לדלג לתוכן

אפקט זייגרניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלומה זייגרניק - הוגת אפקט זייגרניק

אפקט זייגרניק (Zeigarnik) קובע שאנשים נוטים לזכור משימות לא-גמורות טוב יותר ממשימות שהושלמו. האפקט נקרא על שם הפסיכולוגית היהודייה-ליטאית-סובייטית בלומה זייגרניק, שתיארה אותו לראשונה במחקר שפורסם בשנת 1927[1] לאחר שהבחינה שהמלצרים במסעדה וינאית שבה ישבה זכרו את ההזמנות שניתנו להם רק עד שהגישו את המנה לסועדים, ושכחו אותן מיד לאחר ההגשה.

במחקר שערכה בלומה זייגרניק השתתפו 164 נבדקים, שהתבקשו לבצע בין 18–20 מטלות פשוטות, כמו פתירת חידות או השחלת חרוזים. בחלק מהמטלות הופסקו המשתתפים באמצע המטלה, בלי שנאמר להם מדוע[2]. לאחר סיום כל המטלות, נשאלו המשתתפים על המטלות שזכורות להם במיוחד. המשתתפים נטו לזכור את המטלות שהופסקו באמצען בערך פי שניים מהמטלות שהם סיימו ללא הפרעה.

בניסוי משנת 1982 שערכו מקגרו ופיאלה[3] התבקשו המשתתפים לפתור חידה מורכבת, אך הופסקו באמצע לפני שהספיקו לסיים אותה ונאמר להם שהניסוי הסתיים. למרות זאת, כמעט 90% מהמשתתפים המשיכו לנסות ולפתור את החידה.

מחקר אמפירי שכלל סדרת ניסויים שנערך על ידי סבינצקי, מדבק וגילוביץ׳ ופורסם בשנת 1997, בדק כיצד אפקט זייגרניק משפיע על פעולות שאנשים מתחרטים עליהן, במיוחד כאשר מדובר בפעולות שלא הושלמו. המחקר מצא כי אנשים נוטים לזכור יותר את החרטות על פעולות שלא בוצעו מאשר פעולות שבוצעו, במיוחד בטווח הארוך.[4]

מחקר נוסף שהתפרסם בשנת 2010 מצא כי מטרות שלא מושגות ממשיכות להיות פעילות בזיכרון, תופסות משאבים קוגניטיביים ומפריעות לביצוע משימות הדורשות תפקודיים ניהולים, כגון פתרון בעיות ושליטה בדחפים.[5] מחקרים עדכניים מצביעים על כך שאפקט ממשיך להיבחן בהקשרים שונים, במיוחד בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ניהול זיכרון וקשב. נמצא כי משימות לא סגורות אכן מקבלות עדיפות בזיכרון לטווח קצר, אך לא בכל תנאי.[6]

משמעות פסיכולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשימות לא גמורות קיימת משמעות פסיכולוגית שנובעת מהרעיון שמשימה שנקטעה באמצע יוצרת מתח פנימי מתמשך בנפש האדם. לפי זייגרניק, התחלת משימה מייצרת כוונה פנימית לסיים אותה, אשר בונה מצב של ״צורך-למחצה״. כאשר משימה אינה מסתיימת, הכוונה אינה נפתרת והמתח הנפשי נותר פעיל. מצב עומס של משימות פתוחות עלול להוביל לתחושת לחץ נפשי או חוסר שקט.[2]

השפעות ויישומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפקט זייגרניק ממשיך להיות עד היום מושא למחקר והשראה בתחומים שונים, והוא מדגים כיצד זיכרון, מוטיבציה ותשומת לב שלובים זה בזה. חוקרים ממשיכים לבדוק את גבולות האפקט, וממשקים אותו עם תאוריות עכשוויות בתחום קבלת החלטות, ניהול משימות ואפילו חינוך.

יישומים בתחום השיווק והפרסום: נטען כי לאפקט זה יש יישומים בתחומים שונים, ובמיוחד בפרסום ושיווק. מפרסמים משתמשים בו כדי לעורר סקרנות אצל קהל היעד, למשל באמצעות תכנים חלקיים או "קליף האנגר", שגורמים לצרכן לרצות להשלים את המידע החסר.

יישומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית ולמידה: האפקט זכה להתעניינות מחודשת גם בעולמות הפרודקטיביות וניהול הזמן. למשל, שיטות כמו Pomodoro או רשימת משימות, מנצלות את התחושה של ״סגירת המעגל״ כדי לשמר את המוטיבציה.

ישנם חוקרים הטוענים כי האפקט אינו עקבי בכל סוגי המשימות, וכי השפעתו תלויה בגורמים נוספים כמו עיניין אישי במטלה או רמת המורכבות שלה. חלק מהמחקרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים המקוריים בתנאים מסוימים, מה שמעורר דיון מתמשך סביב תוקפו.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Zeigarnik, B. (1927). Das Behalten erledigter und unerledigter Handlungen. Psychologische Forschung, 9, 1-85.
  2. ^ 1 2 A Source Book Of Gestalt Psychology, Routledge And Kegan Paul, 1938
  3. ^ McGraw, KO, & Fiala, J. (1982). Undermining the Zeigarnik effect: Another hidden cost of reward. Journal of Personality, 50, 58-66
  4. ^ Kenneth Savitsky, Victoria Husted Medvec, Thomas Gilovich, Remembering and Regretting: The Zeigarnik Effect and the Cognitive Availability of Regrettable Actions and Inactions, Personality and Social Psychology Bulletin 23, 1997-03-01, עמ' 248–257 doi: 10.1177/0146167297233004
  5. ^ Mesmin Destin, Daphna Oyserman, Incentivizing education: Seeing schoolwork as an investment, not a chore, Journal of Experimental Social Psychology 46, 2010-09-01, עמ' 846–849 doi: 10.1016/j.jesp.2010.04.004
  6. ^ Faustine Devynck, Amélie Rousseau, Lucia Romo, Does Repetitive Negative Thinking Influence Alcohol Use? A Systematic Review of the Literature, Frontiers in Psychology 10, 2019-07-03 doi: 10.3389/fpsyg.2019.01482