אנטוניו קנדידו
.jpg) | |
| לידה |
24 ביולי 1918 ריו דה ז'ניירו, ברזיל  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 2017 (בגיל 98) סאו פאולו, ברזיל |
| שם לידה | Antonio Candido de Mello e Sousa |
| מדינה |
ברזיל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סאו פאולו |
| שפות היצירה |
פורטוגזית |
| בן או בת זוג |
Gilda de Melo e Sousa |
| צאצאים |
Marina de Mello e Souza |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אנטוניו קנדידו דה מלו אי סוזה (בפורטוגזית: Antonio Candido de Mello e Souza; 24 ביולי 1918 – 12 במאי 2017) היה סופר, פרופסור, סוציולוג ומבקר ספרות ברזילאי.[1] כמבקר הספרות הברזילאית, הוא נחשב לראשון במעלה בתחומו ואחד המלומדים ביותר בו. הוא זכה במשותף בפרס ז'בוטי Prêmio Jabuti - אחד מפרסי הספרות החשובים בברזיל, בשנת 1965, ופעם נוספת, כנבחר יחיד בשנת 1993. באותה שנה ממש הוענק לו גם פרס מאשאדו די-אסיס Prêmio Machado de Assis היוקרתי ביותר בפרסי הספרות הברזילאית. כן הוענק לו פרס קמואש - היוקרתי ביותר בעולם דובר הפורטוגזית, בשנת 1998. קנדידו הוא הברזילאי הראשון שהוענק לו הפרס הבינלאומי על שם אלפונסו רייס, מהחשובים ביותר באמריקה הלטינית, על מפעל חיים בחקר וביקורת ספרות, בו זכה בשנת 2005.
קנדידו היה פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סאו פאולו (USP) ובאוניברסיטה של מדינת סאו פאולו (UNESP). בשנת 2005 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת קמפינאס, במדינת סאו פאולו (Unicamp) ומטעם האוניברסיטה של הרפובליקה, באורוגוואי (UdelaR).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבנם של הרופא אריסטידס קנדידו דה מלו אי סוזה, וקלריס טולנטינו דה מלו אי סוזה, בילה אנטוניו קנדידו את רוב ילדותו בחיק הטבע הברזילאי, במדינות מינאס ז'ראיס וסאו פאולו. בתקופה זו הוא לא למד בבית הספר, אלא התחנך בביתו, על ידי אמו. בשנת 1937 התיישבה המשפחה בסאו פאולו, שם קיבל השכלה רשמית. בשנת 1939 החל קנדידו ללמוד משפטים בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סאו פאולו, לימודים אותם נטש בסופו של דבר, על מנת ללמוד פילוסופיה, באותה אוניברסיטה.
עבודות הביקורת הראשונות שלו פורסמו בשנת 1941, במגזין התרבות "קלימה", בו היה שותף מייסד, יחד עם מי שלימים הייתה לרעייתו. בשנה שלאחר מכן החל ללמד כמרצה באוניברסיטת סאו פאולו, במחלקה לסוציולוגיה, שם גם סיים את עבודת הדוקטורט שלו שעסקה בחברות מסורתיות. למעט פרק זמן קצר בין השנים 1958–1969 בהן לימד ספרות ברזילאית באוניברסיטה של מדינת סאו פאולו, הוא המשיך ללמד באוניברסיטת סאו פאולו כפרופסור מן המנין תאוריות ספרותיות וספרות השוואתית, לאורך כל הקריירה האקדמית שלו, במשך שלושים ושש שנה. קנדידו גם לימד ספרות ברזילאית באוניברסיטת פריז בין השנים 1964 עד 1966, והיה למרצה אורח באוניברסיטת ייל שנתיים לאחר מכן.
יצירת הביקורת הספרותית העיקרית שלו פורסמה בשנת 1959, תחת הכותרת "התגבשותה של הספרות הברזילאית" ("Formação da Literatura Brasileira"), מחקר פולמוסי ומשפיע ביותר על יסודות האמנות הספרותית של ארצו. הוא קיים קשרי וידידות קרובים עם רבים מגדולי הסופרים והמשוררים הברזילאים ובהם המשורר המודרניסט אוסוולד דה אנדרדה, הסופרים ז'ואאו גימראיס רוזה, גרסיליאנו ראמוס ונוספים, שעל יצירותיהם כתב גם ביקורות, מחקרים ומאמרים רבי השפעה.
קנדידו היה פעיל בפוליטיקה המקומית בתקופות רבות בחייו. כחוקר משפיע, כתביו שימשו לא אחת בסיס לוויכוחים אידאולוגים שעסקו בסוציולוגיה חברתית, הומניזם והיווצרותה של ספרות לאומית. הוא התנגד בתוקף לרעיון "המדינה החדשה" (אנ') של ז'טוליו ורגאס והיה לאחד ממבשרי הסוציאליזם הדמוקרטי בברזיל ואף סייע להקמת מפלגת הפועלים (PT) בשנת 1980.
קנדידו נישא לגילדה דה מלו אי סוזה בשנת 1943, פרופסור עמית באוניברסיטת סאו פאולו בתחום הפילוסופיה וביקורת הספרות, שהייתה גם שותפתו לייסוד המגזין "קלימה", בראשית הדרך. לזוג נולדו שלוש בנות.
קנדידו אושפז בבית חולים אלברט איינשטיין בסאו פאולו ימים לפני מותו ב־12 במאי 2017, בגלל בקע סרעפתי.[2] הוא היה בן 98 במותו.[1][3]
עבודות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1945 - היכרות עם השיטה הביקורתית של סילביו רומרו Método Crítico de Sílvio Romero
- 1945 - התנגדות קלה - Brigada Ligeira
- 1956 - בדיה ווידוי - Ficção e Confissão
- 1959 - הצופה הספרותי - O Observador Literário 1959 - התגבשותה של הספרות הברזילאית - רגעים מכריעים Formação da Literatura Brasileira - Momentos Decisivos
- 1964 - נוכחות הספרות הברזילאית - אדראלדו קסטלו - Presença da Literatura Brasileira
- 1964 - תזה ואנתיתזה - Tese e Antítese
- 1964 - השותפים של נהר ריו בוניטו - Os Parceiros do Rio Bonito
- 1965 - ספרות וחברה - Literatura e Sociedade
- 1970 - ספרות ותרבות בין השנים 1900–1945 Literatura e Cultura de 1900 1945
- 1970 - כתבים שונים
- 1980 - טרזינה וכו' - Teresina Etc.
- 1985- באולם הכתה - Na Sala de Aula
- 1987 - חינוך בלילה ומאמרים נוספים - A Educação pela Noite e Outros Ensaios
- 1993 - הנאום והעיר - O Discurso ea Cidade
- 1993 - שאריות - Recortes
- 2002 - הרונטיסיזם בברזיל - O Romantismo no Brasil
- 2002 - תפקיד המונרכיה - Um Funcionário da Monarquia
- 2004 - האלבטרוס והסינים - O Albatroz eo Chinês
- 2004 - מבוא לספרות הברזילאית - Iniciação à Literatura Brasileira
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוניו קנדידו: על ספרות וחברה מאת אנטוניו קנדידו עם הווארד ס. בקר כמתרגם. (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון : 5 במאי 1995) ISBN 0-691-03630-6
- כניסתו של אנטוניו קנדידו לתרבות, באתר Enciclopédia Itaú
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Brasil, Ubiratan; Sobota, Guilherme (12 במאי 2017). "Morre Antonio Candido aos 98 anos". Estadão (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-12 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rizzo, Sergio (12 במאי 2017). "Brazilian Literary Critic and Sociologist Antonio Candido Dies in São Paulo at Age 98". Folha de S.Paulo. נבדק ב-12 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Martins, Miguel (12 במאי 2017). "Um "radical de ocasião": Antonio Candido morre aos 98 anos". CartaCapital (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-12 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה)