גינאה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | "עבודה, צדק, סולידריות" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
"חירות" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | דמוקרטיה נשיאותית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש מדינה | ראש הוועדה הלאומית לפיוס ופיתוח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הוועדה הלאומית לפיוס ופיתוח | מאמאדי דומבויה (אנ') | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | צרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
קונאקרי 9°30′N 13°43′W / 9.500°N 13.717°W (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
האספה הלאומית  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 245,857 קמ"ר (80 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מצרפת | 2 באוקטובר 1958 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 גינאה הצרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 באפריל 2023) | 14,109,490 נפש (75 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 57.39 נפש לקמ"ר (156 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (85%) נצרות (8%) אמונות שבטיות (7%)[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2021) | 15,851 מיליון $ (129 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 1,123$ (183 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2021) | 0.465 (182 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
29.6 (נכון ל־2018) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | פרנק גינאי (GNF) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של גינאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | gn | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 224 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת גַינֵאָה (בצרפתית: République de Guinée) היא מדינה במערב אפריקה. המדינה גובלת בגינאה ביסאו בצפון מערב, סנגל בצפון, מאלי בצפון מזרח, חוף השנהב במזרח וליבריה וסיירה לאון בדרום. המדינה מכונה לעיתים גינאה קונאקרי (Guinea-Conakry), על שם בירתה, כדי להבדילה מגינאה ביסאו ומגינאה המשוונית.
הרוב המכריע של אוכלוסיית גינאה הוא מוסלמי,[1] והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהמאה ה-9 עד תחילת המאה ה-12 נשלט השטח השייך בימינו לגינאה על ידי אימפריית גאנה, ובמהלך תקופת שלטונה הגיע האסלאם לאזור. לאחר מכן, נשלטה גינאה במהלך המאות ה-12 וה-13 על ידי ממלכת סוסו ואימפריית מאלי, אשר ירשה אותה.
לאחר שקיעת אימפריית מאלי בתחילת המאה ה-15, פרחה באזור גינאה אימפריית סונגהאי, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-15. האירופים הגיעו לאזור גינאה בראשית ימיה של האימפריה הפורטוגזית, תקופה בה החלו האירופים להקים מושבות מחוץ לאירופה ולסחור בעבדים מאפריקה, תוך ניסיונות למצוא דרך ימית מאירופה להודו. החל מאמצע המאה ה-19 חדרה צרפת לאזור והשטח הפך לפרוטקטורט ב-1881 ונכלל באופן רשמי כמושבה במערב אפריקה הצרפתית תחת השם גינאה הצרפתית ב-1891. גבולותיה של המושבה נקבעו במשא ומתן מול בריטניה בסיירה לאון, מול הפורטוגזים בגינאה ביסאו ומול ליבריה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
במסגרת מעברה של צרפת מהרפובליקה הרביעית לרפובליקה החמישית, התקיים משאל עם בכל המושבות הצרפתיות בו יכלו תושבי המושבות לבחור בין קבלת החוקה החדשה והמשך מעמד כמושבה צרפתית או דחיית החוקה וקבלת עצמאות. גינאה הצרפתית הייתה היחידה שדחתה את החוקה וקיבלה את עצמאותה ב-1958,[6] במחיר ניתוק כל הקשרים, כולל קשרי מסחר, עם צרפת.
לאחר קבלת העצמאות שלט בה הדיקטטור אחמד סקו טורה (Ahmed Sékou Touré), שהנהיג מדיניות סוציאליסטית, דיכא באכזריות כל התנגדות לשלטונו והתקרב לברית המועצות ובהמשך לסין. כחלק מהאידאולוגיה המרקסיסטית שלו תמך טורה בארגון המפלגה האפריקאית לעצמאות גינאה וכף ורדה שהקים בסיסים על אדמת גינאה ביסאו השכנה. בתגובה פשט הצבא הפורטוגזי על קונאקרי ב-22 בנובמבר 1970, בין השאר בניסיון כושל לחטוף את טורה. בתגובה ביצע טורה טיהור במערכות השלטון והוציא להורג בכירים משלטונו. מספר ימים לאחר מותו של טורה ב-1984 התחוללה במדינה הפיכה צבאית נטולת שפיכות דמים, שהעלתה לשלטון את הגנרל לנסאנה קונטה. קונטה המשיך באופן כללי בשלטון ריכוזי ואוטוקרטי, אך מיתן מעט את אחיזתה של הממשלה בכלכלה, מה שלא עזר רבות לצמצום העוני. ב-1992 הכריז על חזרה לשלטון אזרחי. הבחירות הראשונות נערכו במדינה בשנת 1993, וקונטה ניצח בהן, למרות חשדות כבדים באשר לטוהר הבחירות. קונטה נבחר שוב לנשיא ב-1998 ושוב ב-2003, בבחירות שכמעט כל מתחריו החרימו.
בשנת 2001 מורדים מ"עצרת הכוחות הדמוקרטים של גינאה" בתמיכת ליבריה ערכו מספר מתקפות בשטח גינאה. כתגובה צבא גיאנה תקף את בסיסי הארגון בשטח ליבריה והייתה סכנה למלחמה כוללת בין המדינות. בסופו של דבר הנושא סודר במפגש דיפלומטי בין המדינות.
לאחר מותו של קונטה ב-22 בדצמבר 2008 נשלטה המדינה על ידי חונטה צבאית בראשות מוסא דדיס קמארה (Moussa Dadis Camara). לאחר ניסיון התנקשות ב-3 בדצמבר 2009 שהסתיים בפציעתו, הוטס קמארה לטיפול רפואי במרוקו וההנהגה הועברה לידי סגנו סקובה קונטה (Sékouba Konaté). פגישה שנערכה בינואר 2010 בואגאדוגו בהשתתפות קמארה קונטה ונשיא בורקינה פאסו בלז קומפאורה, סוכם על הקמת ממשלת מעבר בראשות ז'ן-מארי דורה (Jean-Marie Doré) לקראת מעבר לשלטון אזרחי בתוך שישה חודשים וקיום הבחירות החופשיות הראשונות בתולדות גינאה.
ב-27 ביוני נערך סיבוב הבחירות הראשון, ולאחר סיבוב שני ב-7 בנובמבר זכה אלפה קונדה, שהפך רשמית לנשיא ב-21 בדצמבר 2010. קונדה נבחר שנית לנשיא בבחירות שנערכו ב-17 באוקטובר 2015. באוקטובר 2020 נבחר שלישית. בספטמבר 2021, התרחשה הפיכה צבאית שגרמה להדחתו.[7]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדינה היא רפובליקה.
הנ.[8]והוא ראש המדינה וראש הממשלה. הנשיא הנוכחי, אלפה קונדה, נתמך בעיקר על בני הקבוצה האתנית השנייה בגודלה במדינה – מנדינקה. הנשיא ממנה ממשלה בת 25 שרים, שמנהלת את המדינה.
האספה הלאומית מורכבת מבית אחד והיא הגוף המחוקק של המדינה, וחבריה נבחרים ישירות על ידי העם. האספה לא נפגשה מאז שנת 2008, ומאז מועד הבחירות נדחה פעמים רבות, בניגוד להבטחותיו של הנשיא. לבסוף, הבחירות התקיימו בספטמבר 2013, בהן מפלגתו של הנשיא זכתה לרוב, בעוד האופוזיציה גינתה את הבחירות בטענות של הונאה.
גינאה מחולקת ל-8 אזורים ו-33 מחוזות.
גינאה חברה בארגונים בינלאומיים רבים כולל האיחוד האפריקאי, קרן המטבע הבינלאומית וארגון האומות המאוחדות.
ב-20 ביולי 2016 חידשו ישראל וגינאה את היחסים ביניהן לאחר שאלה נותקו בשנת 1967, ושגריר ישראל בסנגל הופקד גם על גינאה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גינאה סובלת מתשתית לקויה, שיעור נמוך של אוריינות, חוסר שקט בגבולות עם ליבריה וסיירה לאון ורמה גבוהה ביותר של שחיתות. היא אחת המדינות העניות בעולם, למרות הפוטנציאל הכלכלי הגדול של המחצבים הטבעיים בשטחה. המדינה היא מפיקת הבוקסיט השנייה בחשיבותה בעולם, וכן מצויות בה כמויות משמעותיות של עפרות ברזל, זהב ויהלומים וכמות לא ידועה של אורניום. תעשיית הכרייה מספקת 75% מהכנסות המדינה.
על-פי דיווח ב"פייננשל טיימס" מתנהלת חקירת שוחד נגד קבוצת בני שטיינמץ (BSGR) בגינאה. הממשלה המקומית חוקרת חשד שלפיו העניקה טובות הנאה לבכירים במדינה בתמורה לאפשרות לרכוש את מכרה סימנדו ב־160 מיליון דולר בלבד. תחילת הפרשה בדצמבר 2008, אז הורתה ממשלת גינאה לחברת הכרייה הבריטית "ריו טינטו (אנ')" להעביר את זכויות הכרייה במכרה סימנדו לידי חברת BSGR תמורת 160 מיליון דולר בלבד. באפריל 2010, באחד האקזיטים הענקיים שנעשו בתחום ענף הכרייה והמחצבים על ידי איש עסקים ישראלי, מכרה BSGR של שטיינמץ את השליטה (51%) בסימנדו תמורת סכום ענק של 2.5 מיליארד דולר לחברת VALE הברזילאית, חברת המכרות ומשאבי הטבע השנייה בגודלה בעולם.
החקלאות מעסיקה כ-76% (הערכה מ-2006) מכוח העבודה במדינה. ענפי הגידול העיקריים הם אורז, קפה, אננס, לבבות דקל, קסאווה, בננות ובטטות, וכן בקר, עזים וצאן. גם הדיג הוא ענף חשוב.
שלא כמרבית המושבות הצרפתיות לשעבר ביבשת, לגינאה יש מטבע משלה, פרנק גינאי, והיא אינה שייכת לגוש המטבע של הפרנק CFA. רמות האינפלציה גבוהות - שער המטבע צנח מ-1,975 פרנק לדולר אמריקני ב-2002 ל-8684 פרנק לדולר ב-2022.
על הכלכלה מעיק חוב לאומי של מעל 3 מיליארד דולרים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית הפסיקו כמעט כליל את הסיוע למדינה ב-2003.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך החוף משתרעות ביצות אך אזוריה המזרחיים והפנימיים יותר של הארץ מיוערים או מכוסים בערבות דשא. מזרחה יותר מתנשאת רמה שגובהה בממוצע הוא 900 מטר ומעליה מתרומם הר נימבה לגובה של 1800 מטר.
מכאן מתחילים את דרכם שני נהרות מהגדולים ביבשת אפריקה, הניז'ר והסנגל, לכיוון צפון-מזרח וצפון-מערב בהתאמה.
האקלים במדינה טרופי: הטמפרטורות גבוהות ומגיעות בעונת הקיץ לכ 35 מעלות צלזיוס ואף יותר, הגשמים מרובים, במיוחד לאורך החוף בה יורדים כ-4,000 מ"מ בממוצע.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית גינאה מונה כ-13.5 מיליון תושבים. קצב גידול האוכלוסייה הוא מהיר, ב-1996, מנתה אוכלוסיית המדינה 7.1 מיליון תושבים וב-2005, על-פי הערכת האו"ם, מנתה האוכלוסייה כ-8.8 מיליון תושבים. תוחלת החיים עומדת על כ-62.3 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 4.4 ילדים לאישה.
אחוז הבערות במדינה עומד על 70.5%.[9]
מוצא, דת ושפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה האתנית הגדולה במדינה נקראת בצרפתית פֶּאוּל, באנגלית פוּלה או פולאני, ובשפתה-היא Fulɓe. שיעורה מגיע ל-40% מן האוכלוסייה, והיא מתרכזת באזור ההררי של פוטה ג'אלון. אחריהם נמצאים המנדינקה (נקראים גם מנינקה, בצרפתית מֵלינקַה), המונים כ-30%, ומתרכזים בצפון-מזרח המדינה. קבוצה שלישית היא הסוּסוּ (או סוֹסוֹ) המונים כ-20% ומרוכזים במערב ובעיקר בסמוך לחוף ובמערב המדינה. בנוסף קיימות עוד קבוצות קטנות ששיעורן הכולל כעשרה אחוזים, בהן וולוף Wolof , וכן חיים במדינה כ-30,000 תושבים ממוצא לא-אפריקאי, ברובם צאצאי מהגרים מלבנון או מצרפת.
השפה הרשמית היא צרפתית, ולכל קבוצה אתנית שפה משלה.
מרבית הגינאים (85%) הם מוסלמים, 7% נוצרים, ברובם קתולים, 2.4% חסרי דת ו-1.6% מאמינים באמונות ילידיות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גינאה- גינאה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- פרופיל המדינה גינאה באתר ה-BBC
- מידע על גינאה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- פרטי עיתונות היסטוריים על גינאה באתר עיתונות יהודית היסטורית
- גינאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Guinea 2012 International Religious Freedom Report", US State Department, Bureau of Democracy, Human Rights and Labor.
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-20 באוגוסט 2022
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ ישראל - גינאה הצרפתית, הארץ, 3 בנובמבר 1958
- ^ הפיכה בגינאה: "לוחמי קומנדו שבו את הנשיא", ynet, 5 בספטמבר 2021
- ^ Guinea junta agrees return to civilian rule in two years, France 24, 2022-10-23 (באנגלית)
- ^ United Nations Development Program UNDP.org Table H.
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | 
|
| מדינה מושעית | סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|
