אפולוגטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית. מקור המילה הוא ביוונית - ἀπολογία, שמשמעותה תגובת הנאשם לקטגוריה אותה הוא מביע בעצמו (ולא באמצעות בא כוח כגון עורך דין).[1]

המושג השתרש בהשאלה בעיקר בענף התאולוגיה, ובעיקר זו הנוצרית (Christian apologetics), במשמעות של הגנה אינטלקטואלית על עיקרי האמונה והוכחת אמיתותה.[1] מבחינים בין אפולוגטיקה לבין ספרות פולמוס שהיא לא הגנתית אלא אגרסיבית. המונח משמש להביע צידוק אינטלקטואלי-לוגי, באמצעים רטוריים, לתפיסה, אמונה, מערכת ערכים ותורה פילוסופית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה ובנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.