בקע סרעפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקע סרעפתי
תחום גסטרואנטרולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 369510 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D006551
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקע סרעפתי הוא בקע נפוץ הגורם למעבר של אברי חלל הבטן אל חלל החזה. הבקע נוצר בשל פגם בפתח הסרעפת שדרכו עובר הוושט מחלל החזה אל חלל הבטן ומתחבר לקיבה. דרך הבקע יכולים לעבור איברים שאמורים להיות בחלל הבטן אל חלל החזה.

בקע סרעפתי היא הפגם הנפוץ ביותר של מערכת העיכול העליונה. ההערכה היא שכ-10% מן האוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית סובלת מפגם זה.

סוגי הבקעים הסרעפתיים (בקע בסרעפת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג 1 - בקע גולש (Sliding Hernia)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה פתח המעבר של הוושט דרך הסרעפת אינו "קרוע", אך השרירים היוצרים אותו חלשים ולפיכך הפתח אינו סגור היטב. מצב זה מאפשר לחלק התחתון של הוושט ולחלק העליון של הקיבה לעבור דרך הפתח הוושטי אל חלל החזה. הצומת בין הקיבה לוושט נמצאת אם כך בחזה, ולא בבטן. סוג זה נקרא "גולש" מכיוון שמכלול החיבור בין הוושט לקיבה גולש מן הבטן אל החזה וחוזר חלילה. זהו הסוג השכיח ביותר של בקע סרעפתי, ומהווה כ-95% מכלל הבקעים. לרוב, סוג זה של בקע אינו סימפטומטי, ואינו גורם לבעיה תפקודית. הוא נצפה במעל 70% מבני האדם מעל גיל 70, ולמעשה מהווה, בדרך כלל, התרחבות של הפתח התקין, שדרכו הוושט עובר בדרכו לקיבה. התרחבות זו תקרה במוקדם או במאוחר אצל כל אדם. כאשר היא קורית, הלחץ השלילי בבית החזה בעת השאיפה גורם למפל לחצים בין הבטן לבית החזה, גורם לחיבור בין הוושט והקיבה לגלוש לתוך בית החזה. כאשר מפל הלחצים מתהפך, או בעמידה, הקיבה גולשת חזרה לבטן.

סוג 2 - בקע פארא-ושטי (Paraesophageal hiatal hernia)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה קיים פגם מוקדי בפתח המעבר של הוושט דרך הסרעפת, מה שמאפשר מעבר של צפק (פריטוניאום, קרום המכסה חלק מאברי הבטן) יחד עם הוושט אל חלל החזה. הצומת שבין הקיבה לוושט נשאר בתחום חלל הבטן, אך חלק מן הקיבה חודר אף הוא לחלל החזה. לאחר זמן מה, עשויה הקיבה כולה לעלות ולחדור אל חלל החזה, אך מכיוון שהצומת נשאר מעוגן בתוך הבטן, מתהפכת הקיבה, ומוצבת בכיוון הפוך לכיוונה הנורמלי בתוך חלל החזה.

סוג 3 - שילוב בין סוג 1 וסוג 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה שכיח יותר מסוג 2, ומאופיין בבקע של הקיבה יחד עם הצומת ושט-קיבה אל החזה. החולים חשופים לפיכך לבעיות ולסיכונים של שני סוגי הבקעים.

סוג 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג 4 מוגדר כמצב שבו איברי בטן נוספים (פרט לקיבה) עוברים דרך הפתח שבין חלל הבטן לבית החזה. בקעים אלה הם גדולים בדרך כלל, ודרכם עשויים לעבור חלקים מהמעי גס או אפילו הטחול, בנוסף לקיבה, אל תוך בית החזה.

תסמינים וסיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, הסוג הראשון, בקע גולש, אינו גורם לתסמינים. יחד עם זאת, אם מופיעים תסמינים, יהיו אלו קשורים למעבר של תוכן חומצי מן הקיבה אל הוושט, ולרפלוקס קיבה-ושט. מצב זה גורם לצרבת ולפגיעה ברקמה המצפה את חלקו התחתון של הוושט.

שלושת הסוגים האחרים של הבקעים גורמים לעיתים קרובות לכאבים לאחר ארוחה, לתחושת שובע מוקדם, לקושי בנשימה בעת האכילה או אחריה, ולכאב קל בבליעה הנגרם בשל לחץ על הוושט התחתון על ידי הקיבה. מאחר שכיס הקיבה נמצא שלא במקומו, הוא חשוף לחסימה, להסתובבות על צירו, וכן לאוטם בשל לחץ על כלי הדם המזינים את כיס הקיבה. בנוסף, עשויים להתפתח בקיבה כיבים איסכמים (הנובעים מחוסר באספקת דם), שיגרמו לדמם סמוי או נראה לעין.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה של בקע סרעפתי יכולה להעשות על ידי צילום רנטגן רגיל (בעיקר של סוג 1), וכן על ידי צילום מערכת העיכול לאחר בליעת בריום. זוהי הבדיקה המועדפת לאבחנת הבקע. הבריום נראה בצילום כשהוא עובר בתוך מערכת העיכול, וכך מתאפשר זיהוי פגמים במערכת. בדיקה נוספת בה ניתן להשתמש היא גסטרוסקופיה, שבה מוכנס מכשיר בצורת צינור דרך הפה אל תוך הקיבה. בקצה המכשיר נמצאת מצלמה המאפשרת לראות על גבי מסך חיצוני את פנים הוושט והקיבה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בבקעים תלוי בסוג הבקע ובסימפטומים מהם סובל החולה. בבקע מהסוג הראשון אין צורך בטיפול במידה ואין תסמינים. במידה ומופיעים תסמיני רפלוקס קיבתי ושטי - צרבת, יוצע לחולה טיפול שמרני הכולל המלצות לגבי הרגלי חיים כהרזיה ותרופות. רק במצב שבו הטיפול השמרני נכשל, יוצע לחולה טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה, וזאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך לציפוי הוושט. בכל שאר סוגי הבקעים יוצע טיפול ניתוחי, בשל הסכנה לסיבוכים חמורים שעלולים להופיע בעתיד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקע סרעפתי בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.