ארמנדו דיאז

ארמנדו דיאז
Armando Diaz

מרשל ארמנדו דיאז
לידה	5 בדצמבר 1861 נאפולי, ממלכת איטליה
פטירה	28 בפברואר 1928 (בגיל 66) רומא, ממלכת איטליה
מקום קבורה	סנטה מריה דלי אנג'לי דיי מרטירי
מדינה	ממלכת איטליה
השתייכות	צבא איטליה
תקופת הפעילות	1884–1924 (כ־40 שנה)
דרגה	מרשל איטליה
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-49 מפקד הקורפוס ה-23 ראש המטה הכללי של צבא איטליה
פעולות ומבצעים
המלחמה האיטלקית-עות'מאנית מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
צווארון של מסדר קרלוס השלישי (25 באפריל 1921) מסדר קרלוס השלישי מסדר פולוניה רסטיטוטה מסדר החרצית מסדר האמבט צלב המלחמה מפקד עליון במסדר לאופולד המדליה הצבאית הצרפתית מסדר מיכאי האמיץ מסדר העיט האדום מסדר הדרקון של אנם מסדר הנסיך דנילו הראשון מסדר פרנץ יוזף מסדר המגדל והחרב מסדר אביש צלב החירות צלב גדול של לגיון הכבוד המסדר הריבוני הצבאי של מלטה וירטוטי מיליטארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פורטו אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס מדליית השירות המצוין הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביש מסדר הכתר של איטליה מדליית הגבורה הצבאית מסדר הבשורה הקדושה המסדר הצבאי של איטליה מסדר סנט מוריס ולזרוס מפקד הצלב בווירטוטי מיליטארי

ארמנדו דיאז (Armando Vittorio Diaz; 5 בדצמבר 1861, נאפולי – 28 בפברואר 1928, רומא) היה גנרל איטלקי, ראש המטה הכללי של הצבא המלכותי במלחמת העולם הראשונה. דיאז היה שר המלחמה ו"מרשל של איטליה" (Maresciallo d'Italia) - הדרגה הגבוהה ביותר בצבא האיטלקי משנת 1924, וקיבל את אות "הדוכס של המלחמה" (Duca della Vittoria) בסוף המלחמה.

לפי מסורת משפחתו, היא ממוצא ספרדי, והגיעה לנאפולי במאה ה-16 עם שארל השלישי, דוכס בורבון, לאחר שהשלים כיבוש חלקים מאיטליה. שם משפחתו קיים גם בקרב יהדות איטליה ומכאן ההשערה כי יש לו שורשים יהודיים.

ביוגרפיה

דיאז נולד ברובע Mercato San Severino שבנאפולי, ולמד באקדמיה הצבאית לארטילריה בטורינו. דיאז היה לקולונל ברגימנט הרגלים 93 במלחמה האיטלקית-עות'מאנית וג'נרל מייג'ור בשנת 1914. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה צורף למטה של הגנרל לואיג'י קאדורנה. בשנת 1916 קודם לדרגת גנרל ומונה לפקד על החטיבה ה-43 ומשם על הדיוויזיה ה-49, ולאחר מכן על הקורפוס ה-23.

באוקטובר 1917, לאחר שהצבא האיטלקי נחל תבוסה קטלנית בקרב קפורטו, הוא מונה למחליפו של קאדורנה כראש המטה הכללי של הצבא האיטלקי. דיאז ארגן את הצבא מחדש במערכה על מונטה-גראפה (Monte Grappa) והצליח לעצור את הפלישה של האוסטריים על גדות נהר פיאבה לאחר קרבות עקובי דם. לאחר גיוס של מחזור 1899 יצא למתקפה נגדית לקרב ויטוריו ונטו ב-4 בנובמבר 1918 שפתח לו את הדרך לווינה. כמה ימים אחרי הקרב נחתם הסכם שביתת נשק לאחר כניעה כללית של צבא אוסטריה.

התואר של Duca della Vittoria הוענק לדיאז על ידי המלך. העם העריץ אותו במיוחד לאחר שהפסיק את שיטת הענישה הצבאית, שמקורה רומאי. למשל הכחדת העשירי, שהיא שיטה שנועדה להגברת המשמעות ביחידות צבא מרדניות או פחדניות. בשיטת הכחדת העשירי חייל אחד מתוך עשרה נבחר בהגרלה ונרצח על ידי חבריו. שיטה זו הייתה מקובלת בצבא האיטלקי ביחידות שמיאנו לצאת להתקפות נגד אויב שהיה מוגן בחפירות.

בשנת 1922 דיאז שירת כשר המלחמה בממשלת מוסוליני. מסיבות בריאותיות פרש לאחר שנתיים. הוא נפטר בשנת 1928, בגיל 66, ברומא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמנדו דיאז בוויקישיתוף

• ארמנדו דיאז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארמנדו דיאז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)