אנטיגן
 | |
| שיוך |
מקרומולקולה  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנציקלופדיה הסובייטית הארמנית, כרך 6 (59) |
| מזהים | |
| קוד MeSH |
D23.050 |
| מזהה MeSH |
D000941 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0003320 |
  | |
אַנְטִיגֵן (בעברית: אֶנגָד[1]; מאנגלית: Antigen) הוא כל סוג של סמן – כמו חלבון או רצף של חומצות אמינו שמערכת החיסון מסוגלת לזהות. אנטיגנים הם בדרך־כלל חלבונים או סוכרים הנמצאים על המעטפת החיצונית של תאים או נגיפים. לכל אנטיגן יש צורה ייחודית, אשר מערכת החיסון קוראת אותה כדי לדעת אם הוא שייך לגוף.[2] אנטיגנים קיימים על גבי נגיפים, חיידקים, אלרגנים, טפילים, חלבונים, תאים סרטניים ותאים רגילים בגוף.[2]
מקור המונח אנטיגן באנגלית, והוא מורכב מחלקן הראשון של שתי מילים: תחילת המילה Antibody, שפירושה בעברית "נוגדן", ומתחילת המילה Generate, שפירושה "לייצר", כלומר: יוצר נוגדנים.
האנטיגן מפעיל את מערכת החיסון בעזרת הקובע האנטיגני (מכונה גם אפיטופ) שלו. הגוף מזהה את הקובע כלא-עצמי (זר), ותאים שונים המשתתפים בתגובת מערכת החיסון מתחילים לפעול נגדו.
אפיטופ הוא אזור קטן של רצף מלוקולרי באנטיגן, שאליו נקשר נוגדן באופן ייחודי, ובכך מעורר תגובה חיסונית.
סיווג על פי אנטיגן (ולמעשה לפי קשירת נוגדנים ייחודיים המופקים מסרום) נקרא סרוטייפינג (Serotype)(Serotyping) והוא משמש לזיהוי זנים שונים של וירוסים, חיידקים, תאים סרטניים וכדומה. למשל – מוכרים מעל ל-80 סרוטייפים של פניאומוקוק.
הבסיס המולקולרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנטיגן הוא לרוב חלבון או רב-סוכר, אבל גם מולקולות קטנות כמו הפטנים יכולות להוות אנטיגנים כאשר הם נקשרים לחלבון נשא.
סוגי אנטיגנים (אנגדים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אימונוגן – יש המדקדקים ומגדירים את המונח הכללי אנטיגן כגוף המזוהה על ידי מערכת החיסון, ואילו המונח "אימוּנוגן" משמש לאנטיגן אשר בנוסף לזיהויו בידי המערכת החיסונית, גם גורם לתגובה חיסונית. האימונוגן הוא תמיד מקרומולקולה – פרודה גדולה ומורכבת. יכולתו לעורר את מערכת החיסון תלויה בזרות שלו למאחסן, גודל הפרודה, הרכבה הכימי, ומידת המגוון (הטרוגניות) בהרכב חומצות האמינו של החלבון.
- טולרוגן (Tolerogen) – אנטיגן שאינו מעורר תגובה חיסונית, עקב צורת הפרודה המסוימת שלו. אם צורת הפרודה של הטולרוגן משתנה, הוא עשוי להפוך לאימונוגן, אשר מעורר תגובה חיסונית.
- אלרגן – אנטיגן הגורם לתגובה אלרגית.
סיווג אנטיגנים (אנגדים) לפי מקורם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטיגן חוץ-תאי (Exogenous antigens) – אנטיגנים שחדרו לגוף מבחוץ, למשל על ידי שאיפה, עיכול או הזרקה. באמצעות מנגנוני האנדוציטוזה והפאגוציטוזה, אנטיגנים אלה מועברים לתאים מציגי אנטיגן (APCs) ומפורקים למקטעים. מקטעים אלה מוצגים לתאי T מסייעים דרך פרודות היסטוקומפטביליות (MHC) מסוג II – המצויות על גבי קרום התא שמציג את האנטיגנים. תאי T עוברים שפעול, ומתחילים להפריש ציטוקינים – חלבונים המשמשים לתקשורת עם רקמות הגוף והמערכת החיסונית. הציטוקינים, בתורם, מפעילים מנגנונים אחרים של מערכת החיסון.
- אנטיגנים או אנטיגן תוך-תאי (Endogenous antigens) – אנטיגנים הנוצרים בתוך התא, כתוצאה מחילוף חומרים רגיל של התא או בגלל זיהום נגיפי או זיהום חיידקי תוך-תאי. מקטעים של אנטיגנים כאלה מוצגים על גבי קרום התא בתוך פרודה מורכבת הכוללת פרודות (מולקולות) היסטוקומפטביליות מסוג I, ומזוהים על ידי תאי T עם קולטן CD8, שמפרישים רעלנים שונים וגורמים להמסה תאית (ליזיס) או מות תאי מתוכנת (אפופטוזה) בתא המזוהם. בתימוס מזוהים תאי T המגיבים כנגד תאי גוף בריאים ומוסרים בשלב הסלקציה השלילית, על מנת למנוע את הפגיעה בתאים הבריאים.
אנטיגנים (אנגדים) בגידולים סרטניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגידולים סרטניים, יש אנטיגנים המוצגים על גבי פרודות היסטוקומפטביליות מסוג I. לעיתים אנטיגנים אלה יכולים להיות מוצגים רק על ידי תאי גידול ולא על ידי תאים בריאים. אנטיגנים אלה נקראים ספציפיים לגידול – או: מסוימים לגידול (tumor-specific).
נפוצים יותר אנטיגנים המוצגים הן על תאים בריאים והן על תאי גידול – ונקראים אנטיגנים קשורים לגידול (tumor-associated). תאי T ציטוטוקסיים יכולים לזהות ולחסל תאים אלה לפני שהגידול מספיק להתפשט.
אנטיגנים עלולים להופיע גם על גבי גידול בצורת קולטן שעבר מוטציה. תאי B יכולים לזהות אנטיגנים מסוג זה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטיגנים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אֶנְגָּד במילון מיקרוביולוגיה (תשנ"ה), באתר האקדמיה ללשון העברית
- 1 2 Antigen: What It Is, Function, Types, & Testing, Cleveland Clinic (באנגלית)