גינאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת גינאה
République de Guinée
Flag of Guinea.svgCoat of arms of Guinea-new.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהGuinea on the globe (Africa centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי "עבודה, צדק, סולידריות"
המנון לאומי "חירות"
ממשל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש מדינה President of the Republic עריכת הנתון בוויקינתונים
President of the Republic אלפה קונדה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת גינאה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת גינאה איברהים קאשורי פופאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית צרפתית
עיר בירה קונאקרי 9°30′N 13°43′W / 9.500°N 13.717°W / 9.500; -13.717
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת National Assembly עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[2] 245,720 קמ"ר (80 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מצרפת 2 באוקטובר 1958
ישות קודמת צרפתצרפת גינאה הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 ביולי 2020)
13,132,795 נפש (75 בעולם)
צפיפות 53.45 נפש לקמ"ר (158 בעולם)
דת אסלאם (85%)
נצרות (8%)
אמונות שבטיות (7%)
[1]
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 41.40%
גילאי 15 - 24 19.23%
גילאי 25 - 54 30.80%
גילאי 55 - 64 4.72%
גילאי 65 ומעלה 3.85%
כלכלה
תמ"ג[4] (הערכה לשנת 2017) 27,970 מיליון $ (138 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,130$ (199 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2018)
0.466 (174 בעולם)
מטבע פרנק גינאי‏ (GNF)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של גינאה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט gn
קידומת בינלאומית 224
www.presidence.gov.gn
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רפובליקת גַינֵאָהצרפתית: République de Guinée) היא מדינה במערב אפריקה. המדינה גובלת בגינאה ביסאו בצפון מערב, סנגל בצפון, מאלי בצפון מזרח, חוף השנהב במזרח וליבריה וסיירה לאון בדרום. המדינה מכונה לעיתים גינאה קונאקרי (Guinea-Conakry), על שם בירתה, כדי להבדילה מגינאה ביסאו ומגינאה המשוונית. הרוב המכריע של אוכלוסיית גינאה הוא מוסלמי.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמאה ה-9 עד תחילת המאה ה-12 נשלט השטח השייך בימינו לגינאה על ידי אימפריית גאנה, ובמהלך תקופת שלטונה הגיע האסלאם לאזור. לאחר מכן, נשלטה גינאה במהלך המאות ה-12 וה-13 על ידי ממלכת סוסו ואימפריית מאלי, אשר ירשה אותה.

לאחר שקיעת אימפריית מאלי בתחילת המאה ה-15, פרחה באזור גינאה אימפריית סונגהאי, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-15. האירופים הגיעו לאזור גינאה בראשית ימיה של האימפריה הפורטוגזית, תקופה בה החלו האירופים להקים מושבות מחוץ לאירופה ולסחור בעבדים מאפריקה, תוך ניסיונות למצוא דרך ימית מאירופה להודו. החל מאמצע המאה ה-19 חדרה צרפת לאזור והשטח הפך לפרוטקטורט ב-1881 ונכלל באופן רשמי כמושבה במערב אפריקה הצרפתית תחת השם גינאה הצרפתית ב-1891. גבולותיה של המושבה נקבעו במשא ומתן מול בריטניה בסיירה לאון, מול הפורטוגזים בגינאה ביסאו ומול ליבריה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

במסגרת מעברה של צרפת מהרפובליקה הרביעית לרפובליקה החמישית, התקיים משאל עם בכל המושבות הצרפתיות בו יכלו תושבי המושבות לבחור בין קבלת החוקה החדשה והמשך מעמד כמושבה צרפתית או דחיית החוקה וקבלת עצמאות. גינאה הצרפתית הייתה היחידה שדחתה את החוקה וקיבלה את עצמאותה ב-1958, במחיר ניתוק כל הקשרים, כולל קשרי מסחר, עם צרפת.

לאחר קבלת העצמאות שלט בה הדיקטטור אחמד סקו טורה (Ahmed Sékou Touré), שהנהיג מדיניות סוציאליסטית, דיכא באכזריות כל התנגדות לשלטונו והתקרב לברית המועצות ובהמשך לסין. כחלק מהאידאולוגיה המרקסיסטית שלו תמך טורה בארגון המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה שהקים בסיסים על אדמת גינאה ביסאו השכנה. בתגובה פשט הצבא הפורטוגזי על קונאקרי ב-22 בנובמבר 1970, בין השאר בניסיון כושל לחטוף את טורה. בתגובה ביצע טורה טיהור במערכות השלטון והוציא להורג בכירים משלטונו. מספר ימים לאחר מותו של טורה ב-1984 התחוללה במדינה הפיכה צבאית נטולת שפיכות דמים, שהעלתה לשלטון את הגנרל לנסאנה קונטה. קונטה המשיך באופן כללי בשלטון ריכוזי ואוטוקרטי, אך מיתן מעט את אחיזתה של הממשלה בכלכלה, מה שלא עזר רבות לצמצום העוני. ב-1992 הכריז על חזרה לשלטון אזרחי. הבחירות הראשונות נערכו במדינה בשנת 1993, וקונטה ניצח בהן, למרות חשדות כבדים באשר לטוהר הבחירות. קונטה נבחר שוב לנשיא ב-1998 ושוב ב-2003, בבחירות שכמעט כל מתחריו החרימו.

לאחר מותו של קונטה ב-22 בדצמבר 2008 נשלטה המדינה על ידי חונטה צבאית בראשות מוסא דדיס קמארה (Moussa Dadis Camara). לאחר ניסיון התנקשות ב-3 בדצמבר 2009 שהסתיים בפציעתו, הוטס קמארה לטיפול רפואי במרוקו וההנהגה הועברה לידי סגנו סקובה קונטה (Sékouba Konaté). פגישה שנערכה בינואר 2010 בואגאדוגו בהשתתפות קמארה קונטה ונשיא בורקינה פאסו בלז קומפאורה, סוכם על הקמת ממשלת מעבר בראשות ז'ן-מארי דורה (Jean-Marie Doré) לקראת מעבר לשלטון אזרחי בתוך שישה חודשים וקיום הבחירות החופשיות הראשונות בתולדות גינאה.

ב-27 ביוני נערך סיבוב הבחירות הראשון, ולאחר סיבוב שני ב-7 בנובמבר זכה אלפה קונדה, שהפך רשמית לנשיא ב-21 בדצמבר 2010. קונדה נבחר שנית לנשיא בבחירות שנערכו ב-17 באוקטובר 2015.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה היא רפובליקה.

הנשיא נבחר ישירות על ידי העם לכהונה בת חמש שנים והוא ראש המדינה וראש הממשלה. הנשיא הנוכחי, אלפה קונדה, נתמך בעיקר על בני הקבוצה האתנית השנייה בגודלה במדינה – מנדינקה. הנשיא ממנה ממשלה בת 25 שרים, שמנהלת את המדינה.

האספה הלאומית מורכבת מבית אחד והיא הגוף המחוקק של המדינה, וחבריה נבחרים ישירות על ידי העם. האספה לא נפגשה מאז שנת 2008, ומאז מועד הבחירות נדחה פעמים רבות, בניגוד להבטחותיו של הנשיא. לבסוף, הבחירות התקיימו בספטמבר 2013, בהן מפלגתו של הנשיא זכתה לרוב, בעוד האופוזיציה גינתה את הבחירות בטענות של הונאה.

גינאה מחולקת ל-8 אזורים ו-33 מחוזות.

גינאה חברה בארגונים בינלאומיים רבים כולל האיחוד האפריקאי, קרן המטבע הבינלאומית וארגון האומות המאוחדות.

ב-20 ביולי 2016 חידשו ישראל וגינאה את היחסים ביניהן לאחר שאלה נותקו בשנת 1967, ושגריר ישראל בסנגל הופקד גם על גינאה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשה עוסקת בכריית זהב

גינאה סובלת מתשתית לקויה, שיעור נמוך של אוריינות, חוסר שקט בגבולות עם ליבריה וסיירה לאון ורמה גבוהה ביותר של שחיתות. היא אחת המדינות העניות בעולם, למרות הפוטנציאל הכלכלי הגדול של המחצבים הטבעיים בשטחה. המדינה היא מפיקת הבוקסיט השנייה בחשיבותה בעולם, וכן מצויות בה כמויות משמעותיות של עפרות ברזל, זהב ויהלומים וכמות לא ידועה של אורניום. תעשיית הכרייה מספקת 75% מהכנסות המדינה.

על-פי דיווח ב"פייננשל טיימס" מתנהלת חקירת שוחד נגד קבוצת בני שטיינמץ (BSGR) בגינאה. הממשלה המקומית חוקרת חשד שלפיו העניקה טובות הנאה לבכירים במדינה בתמורה לאפשרות לרכוש את מכרה סימנדו ב־160 מיליון דולר בלבד. תחילת הפרשה בדצמבר 2008, אז הורתה ממשלת גינאה לחברת הכרייה הבריטית "ריו טינטו" להעביר את זכויות הכרייה במכרה סימנדו לידי חברת BSGR תמורת 160 מיליון דולר בלבד. באפריל 2010, באחד האקזיטים הענקיים שנעשו בתחום ענף הכרייה והמחצבים על ידי איש עסקים ישראלי, מכרה BSGR של שטיינמץ את השליטה (51%) בסימנדו תמורת סכום ענק של 2.5 מיליארד דולר לחברת VALE הברזילאית, חברת המכרות ומשאבי הטבע השנייה בגודלה בעולם.

החקלאות מעסיקה כ-76% (הערכה מ-2006) מכוח העבודה במדינה. ענפי הגידול העיקריים הם אורז, קפה, אננס, לבבות דקל, קסאווה, בננות ובטטות, וכן בקר, עזים וצאן. גם הדיג הוא ענף חשוב.

שלא כמרבית המושבות הצרפתיות לשעבר ביבשת, לגינאה יש מטבע משלה, פרנק גינאי, והיא אינה שייכת לגוש המטבע של הפרנק CFA. רמות האינפלציה גבוהות - שער המטבע צנח מ-1,975 פרנק לדולר אמריקני ב-2002 ל-5,350 פרנק לדולר ב-2006.

על הכלכלה מעיק חוב לאומי של מעל 3 מיליארד דולרים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית הפסיקו כמעט כליל את הסיוע למדינה ב-2003.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך החוף משתרעות ביצות אך אזוריה המזרחיים והפנימיים יותר של הארץ מיוערים או מכוסים בערבות דשא. מזרחה יותר מתנשאת רמה שגובהה בממוצע הוא 900 מטר ומעליה מתרומם הר נימבה לגובה של 1800 מטר.

מכאן מתחילים את דרכם שני נהרות מהגדולים ביבשת אפריקה, הניז'ר והסנגל, לכיוון צפון-מזרח וצפון-מערב בהתאמה.

האקלים במדינה טרופי: הטמפרטורות גבוהות ומגיעות בעונת הקיץ לכ 35 מעלות צלזיוס ואף יותר, הגשמים מרובים, במיוחד לאורך החוף בה יורדים כ-4,000 מ"מ בממוצע.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים בני פוּלה (פֶּאוּל) ברמת פוטה ג'אלון

אוכלוסיית גינאה מנתה כ-7.1 מיליון תושבים במפקד אוכלוסין שנערך ב-1996. קצב גידול האוכלוסייה הוא מהיר, ועל-פי הערכת האו"ם מנתה האוכלוסייה כ-8.8 מיליון תושבים ב-2005. על-פי ספר העובדות העולמי המספר גדול אף יותר, וב-2007 נאמד ב-9.9 מיליון נפש.

אחוז הבערות במדינה עומד על 70.5%.[6]

מוצא, דת ושפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה האתנית הגדולה במדינה נקראת בצרפתית פֶּאוּל, באנגלית פוּלה או פולאני, ובשפתה-היא Fulɓe. שיעורה מגיע ל-40% מן האוכלוסייה, והיא מתרכזת באזור ההררי של פוטה ג'אלון. אחריהם נמצאים המנדינקה (נקראים גם מנינקה, בצרפתית מֵלינקַה), המונים כ-30%, ומתרכזים בצפון-מזרח המדינה. קבוצה שלישית היא הסוּסוּ (או סוֹסוֹ) המונים כ-20% ומרוכזים במערב ובעיקר בסמוך לחוף ובמערב המדינה. בנוסף קיימות עוד קבוצות קטנות ששיעורן הכולל כעשרה אחוזים, בהן וולוף, וכן חיים במדינה כ-30,000 תושבים ממוצא לא-אפריקאי, ברובם צאצאי מהגרים מלבנון או מצרפת.

השפה הרשמית היא צרפתית, ולכל קבוצה אתנית שפה משלה.

מרבית הגינאים (85% לפי הערכת ספר העובדות העולמי) הם מוסלמים, שאר התושבים נוצרים, ברובם קתולים, או מאמינים באמונות ילידיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Guinea 2012 International Religious Freedom Report", US State Department, Bureau of Democracy, Human Rights and Labor.
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2018 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2019
  6. ^ United Nations Development Program UNDP.org Table H.