חידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה.

חידונאים (יוצרי חידות) מפורסמים הם סם לויד ומרטין גרדנר האמריקאים והנרי ארנסט דודיני הבריטי, שפרסמו חידות (מתמטיות, לוגיות ואחרות) בכתבי-עת ובספרים.

מאפייני החידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים החידה היא בתבנית קבועה (תשבץ, למשל), אך פעמים רבות החידה היא בלתי שגרתית, וזה ייחודה ההופך אותה מבעיה לחידה. לחידה בלתי שגרתית נדרש פתרון בלתי שגרתי, אם כי לא תמיד הגבול בין חידה לבעיה חד וברור. חידה נראית לעתים בלתי שגרתית רק עקב ניסוחה המיוחד או משום שהיא מתבססת על ידע שחסר לנשאל. החידה "בקבוק בלי פקק עולה 20 אגורות יותר מהפקק, ושניהם יחד (הבקבוק והפקק) עולים 22 אגורות - מה מחיר הבקבוק?", היא בפירוש חידה כאשר היא מוצגת לילד, אך מי שלמד אלגברה יזהה בה מיד בעיה פשוטה בנעלם אחד או בשני נעלמים.

לעתים מתאפיינת החידה בפתרון שמנוגד לאינטואיציה של הפותר. דוגמה לכך היא החידה הבאה:

לפתרון בעיית הילודה בסין, תוך התחשבות ברצונן של המשפחות בבן זכר, הוטלה ההגבלה הבאה: כל אישה רשאית ללדת עד שייוולד לה בן זכר, ולאחר מכן אסור לה ללדת. בהנחה שהסיכוי ללדת בן שווה לסיכוי ללדת בת, כיצד ישפיע כלל זה על האיזון הדמוגרפי בסין?
פתרון: מניסוח החידה נוצר הרושם הראשוני כאילו מספר הבנות יהיה עצום ורב לעומת מספר הבנים, שהרי יהיו, למשל, משפחות שבהן חמש בנות ובן אחד. זהו רושם מוטעה, וההגבלה לא תשנה את היחס בין האוכלוסיות. קל מאוד להראות זאת: בלידה הראשונה שלהן, מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר. הנשים שילדו בן לא ילדו יותר, אך הנשים שילדו בת ילדו שוב, ובלידתן השנייה מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר. כך גם בכל הלידות הבאות: מחצית הנשים ילדו בן ומחציתן ילדו בת, כך שהאיזון הדמוגרפי נשמר.

סוגי חידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חידת ה-15" הפתורה

החידות הן מסוגים רבים ומגוונים, להלן אחדים מהם:

  • שאלות טריוויה: חידות המעמידה במבחן את אוצר ידיעותיו של הנשאל. חידות מסוג זה זכו לפופולריות במסגרת שעשועוני טלוויזיה
  • חידות מתמטיות: חידות שפתרונן מצריך יכולת מתמטית ושימוש בכלים מתמטיים, אך יש בהן מרכיב, בניסוח או בדרך הפתרון, ההופך אותן מבעיה מתמטית רגילה לחידה.
  • חידות לוגיות: חידות המאתגרות את כושר החשיבה ואת זריזות החשיבה של הפותר. דוגמה: בתחרות ריצה אתה חולף על-פני הרץ שבמקום השני, לאיזה מקום הגעת? פתרון: אם ענית "המקום הראשון", החידה הצליחה להטעות אותך, מפני שלאחר שחלפת על-פני הרץ שבמקום השני, אתה נמצא במקום השני.
  • חידות לשוניות: חידות המעמידות במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר. דוגמה (מספרו של עדו זינגר, "הפוך על הפוך"): למשפט "נתנו תואר לאברהם, מהר בא לראותו נתן" אין הרבה טעם, אבל יש לו תכונה מאוד מיוחדת. מהי? פתרון: המשפט הוא פלינדרום, כלומר - ניתן לקריאה בה במידה מימין לשמאל ומשמאל לימין.
  • סיפור חידה: חידות שמאחוריהן מסתתר סיפור-חידה, שעל הפותר לפענחו לפי הפרטים הרבים הנתונים בו.
  • בעיות שחמט: החידה מציגה מצב מסוים בסיומו של משחק שחמט, ויש לבצע משימה מסוימת (בדרך כלל הנחתת מט.)
  • חידות שחמט: חידות המתבססות כל לוח השחמט וכליו, אך אינן עוסקות במצבי משחק סטנדרטיים.
  • חידות מכניות: חידה שבה יש לפתור בעיה מכנית, כגון פירוק של חפץ מסוים או סידורו באופן מיוחד. החידה המפורסמת ביותר מסוג זה היא "הקוביה ההונגרית". לפרסום רב זכתה גם "חידת ה-15".
  • פאזל: סוג מיוחד של חידה מכנית, שבה יש להרכיב חפץ שלם (דו-ממדי או תלת-ממדי) מחלקיו.
  • כתב סתרים: חידה שבה מוצג טקסט מוצפן, אותו יש לפענח ולגלות את הכתוב.
  • חידת כפל לשון: חידה שפתרונה הוא מילה או מספר מילים, והגדרתה היא משפט (לרוב סתום), שמרמז על הפתרון בדרך של משחק מילים כלשהו. דוגמה קלה מאוד היא: "שני שוורים מעופפים" התשובה היא פרפר. שור = פר, שני שוורים = פר+פר, מעופפים מרמז על פרפר. חידות כאלו מהוות את ההגדרות בתשבצי היגיון.
  • רבוס: חידה בה צריך לגלות מילה, או ביטוי המורכב ממספר מילים שמתוארים בציורים ובאותיות בודדות.
  • מבוך: חידה שבה יש תרשים מסובך למדי שיש למצוא בו את הנתיב מנקודה אחת לנקודה אחרת.
  • תשבץ: סוג חידה פופולרי במיוחד, שבו יש לשבץ מילים בתוך תבנית בהתאם להגדרותיהן.
  • תשבץ מספרים: תשבץ עם מספרים במקום מילים.

היסטוריה של החידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק בחידות החל לפני אלפי שנים. דוגמה אחת לחידה עתיקת יומין שזוכה לפופולריות עד ימינו אלה היא הטנגרם. חידות מופיעות גם במיתוסים עתיקים. אחת המפורסמות שבהן היא החידה שהציג הספינקס לאדיפוס: "מי הולך בבוקר על ארבע רגליים, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" פתרונו של אדיפוס: האדם, שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא אונו הולך על שתיים, ובערוב ימיו נעזר במקל הליכה.

בתנ"ך מופיעה מלכת שבא, שבאה לנסות את שלמה המלך בחידות. התנ"ך אינו מספר לנו את חידותיה, אך המדרשים משלימים את החסר.

שמשון חד לבחורים המרעים חידה: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים, י"ד יד). התשובה לחידה היא האריה אותו המית שמשון ואחר רדה מגוויתו דבש לאחר שעדת דבורים הקימה בה את כוורתה. זו אינה חידה שגרתית, משום שעסקה בפרט ביוגרפי של שמשון, שלנשאלים לא הייתה ידיעה עליו, ולכן פתרו את החידה באמצעות הפעלת לחץ על אשתו של שמשון, שתיאר זאת: "לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי, לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי".

חידות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל העיתונים היומיים בישראל מפרסמים חידות במוספי סוף השבוע שלהם. ראוי לציון מיוחד מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" על התמדתם של משתתפיו, המפרסמים את חידותיהם שם במשך עשרות שנים:

בשנות השישים והשבעים היה פופולרי בישראל החידון, שהוא מופע בפני קהל או תוכנית רדיו, שבו מוצגות חידות לשומעים, הנדרשים להפגין את שנינותם וזריזות מחשבתם. שדרן הרדיו שמוליק רוזן הוביל תחום זה, וממשיך בכך עד היום (נכון לשנת 2008). תקופה מסוימת פעל בתחום זה במקביל שבח וייס, מי שלימים היה ליושב ראש הכנסת. גם דן חמיצר התפרסם בחידות המורכבות שלו ששודרו בתוכנית "הכל דיבורים" עם רזי ברקאי. ישנן גם תוכניות טלוויזיה העוסקות בחידונים. בשנות השבעים הייתה תוכנית "123 בול" בה היו מתחרים צוותים של שלושה ילדים בנושאי ספורט, ידיעת הארץ ומתמטיקה. בזמנה הייתה פופולרית התוכנית "אלגרו", שהייתה חידון מוזיקלי, שהנחה אותה יצחק שמעוני, שגם הנחה מאוחר יותר את חידון הידע "מקבילית המוחות". בשנים האחרונות זכה ז'אנר החידונים בטלוויזיה בישראל לפופולריות עם תוכניות כמו "מלך הטריוויה", "מי רוצה להיות מיליונר", "הכספת", "החוליה החלשה", "1 נגד 100" ו"מה הסרט שלך".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי חידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמיל פוירשטין, יגעת ומצאת הוצאת א. זלקוביץ, 1976.
  • משה ד. כספי, מי חושב? הוצאת מסדה, 1978.
  • בן-ציון ארז, לתפוס ראש, הוצאת תמר, 1983. מהדורה מורחבת יצאה בשנת 1975.
  • עמי בירנבוים, מספר חזק, הוצאת תמר, 1996.
  • דייוויד וולס, ספר החידות הגדול, הוצאת מי-אן, 1998.
  • יורי צ'רניאק ורוברט רוז, התרנגולת ממינסק, הוצאת אחיאסף, 1999.
  • כפיר כהן, אוסף החידות הגדול, הוצאת רקפת, 2001.
  • עדו זינגר, הפוך על הפוך, הוצאת מלוא, 2000.
  • רומה פלק, אתגרים לתאים האפורים, הוצאת ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 2004.
  • ריימונד סמוליאן, מה שמו של ספר זה?, הוצאת כנרת, 2006.
  • עדי ואבי גבעון,כףלשון, הוצאת עופרים, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]