תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימון על מוצרים בעלי כמות גבוהה של סוכר, נתרן ושומן רווי.

תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017 (הידועות בציבור בשם סימון מזון או סימון מוצרים) בישראל, הן תקנות של משרד הבריאות, שהותקנו מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015, ומטרתן היא, בין היתר, הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז מראש.

בתקנות ניתן לראות שני שינויים עיקריים: שינויים בסימון התזונתי, וסימון מוצרים מזיקים ובריאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפורמת סימון המוצרים בסמלים אדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן מיקום הסימנים על גבי אריזות המזון

בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון בצ'ילה, שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. עם זאת, לעומת הרפורמה הישראלית, בצ'ילה ביקשו "לחסל" את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם, שככל הנראה מפתות ילדים בקניית המוצרים המשמינים[1].

ב-2 בנובמבר שלח יעקב ליצמן (אז שר הבריאות) מכתב לאלי אלאלוף (אז יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות) בנושא התקנות, יחד עמו צורפו התקנות בנוסח במקורי של משרד הבריאות וצו אשר, בהתאם לתקנות, ישנה את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)[2][3].

התקנות נידונו בועדה במשך חמש ישיבות בתאריכים 20.11.2017, 13.12.2017, 18.12.2017, 20.12.2017 ו- 25.12.2017. כאשר ב־25 בדצמבר 2017 הן אושרו סופית[4].

התקנות נכנסו לתוקף ב־1 בינואר 2020 (זאת במקום במרץ 2018; דחייה של שנה ו־10 חודשים) והחליפו את התקנות שקודמו להן. מטרתן של תקנות אלה היא הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז מראש, באמצעות סמלים המיידעים כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות, כדי לאפשר לצרכנים בחירה מושכלת של מזונותיהם, לקידום בריאותם[5].

הצגת מידע על ההרכב התזונתי של מוצר מזון, על גבי האריזה של המוצר, נדרש גם לפני התקנת תקנות אלה, ואיפשר לצרכן לזהות האם המוצר מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכר או חומצות שומן רוויות, אך התקנות החדשות מבליטות מידע זה, כך שגם מי שאינו טורח לקרוא את ההרכב התזונתי יקבל את המידע.

ישראל היא המדינה השנייה בעולם (אחרי צ'ילה) שמבצעת רפורמה כזו.

עיקרי השינויים בתקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסימון התזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הופעת פרטי הסימון התזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הופעת פרטי הסימון התזונתי בטבלה השתנה, בהתאם לסדר הנהוג במדינות רבות בעולם כמפורט להלן – תכולת הערך הקלורי של המזון, תכולת השומנים (מתוכם: חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול), נתרן, תכולת הפחמימות, (מתוכן: סוכרים, רב-כוהליים ועמילנים), סיבים תזונתיים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים.

סימון מספר כפיות הסוכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיוב סימון מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי, החל מתכולה כוללת של 2 גרם סוכרים ב־100 גרם או מיליליטר מוצר מזון, מתחת לסימון של תכולת הסוכרים בגרמים.

על אריזות מוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגדרו ספים לערכי נתרן, סוכרים ושומן רווי אשר מעליהם חלה חובת סימון בסמל האדום בקדמת האריזה, הן עבור מזון מוצק והן עבור מזון נוזלי. הספים נקבעו בשתי מדרגות זמנים (המכונים פעימות) כאשר הראשונה מחייבת החל מ־1 בינואר 2020 והשנייה (שתישאר קבועה) 12 חודשים לאחר מכן, בינואר 2021.

סימון בסמל אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל "סוכר בכמות גבוהה"
סמל "נתרן בכמות גבוהה"
סמל "שומן רווי בכמות גבוהה"
פעימה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ־1 בינואר 2020, חובת סימון מוצר בסמל אדום היא:

פריט סימון כמות ב־100 גרם מזון מוצק כמות ב־100 מ"ל מזון נוזלי
נתרן 500 מ"ג 400 מ"ג
סך סוכרים 13.5 גרם 5 גרם
סך חומצות שומן רוויות 5 גרם 3 גרם

על אף שהחוק קבע שחובת הסימון היא החל מינואר 2020, החברות "תנובה" ושטראוס" החלו לסמן באמצע 2019 (אפריל–מאי) מוצרים בודדים במדבקות אדומות[6][7].

פעימה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ־1 בינואר 2021, חובת סימון מוצר בסמל אדום היא:

פריט סימון כמות ב־100 גרם מזון מוצק כמות ב־100 מ"ל מזון נוזלי
נתרן 400 מ"ג 300 מ"ג
סך סוכרים 10 גרם 5 גרם
סך חומצות שומן רוויות 4 גרם 3 גרם

נקבעו הוראות בעניין אופן הסימון בסמלים האדומים, לדוגמת גודלם ביחס לשטח האריזה, צורתם, צבעם, המרחק ביניהם, ושילובם על קדמת האריזה.

פטורים - מי לא מסומן במדבקות אדומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבע פטור מחובת סימון בסמלי המזון האדומים למוצרים הבאים:

  • משקאות חריפים
  • תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות/תרכובת מזון לפעוטות)
  • תוסף תזונה/מזון ייעודי
  • תערובת/אבקת תיבול
  • מלח/תחליף מלח
  • מזון המורכב מרכיב אחד
  • שמן צמחי (לא כולל שמן דקל או שמן קוקוס)
  • מזון שנארז בידי יצרן בטרם שיווקו, באריזות שאינן מיועדות לשיווק קמעונאי
  • יחידת מזון ארוזה מראש ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ–25 סמ"ר[8]

ב־2017 נדרש להחריג את הגבינה הצהובה מתקנות הסימון, על אף כמויות הנתרן והשומן הרווי שבה. חבר הכנסת איתן ברושי אמר בדיון שהתקיים בכנסת כי הוא מתנגד לסימון הגבינה הצהובה בסימון אדום. נציג של חברת המזון תנובה הוסיף: "יש הרבה ערכים תזונתיים בגבינות קשות. למרות השומן והנתרן יש ערכים תזונתיים שעולים על הערכים השליליים". ד"ר ורד קאופמן שריקי מאוניברסיטת אריאל התנגדה נחרצות: "אוניברסיטת הרווארד קובעת במפורש שיש להמעיט שימוש בגבינות קשות. יש המון מחקרים שקושרים בין גבינה צהובה למחלות לב". לבסוף, משרד הבריאות קבע כי הגבינה הצהובה לא תוחרג מהסימון[9].

סימון בסמל ירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימון הירוק למוצרים בריאים

כצעד משלים לתקנות, שאינו חלק מהן, סימון המוצרים בסמל ירוק החל בינואר 2020, ובשונה מהסימון בסמלים האדומים, הסימון הירוק הוא וולונטרי (סימון רשות) ואין חובה להציגו על האריזה.

על פי משרד הבריאות[10], המוצרים הבאים יוכלו להיות מסומנים בסימון הירוק (רשימה חלקית)[11]:

  • מוצרי חלב: חלב לשתייה, מוצרי חלב מותססים (לבן, יוגורט וכדומה) עד 5% שומן, גבינות עד 5% ללא תוספות פרט לתבלינים ומלח עד 200 מ"ג נתרן ל־100 גרם.
  • מוצרים על בסיס סויה: טופו ללא תוספות (למעט תבלינים ומלח עד 200 מ"ג נתרן ל 100 גרם), משקאות סויה ללא תוספות (למעט מלח עד 50 מ"ג נתרן ל־100 גרם).
  • שמנים צמחיים: שמן זית, שמן אבוקדו, שמן שקדים, שמן קנולה (לפתית), שמן חריע.
  • זרעים, אגוזים, בוטנים, ושקדים גולמיים או קלויים ללא תוספות.
  • דגנים הכוללים את גרעין הדגן בשלמותו בכל צורות ההכנה – למעט טיגון, קרקרים או פריכיות (ללא תוספות פרט לתבלינים ומלח עד 200 מ"ג נתרן). קמח מדגנים מלאים, פסטה מלאה – ללא תוספות.
  • קטניות: גרעין בשלמותו כולל קטניות שבורות וקלופות, בכל צורת הכנה או אריזה למעט טיגון. ללא תוספות פרט לתבלינים ומלח עד 200 מ"ג נתרן ב 100 גרם). בנוסף קמחי קטניות (100%) ללא תוספות, וממרחי קטניות עם תבלינים, טחינה, שמן זית או לימון ומלח (עד 200 מ"ג נתרן ל־100 גרם)
  • טחינה: טחינה גולמית ללא תוספות, סלט טחינה מוכן ללא תוספות למעט תבלינים ומלח (עד 200 מ"ג נתרן ב־100 גרם).
  • דגים: דגים טריים, קפואים, גולמיים או מוכנים ללא תוספות. דגים אפויים/צלויים/מתובלים ללא תוספות פרט לתבלינים ומלח (עד 200 מ"ג נתרן ב־100 גרם), שימורי דגים (ללא תוספות, למעט תבלינים, מלח (עד 200 מ"ג נתרן ב־100 גרם), מים, שמנים צמחיים מאושרים).
  • ביצים טריות (בקליפתן).
  • עוף, הודו וכדומה: טריים, מצוננים או קפואים (גולמיים), שלמים או בחלקים (למעט חלקים פנימיים), אפויים או צלויים (ללא תוספות פרט לתבלינים ומלח עד 200 מ"ג נתרן ב־100 גרם).
  • פירות, ירקות, פטריות מאכל ואצות: בצורתם הגולמית, בכל צורת הכנה או אריזה למעט טיגון (תוספת של תבלינים ומלח בלבד). לא כולל פירות מיובשים (למעט פירות שיובשו בהקפאה ועברו תהליך שחזור לפני אכילתם). לא כולל ריבות, אבקות, קונפיטורות ומיצים (סימון עבור פירות וירקות שאינם ארוזים יוצג על השלט במקום המכירה שלהם).

מזון שמכיל סמל אדום לפי חוק לא יוכל להכיל סמל ירוק.

לא כל מוצר שלא יסומן בסמל אדום, יסומן אוטומטית בסמל הירוק; מוצרים שלא מסומנים באחד משלושת הסימונים האדומים (כמויות גבוהות של נתרן, סוכר או שומן רווי) הם כאלה שתכולת הסוכר, השומן רווי או הנתרן שבהם נמוכה מהסף שנקבע לסימון המזון בסימונים אדומים, ומוצרים אלה אינם מוגדרים כמוצרי מזון מזיקים, אך גם אינם בהכרח מומלצים לצריכה כחלק מתזונה בריאה. לעיתים מדובר במזונות שיוצרו ברמת עיבוד מקסימלית (אולטרא־מעובדים), כלומר מזונות המכילים תוספים (כגון ניטרטים – תרכובת כימית, חומרי שימור שונים, צבעי מאכל, תוספים אחרים המיושמים בתעשייה ואינם משמשים במטבח הביתי), או מוצרים שמכילים תחליפי סוכר (כגון קוקה־קולה זירו).

הסימון הירוק נועד להבליט את המזונות שכן כלולים בהמלצות התזונה של משרד הבריאות, ולאפשר זיהוי ברור ומהיר שלהם על המדפים ברשתות השיווק ובשיווק ישיר.

בדומה לסמל האדום, נקבעו הוראות בעניין אופן הסימון גם בסמלים הירוקים, לדוגמת גודלם ביחס לשטח האריזה, צורתם, צבעם, וכו'[12].

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותק בול באמצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מותק בול באמצע

מותק בול באמצע היא דרמה סאטירית פוליטית של כאן 11 אשר עלתה לשידור יומי ב-7 במרץ 2021.

בסדרה תקנות הסימון התזונתי הן חלק מרכזי מהעלילה. כאשר יש ניסיון עיקש של לוביסטים לפטור את התמ"ל מחובת הסימון האדום, ומותק (הדמות הראשית) נלחמת כן לכלול את התמל בתקנות.

בפרק האחרון של הסדרה מותק מנצחת והתמ"ל לא מקבל את פטור בתקנות. להבדיל מהמציאות, כאשר במציאות התמ"ל פטור מהתקנות ולא מסומן במדבקה אדומה[13].[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שני מוזס, בקרוב גם בישראל? רפורמת סימון המוצרים בצ'ילה הובילה לירידה של כ-25% במשקאות המסוכרים, גלובס, ‏6 בינואר 2019
  2. ^ מכתב השר ליו"ר הועדה + תקנות הגנה על בריאות הציבור(נוסח משרד הבריאות), אתר הכנסת, ‏2 בנובמבר 2017
  3. ^ צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת החמישית לחוק), התשע"ח-2017, אתר הכנסת
  4. ^ הודעות לעיתונות בעקבות הישיבה, אתר הכנסת, ‏25 בדצמבר 2017
  5. ^ תווית מזון וסימון תזונתי, משרד הבריאות
  6. ^ נורית קדוש, תנובה נתנה את יריית הפתיחה לסימון מוצרים, כלכליסט, ‏8 באפריל 2019
  7. ^ נורית קדוש, אחרי תנובה, שטראוס החלה לסמן מזון עתיר שומן, כלכליסט, ‏23 במאי 2019
  8. ^ 1 2 תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח-2017, משרד הבריאות
  9. ^ משרד הבריאות התקפל: סימון מוצרי המזון יידחה לינואר 2020, באתר ynet, 20 בדצמבר 2017
  10. ^ המלצות לסימון מזון בסמל ירוק, משרד הבריאות
  11. ^ הרשימה המלאה, משרד הבריאות, ‏12 בנובמבר 2019
  12. ^ אופן סימון מזון בסמל ירוק, משרד הבריאות
  13. ^ פרק 13, מותק בול באמצע