לדלג לתוכן

ארגנטומטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כיסוי לקוי, תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כיסוי לקוי, תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ארגנטומטריה היא שיטה בכימיה אנליטית בה נעשה שימוש ביוני כסף לקביעת ריכוז של יון שלילי (לרוב יון הלוגן) בתמיסה. בשיטה זו מתרחשת תגובת שיקוע בין יוני כסף שמקורם בתרכובת המסיסה כסף חנקתי (AgNO3), לאניוני ההליד. תגובת השיקוע (עם יוני כלור)


קבוע מכפלת המסיסות הוא

Ksp = 1.70 × 10−10

המשקע שנוצר הוא לבן.

בשיטת מור (באנגלית Mohr) האינדיקטור הוא יון הכרומט, היוצר משקע של כסף כרומטי אדום-חום אחרי שכל יוני ההליד הגיבו עם יוני הכסף:

Ag+ (aq) + CrO42- (aq) → Ag2CrO4 (s) (Ksp = 9 × 10−12)

המשקע שנוצר הוא אדום.

התמיסה צריכה להיות נייטרלית (7 = pH) כי בתמיסה בסיסית (pH > 7 ) נוצר כסף הידרוקסידי (AgOH) ובתמיסה חומצית יון הכרומט יוצר חומצה כרומטית (H2CrO4).

שיטת פיאנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטת פיאנס (באנגלית fajans) משתמשים באינדיקטור ספיחה, במקרה זה צבע הפלואורסצאין, כשמטענו שלילי. לפני נקודת השקילות יש עודף של יוני כלוריד בתמיסה וחלקם מצטברים על פני המשקע ומקנים לו מטען שלילי, ולאחר הנקודה עודף המטען על המשקע הוא חיובי בגלל עודף יוני הכסף בתמיסה. ספיחת הפלואורסצאין משנה את צבע המשקע.

שיטת וולהרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת וולהרד (באנגלית volhard) היא דוגמה לטיטרציית חזרה. כסף חנקתי מוסף בעודף ידוע לתמיסה כך שכל ההליד שוקע בצורת כסף כלורי ויתר הכסף החנקתי מטוטר עם תיאוציאנט (Thiocyanate) כשבתמיסה יון ברזל (3+) כאינדיקטור הנותן צבע אדום Fe(OH2)5(SCN)]2+ בנקודת הסיום.

Ag+ (aq) + SCN (aq) → AgSCN (s) (Ksp = 1.16 × 10−12)
Fe(OH)(OH2)52+ (aq) + SCN (aq)→ [Fe(OH2)5(SCN)]2+ + OH

ניתן לחשב את כמות יוני ההליד מכיוון שמספר מולי הכסף החנקתי שהוסף ידוע וכמות המולים של תיוציאנט שהוספו גם היא ידוע, כמות מולי ההליד הם ההפרש בין מולי הכסף בסה"כ למספר המולים של התיוציאנט שהגיבו עם הכסף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]