,867 נפש  74 בעולם 50.49 נפש לקמ"ר 154 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 41.52% גילאי 15 - 24 19.73% גילאי 25 - 54 30.59% גילאי 55 - 64 4.48% גילאי 65 ומעלה 3.67%
תמ"ג (הערכה לשנת 2017) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	26,450 מיליון $  152 בעולם 2,131 $ 202 בעולם
מדד הפיתוח האנושי (2017) - דירוג עולמי	0.459  175 בעולם
מטבע	פרנק גינאי ‏ (GNF)
אזור זמן	UTC
סיומת אינטרנט	.gn
קידומת בינלאומית	224
(למפת גינאה מוגדלת)   קונאקרי נזרקורה קינדייה קאנקאן לאבה האוקיינוס האטלנטי סיירה לאון ליבריה חוף השנהב מאלי סנגל גינאה ביסאו גינאה (למפת גינאה רגילה)   קונאקרי נזרקורה קינדייה קאנקאן לאבה האוקיינוס האטלנטי סיירה לאון ליבריה ח. השנ. מאלי סנגל גינאה ביסאו גינאה

רפובליקת גַינֵאָה (בצרפתית: République de Guinée) היא מדינה במערב אפריקה. המדינה גובלת בגינאה ביסאו בצפון מערב, סנגל בצפון, מאלי בצפון מזרח, חוף השנהב במזרח וליבריה וסיירה לאון בדרום. המדינה מכונה לעיתים גינאה קונאקרי, על שם בירתה, כדי להבדילה מגינאה ביסאו וגינאה המשוונית.

היסטוריה

מהמאה ה-9 עד תחילת המאה ה-12 נשלט השטח השייך בימינו לגינאה על ידי אימפריית גאנה, ובמהלך תקופת שלטונה הגיע האסלאם לאזור. לאחר מכן, נשלטה גינאה במהלך המאות ה-12 וה-13 על ידי ממלכת סוסו ואימפריית מאלי, אשר ירשה אותה.

לאחר שקיעת אימפריית מאלי בתחילת המאה ה-15, פרחה באזור גינאה אימפריית סונגהאי, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-15. האירופים הגיעו לאזור גינאה בראשית ימיה של האימפריה הפורטוגזית, תקופה בה החלו האירופים להקים מושבות מחוץ לאירופה ולסחור בעבדים מאפריקה, תוך ניסיונות למצוא דרך ימית מאירופה להודו. החל מאמצע המאה ה-19 חדרה צרפת לאזור והשטח הפך לפרוטקטורט ב-1881 ונכלל באופן רשמי כמושבה במערב אפריקה הצרפתית תחת השם גינאה הצרפתית ב-1891. גבולותיה של המושבה נקבעו במשא ומתן מול בריטניה בסיירה לאון, מול הפורטוגזים בגינאה ביסאו ומול ליבריה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

במסגרת מעברה של צרפת מהרפובליקה הרביעית לרפובליקה החמישית, התקיים משאל עם בכל המושבות הצרפתיות בו יכלו תושבי המושבות לבחור בין קבלת החוקה החדשה והמשך מעמד כמושבה צרפתית או דחיית החוקה וקבלת עצמאות. גינאה הצרפתית הייתה היחידה שדחתה את החוקה וקיבלה את עצמאותה ב-1958, במחיר ניתוק כל הקשרים, כולל קשרי מסחר, עם צרפת.

לאחר קבלת העצמאות שלט בה הדיקטטור אחמד סקו טורה (Ahmed Sékou Touré), שהנהיג מדיניות סוציאליסטית, דיכא באכזריות כל התנגדות לשלטונו והתקרב לברית המועצות ובהמשך לסין. כחלק מהאידאולוגיה המרקסיסטית שלו תמך טורה בארגון המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה שהקים בסיסים על אדמת גינאה ביסאו השכנה. בתגובה פשט הצבא הפורטוגזי על קונאקרי ב-22 בנובמבר 1970, בין השאר בניסיון כושל לחטוף את טורה. בתגובה ביצע טורה טיהור במערכות השלטון והוציא להורג בכירים משלטונו. מספר ימים לאחר מותו של טורה ב-1984 התחוללה במדינה הפיכה צבאית נטולת שפיכות דמים, שהעלתה לשלטון את הגנרל לנסאנה קונטה. קונטה המשיך באופן כללי בשלטון ריכוזי ואוטוקרטי, אך מיתן מעט את אחיזתה של הממשלה בכלכלה, מה שלא עזר רבות לצמצום העוני. ב-1992 הכריז על חזרה לשלטון אזרחי. הבחירות הראשונות נערכו במדינה בשנת 1993, וקונטה ניצח בהן, למרות חשדות כבדים באשר לטוהר הבחירות. קונטה נבחר שוב לנשיא ב-1998 ושוב ב-2003, בבחירות שכמעט כל מתחריו החרימו.

לאחר מותו של קונטה ב-22 בדצמבר 2008 נשלטה המדינה על ידי חונטה צבאית בראשות מוסא דדיס קמארה (Moussa Dadis Camara). לאחר ניסיון התנקשות ב-3 בדצמבר 2009 שהסתיים בפציעתו, הוטס קמארה לטיפול רפואי במרוקו וההנהגה הועברה לידי סגנו סקובה קונטה (Sékouba Konaté). פגישה שנערכה בינואר 2010 בואגאדוגו בהשתתפות קמארה קונטה ונשיא בורקינה פאסו בלז קומפאורה, סוכם על הקמת ממשלת מעבר בראשות ז'ן-מארי דורה (Jean-Marie Doré) לקראת מעבר לשלטון אזרחי בתוך שישה חודשים וקיום הבחירות החופשיות הראשונות בתולדות גינאה.

ב-27 ביוני נערך סיבוב הבחירות הראשון, ולאחר סיבוב שני ב-7 בנובמבר זכה אלפה קונדה, שהפך רשמית לנשיא ב-21 בדצמבר 2010. קונדה נבחר שנית לנשיא בבחירות שנערכו ב-17 באוקטובר 2015.

פוליטיקה

המדינה היא רפובליקה.

הנשיא נבחר ישירות על ידי העם לכהונה בת חמש שנים והוא ראש המדינה וראש הממשלה. הנשיא הנוכחי, אלפה קונדה, נתמך בעיקר על בני הקבוצה האתנית השנייה בגודלה במדינה – מנדינקה. הנשיא ממנה ממשלה בת 25 שרים, שמנהלת את המדינה.

האספה הלאומית מורכבת מבית אחד והיא הגוף המחוקק של המדינה, וחבריה נבחרים ישירות על ידי העם. האספה לא נפגשה מאז שנת 2008, ומאז מועד הבחירות נדחה פעמים רבות, בניגוד להבטחותיו של הנשיא. לבסוף, הבחירות התקיימו בספטמבר 2013, בהן מפלגתו של הנשיא זכתה לרוב, בעוד האופוזיציה גינתה את הבחירות בטענות של הונאה.

גינאה מחולקת ל-8 אזורים ו-33 מחוזות.

גינאה חברה בארגונים בינלאומיים רבים כולל האיחוד האפריקאי, קרן המטבע הבינלאומית וארגון האומות המאוחדות.

ב-20 ביולי 2016 חידשו ישראל וגינאה את היחסים ביניהן לאחר שאלה נותקו בשנת 1967, ושגריר ישראל בסנגל הופקד גם על גינאה.

כלכלה

אשה עוסקת בכריית זהב

גינאה סובלת מתשתית לקויה, שיעור נמוך של אוריינות, חוסר שקט בגבולות עם ליבריה וסיירה לאון ורמה גבוהה ביותר של שחיתות. היא אחת המדינות העניות בעולם, למרות הפוטנציאל הכלכלי הגדול של המחצבים הטבעיים בשטחה. המדינה היא מפיקת הבוקסיט השנייה בחשיבותה בעולם, וכן מצויות בה כמויות משמעותיות של עפרות ברזל, זהב ויהלומים וכמות לא ידועה של אורניום. תעשיית הכרייה מספקת 75% מהכנסות המדינה.

על-פי דיווח ב"פייננשל טיימס" מתנהלת חקירת שוחד נגד קבוצת בני שטיינמץ (BSGR) בגינאה. הממשלה המקומית חוקרת חשד שלפיו העניקה טובות הנאה לבכירים במדינה בתמורה לאפשרות לרכוש את מכרה סימנדו ב־160 מיליון דולר בלבד. תחילת הפרשה בדצמבר 2008, אז הורתה ממשלת גינאה לחברת הכרייה הבריטית "ריו טינטו" להעביר את זכויות הכרייה במכרה סימנדו לידי חברת BSGR תמורת 160 מיליון דולר בלבד. באפריל 2010, באחד האקזיטים הענקיים שנעשו בתחום ענף הכרייה והמחצבים על ידי איש עסקים ישראלי, מכרה BSGR של שטיינמץ את השליטה (51%) בסימנדו תמורת סכום ענק של 2.5 מיליארד דולר לחברת VALE הברזילאית, חברת המכרות ומשאבי הטבע השנייה בגודלה בעולם.

החקלאות מעסיקה כ-76% (הערכה מ-2006) מכוח העבודה במדינה. ענפי הגידול העיקריים הם אורז, קפה, אננס, לבבות דקל, קסאווה, בננות ובטטות, וכן בקר, עזים וצאן. גם הדיג הוא ענף חשוב.

שלא כמרבית המושבות הצרפתיות לשעבר ביבשת, לגינאה יש מטבע משלה, פרנק גינאי, והיא אינה שייכת לגוש המטבע של הפרנק CFA. רמות האינפלציה גבוהות - שער המטבע צנח מ-1,975 פרנק לדולר אמריקני ב-2002 ל-5,350 פרנק לדולר ב-2006.

על הכלכלה מעיק חוב לאומי של מעל 3 מיליארד דולרים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית הפסיקו כמעט כליל את הסיוע למדינה ב-2003.

גאוגרפיה

לאורך החוף משתרעות ביצות אך אזוריה המזרחיים והפנימיים יותר של הארץ מיוערים או מכוסים בערבות דשא. מזרחה יותר מתנשאת רמה שגובהה בממוצע הוא 900 מטר ומעליה מתרומם הר נימבה לגובה של 1800 מטר.

מכאן מתחילים את דרכם שני נהרות מהגדולים ביבשת אפריקה, הניז'ר והסנגל, לכיוון צפון-מזרח וצפון-מערב בהתאמה.

האקלים במדינה טרופי: הטמפרטורות גבוהות ומגיעות בעונת הקיץ לכ 35 מעלות צלזיוס ואף יותר, הגשמים מרובים, במיוחד לאורך החוף בה יורדים כ-4,000 מ"מ בממוצע.

דמוגרפיה

ילדים בני פוּלה (פֶּאוּל) ברמת פוטה ג'אלון

אוכלוסיית גינאה מנתה כ-7.1 מיליון תושבים במפקד אוכלוסין שנערך ב-1996. קצב גידול האוכלוסייה הוא מהיר, ועל-פי הערכת האו"ם מנתה האוכלוסייה כ-8.8 מיליון תושבים ב-2005. על-פי ספר העובדות העולמי המספר גדול אף יותר, וב-2007 נאמד ב-9.9 מיליון נפש.

אחוז הבערות במדינה עומד על 70.5%.

מוצא, דת ושפה

הקבוצה האתנית הגדולה במדינה נקראת בצרפתית פֶּאוּל, באנגלית פוּלה או פולאני, ובשפתה-היא Fulɓe. שיעורה מגיע ל-40% מן האוכלוסייה, והיא מתרכזת באזור ההררי של פוטה ג'אלון. אחריהם נמצאים המנדינקה (נקראים גם מנינקה, בצרפתית מֵלינקַה), המונים כ-30%, ומתרכזים בצפון-מזרח המדינה. קבוצה שלישית היא הסוּסוּ (או סוֹסוֹ) המונים כ-20% ומרוכזים במערב ובעיקר בסמוך לחוף ובמערב המדינה. בנוסף קיימות עוד קבוצות קטנות ששיעורן הכולל כעשרה אחוזים, בהן וולוף, וכן חיים במדינה כ-30,000 תושבים ממוצא לא-אפריקאי, ברובם צאצאי מהגרים מלבנון או מצרפת.

השפה הרשמית היא צרפתית, ולכל קבוצה אתנית שפה משלה.

מרבית הגינאים (85% לפי הערכת ספר העובדות העולמי) הם מוסלמים, שאר התושבים נוצרים, ברובם קתולים, או מאמינים באמונות ילידיות.

קישורים חיצוניים

• גינאה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• פרופיל המדינה גינאה באתר ה-BBC