אריזת מזון
.jpg)
אריזות מזון מהוות רכיב אינטגרלי בשרשרת המזון המודרנית ומשמשות ככלי מתווך בין היצרן לצרכן. מבטיחות היגיינה והארכת חיי מדף באמצעות חציצה מגורמים סביבתיים (חמצן, לחות, טמפרטורה וחיידקים), מאפשרות ייעול לוגיסטי, חלוקה למנות והנגשת מידע לצרכן.
המערכת ניצבת בפני פרדוקס סביבתי – מחד, אריזות חיוניות להפחתת אובדן מזון ובזבוז משאבים בשרשרת האספקה (תופעה בעלת טביעת רגל סביבתית כבדה). מאידך, התלות בתרבות צריכת אריזות חד-פעמיות מייצרת עומס פסולת, פליטות מזהמות בתהליכי הייצור וסיכונים בריאותיים. מצטלבים אינטרסים סותרים: יעילות לוגיסטית, שיקולים כלכליים-שיווקיים, דרישות רגולטוריות מול השפעות אקולוגיות ובריאותיות ארוכות טווח.
פונקציונליות ושימור מזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופטימיזציה של שרשרת האספקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית מוצרי הסופרמרקט עטופים באריזה אחת או יותר שרובן חד פעמיות – החל ממוצרי יסוד ועד לתוצרת חקלאית טרייה. תפקיד האריזה בשרשרת האספקה קריטי להבטחת עמידות המוצר מהייצור ועד לנקודת המכירה.
האריזה מגינה על המוצרים משינוע לקוי, טלטול, תנאי מזג אוויר משתנים ומבטיחה שימור הערך התזונתי ואיכות המזון למניעת קלקול מוקדם המצמצמים בזבוז מזון וחוסכים ירידה לטמיון של המשאבים שהושקעו בגידולו.[1][2]
תכנון נכון מאפשר מקסום נפח אחסון והובלה (Stackability), המפחית את מספר המשאיות לשינוע.[1]
אריזות מזון ככלי להעברת מידע ושיווק
[עריכת קוד מקור | עריכה]האריזה משמשת ככלי תקשורת בין היצרן לצרכן, עומדת בדרישות רגולטוריות להנגשת מידע קריטי ובו-זמנית משמשת ככלי שיווקי לתפיסת ערך המוצר.
החקיקה מחייבת שימוש באריזה ככלי להעברת מידע מהימן אודות המוצר, המעביר לצרכן הוראות שימוש ומאפשר קבלת החלטות.
פירוט ערכים קלוריים, הרכב תזונתי ורשימת מרכיבים מלאה, המפורטת בסדר יורד בהתאם לריכוזם במוצר. תוספי מזון מסומנים בשמם המלא או בקוד מספר E, בהתאם לתקנות בריאות הציבור. האריזה נושאת סימון עיגול אדום לריכוז גבוה של סוכר, שומן רווי או נתרן, על פי תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) וסימון שאינו חובה לעידוד צריכה של מזון בריא על ידי עיגול בצבע ירוק.[3][4]
תאריכי ייצור ותפוגה מודפסים בדיו בלתי מחיק על חלקי האריזה (תפר הסגירה, מכסה עליון, תחתית או בצד האריזה), תוך עמידה בדרישות תקנים לאומיים ובינלאומיים, לצד תווית עם כתובות היצרן והיבואן, אמצעי התקשרות לקבלת מידע על המוצר ולהפניית תלונות, ומידע הקשור לאישורי כשרות.[5][6]
האריזה ככלי שיווקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האריזה מתוכננת גם להעברת מסרים פסיכולוגיים על ידי שימוש בתמונות המחשה (שלא תמיד משקפות נאמנה את המוצר במציאות) או עיצוב ויזואלי. עבור מותגי מזון רבים, האריזה הפכה למנוף שיווק אגרסיבי של מיתוג עודף בעל השפעות צרכניות וסביבתיות ללא פתרון לקצה חיי מוצר.
האוויר באריזה וגודלה נדרשים להגנה על שלמות המוצר (שימור טריות, מניעת שבר, סיוע באטימה לשימוש חוזר). עם זאת, לעיתים קרובות הנפח גדול משמעותית מהתכולה, ללא צורך פונקציונלי. היעדר חקיקה ישראלית מגבילה ליחס אריזה-תכולה מוביל לבזבוז חומרים, הטעיית צרכן והגדלת עלויות שינוע[2][7] שרינקפלציה (Shrinkflation) היא הקטנת תכולת המוצר ללא צמצום פרופורציונלי של האריזה ובעוד העיצוב נותר זהה ואיתו המחיר שאף מתייקר. מעבר להטעיה הכלכלית, מדובר במחיר סביבתי כבד בשל שימוש מוגבר בחומרי גלם, ושינוע נפח מיותר. החקיקה המחייבת ציון בתווית על הקטנת התכולה, מוגבלת בזמן ואינה מחייבת הקטנת אריזה בהתאם באופן יחסי[8]
הרצון למיתוג מושך את העין או לעיצוב מספק נוחות לדוגמה באריזות המשמשות בו-זמנית ככלי הגשה (כבארוחות טלוויזיה), עלול להוביל לבחירה בחומרים מורכבים (כמו שילוב סוגי פלסטיק ופיגמנטים) שקשים ואף אינם ניתנים לזיהוי במפעלי מיון אופטי.[9][10]
היבטים בריאותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש המוגבר באריזות חד-פעמיות מהווה סיכון בריאותי עקיף וישיר.
נדידת חומרים (Chemical Migration): בתנאי אחסון מסוימים וממושכים ובפרט כאשר האריזה באה במגע עם חום (כנהוג בטייק-אווי ובחימום) מתרחש תהליך נדידת כימיקלים מהאריזה למזון. מחקרים זיהו בגופם של צרכנים נוכחות של חומרים כגון פתלאטים וביספנול A (BPA), המשמשים בתעשיית הפלסטיק וכציפויים פנימיים לפחיות שימורים ומזוהים כמשבשים הורמונליים. יש להבחין בין תוספי המזון המוספים באופן מכוון ומדוד במטרה לשפרו, לבין קבוצת חומרים שעלולים להימצא במזון בעקבות חדירה לא מכוונת, בעקבות מגע המזון הארוז עם חומרי האריזה, כגון ביספנולים,(אנ') פתלאטים, (אנ') וכימיקלים פרפלואוריליים (אנ') (PFCs). אלו הם תוספים עקיפים המשמשים בייצור חומרי האריזה.[11]ד"ר מעין ברנע-זהר ממכון דוידסון מציינת כי בתנאים מסוימים כלי פלסטיק עלולים לשחרר לתוך האוכל כמויות קטנות של חומרים העלולים להיות מזיקים לבריאות.[12][13]
חזרה לשרשרת המזון: ניהול לקוי של הטמנת פסולת אריזות גורם לחומרים רעילים לחלחל למי תהום המשמשים להשקיה ושתייה, בנוסף פלסטיק לדוגמה מתפרק למיקרו-פלסטיק שבעלי חיים בולעים ומגיע חזרה לצלחת.[14][15]
תהליכי ייצור של חומרי אריזה (בפרט פלסטיק ומתכת) פולטים מזהמים לאוויר. בנוסף, שריפה לא מבוקרת של פסולת אריזות משחררת חומרים מסרטנים ורעילים לאוויר הנשימתי.[14][15]
חומרי אריזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירת חומר האריזה משפיעה על שימור המזון, השפעות בריאותיות וסביבתיות לאורך כל חיי האריזה ומותאמת לדרישות המוצר ודרישות שימושיות של הצרכן, בהתאם לתכונותיו הכימיות והפיזיקליות, לעיתים תוך שינוי האוויר באריזה, על ידי החלפתו בחנקן/דו־תחמוצת-הפחמן או על ידי הוספת מספחי חמצן, למניעת נזקי חמצון.[16][17]
- חומרי אריזה נפוצים:
פלסטיק ולאמינטים (laminate): פלסטיק הוא חומר נפוץ בשל משקלו הקל (המסייע בשינוע) ועלותו הנמוכה. הפלסטיק עמיד ובעל מחסום יעיל מחמצן ולחות להארכת חיי מדף, לא מתכלה בטבע והתפרקותו למיקרו-פלסטיק מציבה אתגר בריאותי וסביבתי. לאמינטים הם מוצרים המורכבים משכבות דקות של חומרים בהרכבים שונים לרוב פלסטיק, אלומיניום, נייר או קרטון. מורכבות השכבות השונות מציבה קושי במיון ומיחזור המוביל לעיתים להטמנה.[14]
נייר וקרטון: בתנאים מסוימים מתכלים ומתפרקים ומאפשרים חיסכון במשאבי טבע דרך מיחזור. אך במטמנה, פירוק החומרים יוצר מתאן, גז חממה אפקטיבי העלול להשתחרר לאוויר הפתוח ולזהם אותו.[14]
מתכות: הגנה גבוה מגורמים חיצוניים כגון אור, חמצן וחיידקים, משמשות לשימורים ולמוצרים בעלי חיי מדף ארוכים אך כרייתו וייצורו עתיר אנרגיה ודורש ניצול שטח נרחב בתהליך, מופרדות בתחנות מיון פסולת על ידי מגנט.
זכוכית: אינה מתפרקת, אינה פולטת מזהמים לאוויר ולקרקע, אינה מפרקת ליצירת מתאן. מיחזור זכוכית קל וזול מיצירת זכוכית חדשה ומאפשר לצמצם שימוש בחול טבעי ולייעל משאבים. המשקל הכבד מקשה על השינוע, והתנפצות של החומר עלולה להוביל לאבדן מזון.[14]
- חדשנות ואריזות ידידותיות לסביבה:
לצד החומרים הקונבנציונליים הנפוצים בשוק, מתפתחות טכנולוגיות לאריזות מבוססות חומרים מתכלים שמטרתן להפחית את התלות במשאבים ובמערכות הטמנה.
חברות הענק מנסות למצוא אלטרנטיבות אריזה, לדוגמה ניסיון חברת איקאה לשימוש באריזות המבוססות על רשת שורשי פטריות המעוצבות לצורת המוצר ומחליפות את הקלקר המזהם.[18] מחקרים משותפים של חברת הסטראטאפ הישראלית לפיתוח אריזות מתכלות TIPA בשיתוף המכון הוולקני מראים כי אריזות מתכלות יכולות להוות תחליף ראוי ואף יעיל יותר בשימור מזון.[19] ד"ר רון פורת ראש המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון במכון וולקני, ומחבר שותף של עבודות המחקר מציין כי פתרון האריזות הביו מתכלות עשוי לספק חלופה יעילה וידידותית לסביבה לאחסון מזון שתקופה ארוכה הפלסטיק הקונבנציונלי היווה לכך פתרון.[18][20]
למרות הפוטנציאל, כעת חומרים אלו בעלי אתגרי ייצור ופיתוח עם עלויות גבוהות וקיים פער בתשתית הטיפול בפסולת ברשויות שלא מאפשר פירוק יעיל ויישום אידיאלי.
בישראל לא קיימת חובה על בתי העסק למעבר לאריזות מתכלות.
תרבות הצריכה, הסעדה ומשלוחי מזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרבות השימוש והזריקה של אריזות הרווחת בישראל ומונעת בין היתר שירותי הסעדה ומשלוחים, הובילה לעלייה דרמטית בהיקף פסולת האריזות החד-פעמיות (כשקיות וקרחונים). העדפת הצרכן לחיסכון במאמץ ובזמן (כמניעת שטיפת כלים) וההשתלמות הצרכנית מחזקות מגמה זו ומקשות על החזרת אריזות למעגל השימוש.
- יוזמות לשינוי ומודלים של שימוש חוזר:
חברת Vytal: עובדת עם מסעדות ופלטפורמות משלוחים כגון Wolt, Uber, Eats, כך שהעסק מספק כלי רב-פעמי והצרכן מחזיר את הכלי בנקודה קרובה ואף בבית עסק אחר.[21] בישראל נפתח פיילוט דומה בשם OPA שנסגר באפריל 2024[22]
חנויות אפס פסולת (Zero Waste): חנויות אקולוגיות ללא אריזות לצריכת מזון וחומרים עם כלים רב-פעמיים מהבית, בתל אביב הוקם פיילוט לחנות בשם "Naked Market"[23]
תמריצים: בתי עסק רבים מאמצים מודלים של הנחה למביאים כלים רב-פעמיים מהבית.[24]
ב-2026 עיריית תל אביב-יפו החלה להטמיע במכרזיה סעיף המחייב זכיינים בנכסים עירוניים להציע מזון ומשקאות בכלים רב-פעמיים, להחזיק מלאי מספר של כלים אלו בכל נקודת זמן, תוך הצבת שילוט מתאים ובולט ולא להסירו בכל תקופת השכירות.[25]
ב-2023 נכנס לתוקף בצרפת חוק האוסר על שימוש בכלים חד פעמיים להגשה במוסדי הסעדה היכולים להשיב מעל 20 סועדים בו-זמנית.[26]
רגולציה ותשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריזות בישראל מהוות גורם זיהום משמעותי במדינה. קיים פער בין האריזות הנצרכות לממוחזרות. ניהול המערכת נשען על שילוב בין חקיקה לאומית לתשתיות עירוניות.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל הטיפול בפסולת מוסדר בעיקרו על ידי החוק להסדרת הטיפול באריזות (התשע"א-2011). המבוסס על עקרון אחריות יצרן מורחבת (EPR) ומיושם על ידי תאגיד ת.מ.י.ר - תאגיד מחזור יצרנים בישראל. המטיל על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או אריזות שירות (המכניסים מעל ל־40 מיליון ש"ח), למחזר את האריזות שיצרו או ייבאו.[27] עם זאת, נתוני המשרד להגנת הסביבה מעידים על קשיים: רק כ-47% מהאריזות הנמכות לשוק מדווחות לתאגידים[28]. כמו כן, המודל נשען על תשלום לפי משקל וסוג אריזה לא בהכרח מתממשק כך שלעיתים תיתכן סתירה בין השניים – אריזה מתכלה אינה בהכרח שוקלת פחות מפלסטיק[29].
חוק הפיקדון על מכלי משקה – מסדיר מיחזור של מכלי משקה (למעט חלב ומוצריו) בתמורה לדמי פיקדון. בעקבות חוק זה הוקם תאגיד אסופתא שמעניק שירותי איסוף ומיחזור.[30]
- חסמים מרכזיים למיחזור בישראל
מתקני מיון אופטיים מתקשים בזיהוי אריזות צבעוניות או רב-שכבתיות[9]. בהיעדר טכנולוגיה מתאימה לאחר מיון של תאגידים ישראלים, אריזות רבות משונעות בשנית למפעלי מיחזור בארץ או בחו"ל ביניהם גם למדינות מתפתחות (לדו' אינדונזיה), שם נשרפות ומשמשות לאנרגיה או מוטמנות וחלקן המועט ממוחזר, תוך יצירת זיהום אוויר ותחלואה בקרב האוכלוסייה המקומית. השינוע הכפול מוסיף עלות סביבתית משמעותית למערך המיחזור[31]
סמלים המכווינים את הציבור להפרדה נכונה במיחזור אריזות. בישראל לא חלה חובה לשימוש בסמלים אחידים, חלק עושים שימוש בסמלים הישראלים, חלק בבינלאומיים וחלק נמנעים מסימון[29].
בסקר שפרסם בשנת 2025 המשרד להגנת הסביבה נמצא מתאם מובהק בין קרבת פחי המיחזור (כתומים/כחולים) לפח הירוק לבין כמות הפסולת הממוחזרת[28]. הסרת כלובי הבקבוקים ללא הסברה מספקת הובילה לבלבול ולירידה ביעילות האיסוף.[32] פרופ' אופירה אילון מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, מדגישה במחקריה כי "שיפור הנגישות למתקנים והוספת תמריצים כספיים הם צעדים חשובים להגדלת ההשתתפות ולשיפור תהליכי המיחזור".[33] בבניינים רבי קומות, הזמינות של פירי אשפה לפסולת מעורבת מול ריחוק פחי המיחזור מהווה חסם תפעולי. כך שהדיירים מוותרים על ה"מסע למיחזור" והאשפה מגיעה לפח אחד ללא מיון. במספר בניינים חדשים סמוך לפיר אשפה לפסולת מעורבת הותקן פיר נוסף המיועד למיחזור. אין חקיקה בישראל המחייבת התאמה בנושא עוד בשלבי הבנייה.
מגמות עולמיות ומודלים לחיקוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזרת האריזה ליצרן: היצרן רואה עצמו כבעל המוצר מהייצור ועד סוף השימוש ומעודד את הצרכנים לקחת חלק בהחזרת המוצר. דוגמה לכך היא חברת נספרסו המעודדת את הצרכנים להחזיר את קפסולות הקפה עבור הטבות צרכניות, החברה עושה שימוש חוזר באריזה (כגון אופניים מקפסולות) ורותמת את הצרכנים באמצעות קמפיינים ותמריצים.[34]
מודל המיסוי: מדינות כגון בריטניה מטילות מס על אריזות מיובאות ומקומיות שאינן מכילות אחוז מינימלי של חומר גלם ממוחזר, המעודד יצרנים לשימוש בחומרים אלו.[35]
מודל אפס פסולת (Zero Waste): סן פרנסיסקו הצהירה על נכונותה להיות עיר ללא פסולת. הפחים ברחובות ובפארקים מופרדים, עסקים ותושבים בעיר מחויבים להחזיק 3 פחי מיחזור כשסירוב למיון פסולת עלול לגרור קנס וחל איסור להשתמש בשקיות ניילון.[36][37]
תמריצים חברתיים: בקורטיביה ברזיל, התושבים מקבלים על הפרדת פסולת כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית בעיר.[38]
הנגשת מחזור: ברחבי אירופה קיימים פחי מיחזור ברחובות וברשתות הסעדה המסייעים במיחזור.
רגולציית האריזות של האיחוד האירופי (PPWR): קביעת קריטריוני עיצוב המבטיחים שכל אריזה ניתנת למחזור לצד יעדים להפחתת פסולת ומזעור אריזה מיותרת. חיוב עסקים שאחוז מהאריזה מיועד לשימושים מרובים לפני השלכה או מיחזור, תגמול בהפחתת עמלות ליצרנים הבוחרים באריזות ברות קיימא.[39]
גלריית סימונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימון מזון: הוראות מחזור, מזון ללא גלוטן, G.M.P
הוראות אחסון, הוראות מחזור
מידע על אלרגנים
קידוד תאריך אחרון לשימוש על ידי הזרקת דיו וקוד זיהוי
אישור כשרות רבנות ראשית ירושלים
האריזות מהוות 25% מתכולת הפח הירוק המשרד להגנת הסביבה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Wikström, F., & Williams, H. (2023). Packaging design that reduces food waste and increases recycling (Report). ResearchGate sit
- 1 2 אחת ולתמיד: למה יש אוויר בשקיות החטיפים?, באתר ynet, 16 בפברואר 2017
- ↑ נבו. (2001). שירות המזון הארצי. תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), תשס"א-2001.
- ↑ משרד הבריאות. רפורמת סימון המזון יוצאת לדרך – כל המידע והפרטים במקום אחד.
- ↑ Commission Regulation (EU) No 488/2014 of 12 May 2014 amending Regulation (EC) No 1881/2006 as regards maximum levels of cadmium in foodstuffs Text with EEA relevance. EUR-Lex.
- ↑ משרד הבריאות. תווית מזון וסימון תזונתי.
- ↑ כמה אוויר אנחנו קונים בצ'יפס שלנו?, באתר מאקו, 10 ביולי 2018
- ↑ היאלי יעקבי-הנדלסמן, המחיר לא זז, ובכל זאת התייקר: החברות מקטינות אריזות ואנחנו משלמים יותר, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2026
- 1 2 llen MacArthur Foundation. (2016). The new plastics economy: Rethinking the future of plastics
- ↑ Charlotte Packaging Ltd. Is your packaging sustainable?
- ↑ חומרים ומוצרים הבאים במגע עם מזון, באתר משרד הבריאות, 1 במרץ 2022
- ↑ Berman, T., et al. (2013). Urinary concentrations of environmental contaminants and phytoestrogens in adults in Israel. Environmental International, Volume 59 Pages 478-484.
- ↑ מעין ברנע-זהר, האם כלי הפלסטיק שלנו מסוכנים?, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2016
- 1 2 3 4 5 המשרד להגנת הסביבה. (2025, 16 בספטמבר). נזקי הפסולת וההטמנה לסביבה ולבריאות.
- 1 2 פסולת פלסטיק בחקלאות, באתר המשרד להגנת הסביבה, 8 ביולי 2025
- ↑ Academic Press. (2019). Chapter 7.2: Modified atmosphere packaging and controlled atmosphere packaging. In Food Packaging and Preservation (pp. 319–431). ScienceDirect.
- ↑ Risch, S. J. (2009). Food packaging history and innovations. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 57(18), 8089–8092.
- 1 2 איקאה מגנה על הסביבה: תשתמש באריזות שעשויות מפטריות, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2016
- ↑ Owoyemi, A., Porat, R., & Rodov, V. (2021). Effects of compostable packaging and perforation rates on cucumber quality. MDPI. ResearchGate site.
- ↑ 103fm מעריב. (2022, 21 בפברואר). זהבי: "משמידים פה את הטבע"
- ↑ Vaytal. Order Food Without Waste, Vytal, 10/02/2023
- ↑
פוסט של opa.israel ברשת החברתית אינסטגרם, opa הסוף, 14 באפריל 2024 - ↑ תומי שטוקמן, בלי פלסטיק, בלי בזבוז אוכל: ביקרנו בחנות ה-"zero-waste" הראשונה, באתר "Time Out ישראל", 29 ביולי 2021
- ↑ שרון בן-דוד, סביבתיים ומרוויחים: המקומות שנותנים הנחה על הבאת כוס מהבית, באתר "Time Out ישראל", 16 בדצמבר 2021
- ↑ עיריית תל אביב-יפו. (2026, 27 בינואר). שימוש בכלים רב פעמיים בבתי קפה.
- ↑ הפוך מישראל: ייאסר שימוש בחד"פ ליושבים במסעדות מזון מהיר בצרפת, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2022
- ↑ נבו. חוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011.
- 1 2 סקר הפסולת הגדול: פותחים את הפח הירוק – כך נראית הפסולת של הישראלים., באתר המשרד להגנת הסביבה, 6 באוגוסט 2025
- 1 2 תמיר – תאגיד מחזור האריזות בישראל (תל"צ). סמלי המיחזור על אריזות.
- ↑ כל זכות. מיחזור בקבוקים.
- ↑ נינה סודין, זווית, סופו של המהלך המלוכלך: אירופה משנה את חוקי המיחזור שלה, באתר ynet, 29 באפריל 2023
- ↑ שלי בן זאב זוס, לאן נעלמו כלובי איסוף הבקבוקים?, באתר מאקו, 2 בספטמבר 2022
- ↑ אסף גולן, האם נמצאה השיטה שתגרום לכולנו למחזר את הפסולת שלנו?, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2025
- ↑ ינון בן שושן, שטוקהולם, רכבנו על אופניים שעשויים מ-300 קפסולות קפה, באתר מאקו, 25 באוגוסט 2019
- ↑ המכון הישראלי לאריזה. מס אריזות באנגליה – לעידוד שימוש בחומרים ממוחזרים.
- ↑ בדרך ל-100% מיחזור: סן פרנסיסקו אישרה את חוקי המיחזור המחמירים ביותר בארה"ב, באתר TheMarker, 11 ביוני 2009
- ↑
עומר שוברט, סן פרנסיסקו רוצה להגיע ל-100% מיחזור, ובקרוב, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2013 - ↑ טום סזאקי, אפס פסולת? לא חלום כל כך רחוק, באתר ynet, 4 בינואר 2015
- ↑ GREIF. הבנת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי על אריזות ופסולת אריזות (PPWR).
