ארטאווסדס השני, מלך ארמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטבע עם דיוקנו של ארטאווסדס השני, מלך ארמניה

ארטאווסדס השניארמנית: Արտավազդ Երկրորդ) היה מלך ארמניה בשנים 34 לפנה"ס - 54 לפנה"ס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטאווסדס ירש את כיסאו של אביו, טיגראנס הגדול בשנת 54 לפנה"ס. בראשית תקופת שלטונו (53-54 לפנה"ס) הוא המשיך את מדיניותו של אביו, שכרת ברית עם המצביא הרומי פומפיוס בשנת 66 לפנה"ס, ושמר על נאמנותה של ארמניה לרומא. הוא אף הציע למצביא מרקוס ליקיניוס קראסוס סיוע צבאי משמעותי במסע המלחמה, שתיכנן האחרון נגד האימפריה הפרתית, בתנאי שהצבא הרומאי יתקוף את האימפריה הפרתית דרך ממלכתו, אך הצעתו נדחתה על ידי קראסוס. לאחר שהמלך הפרתי אורודס השני פלש לארמניה באביב 53 לפנה"ס, ובעקבות תבוסת הצבא הרומאי בקרב חרן, נאלץ ארטאווסדס לנטוש את בריתו עם הרומאים, להכיר בכפיפות ממלכתו לאימפריה הפרתית ולהסכים לנישואי בתו עם בנו של אורודס השני, פאקורוס.

בשנת 36 לפנה"ס שוב מצא עצמו ארטאווסדס מעורב, שלא מרצונו, במאבק בין הרומאים לפרתים. המצביא הרומי מרקוס אנטוניוס פלש עם צבאו לארמניה, וארטאווסדס נאלץ להחליף צד ולהישבע נאמנות לרומא. אולם זמן קצר לאחר מכן, כשהצבא הרומאי עזב את ממלכתו כדי לפלוש לממלכת ארטופטינה, הוא חזר לתמוך בצד הפרתי. בשנת 34 לפנה"ס זימן אנטוניוס את ארטאווסדס לפגישה עמו בניקופוליס, כדי לדון במסע המלחמה החדש שתיכנן כנגד האימפריה הפרתית, ואף הציע לו להסכים לנישואי ביתו עם בנו הקטין של אנטוניוס, כדי לחזק את בריתו עם רומא. כאשר ארטאווסדס היסס ונמנע מלהגיע לפגישה עמו, שוב פלש צבאו של אנטוניוס לממלכתו, וצעד לבירת ארמניה, ארטאקסטה. הרומאים תפסו את ארטאווסדס והחזיקו בו כבן ערובה. לבסוף הוא נשלח לאלכסנדריה, שם נאלץ להשתתף במצעד הניצחון שאירגנה המלכה קלאופטרה לאנטוניוס. ארטאווסדס עורר את חמתה של קלאופטרה, כאשר סירב להשתחוות לפניה ולהישבע לה אמונים. לאחר תבוסתו של אנטוניוס בקרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס, ניצלה קלאופטרה את ההזדמנות, הוציאה להורג את ארטאווסדס, ושלחה את ראשו לאויבו, ארטאווסדס הראשון מלך מדי ארטופטינה. בנו של ארטאווסדס השני, ארטאקסיאס השני ירש את כיסאו כמלך ארמניה.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.