ארמנדו דיאז

ארמנדו דיאז
Armando Diaz

מרשל ארמנדו דיאז
לידה	5 בדצמבר 1861 נאפולי, ממלכת איטליה
פטירה	28 בפברואר 1928 (בגיל 66) רומא, ממלכת איטליה
מקום קבורה	סנטה מריה דלי אנג'לי דיי מרטירי
שם לידה	Armando Vittorio Antonio Giovanni Nicola Diaz
מדינה	ממלכת איטליה
תארים	דוכס
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
פרסים והוקרה	מסדר מיכאי האמיץ מסדר האמבט מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (13 במרץ 1925) מפקד עליון במסדר לאופולד צלב המלחמה 1914–1918 המדליה הצבאית הצרפתית מסדר החרצית מסדר העיט האדום מסדר הדרקון של אנם מסדר הנסיך דנילו הראשון צלב המפקד של מסדר פרנץ יוזף מסדר אביש מפקד הצלב בווירטוטי מיליטארי צלב גדול של לגיון הכבוד המסדר הריבוני הצבאי של מלטה אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי וירטוטי מיליטארי אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב מדליית השירות המצוין צווארון של מסדר קרלוס השלישי (25 באפריל 1921) מדליית הגבורה הצבאית הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביש אביר הצלב הגדול של המסדר הצבאי של סבויה אביר במסדר הבשורה הקדושה Cross of Liberty 1st Division, 2nd Class (ערך בלתי־ידוע)
שר המלחמה 31 באוקטובר 1922 – 30 באפריל 1924 (שנה ו־6 חודשים) → מרצ'לו סולרי Antonino Di Giorgio ←
שירות צבאי
השתייכות	צבא איטליה
דרגה	מרשל איטליה
1884–1924 (כ־40 שנה)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-49 מפקד הקורפוס ה-23 ראש המטה הכללי של צבא איטליה
פעולות ומבצעים
המלחמה האיטלקית-עות'מאנית מלחמת העולם הראשונה

ארמנדו דיאז (Armando Vittorio Diaz; 5 בדצמבר 1861, נאפולי – 28 בפברואר 1928, רומא) היה גנרל איטלקי, ראש המטה הכללי של הצבא המלכותי במלחמת העולם הראשונה. דיאז היה שר המלחמה ו"מרשל של איטליה" (Maresciallo d'Italia) – הדרגה הגבוהה ביותר בצבא האיטלקי משנת 1924, וקיבל את אות "הדוכס של המלחמה" (Duca della Vittoria) בסוף המלחמה.

לפי מסורת משפחתו, היא ממוצא ספרדי, והגיעה לנאפולי במאה ה-16 עם שארל השלישי, דוכס בורבון, לאחר שהשלים כיבוש חלקים מאיטליה. שם משפחתו קיים גם בקרב יהדות איטליה ומכאן ההשערה כי יש לו שורשים יהודיים.

ביוגרפיה

דיאז נולד ברובע Mercato San Severino שבנאפולי, ולמד באקדמיה הצבאית לארטילריה בטורינו. דיאז היה לקולונל ברגימנט הרגלים 93 במלחמה האיטלקית-עות'מאנית וג'נרל מייג'ור בשנת 1914. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה צורף למטה של הגנרל לואיג'י קאדורנה. בשנת 1916 קודם לדרגת גנרל ומונה לפקד על החטיבה ה-43 ומשם על הדיוויזיה ה-49, ולאחר מכן על הקורפוס ה-23.

באוקטובר 1917, לאחר שהצבא האיטלקי נחל תבוסה קטלנית בקרב קפורטו, הוא מונה למחליפו של קאדורנה כראש המטה הכללי של הצבא האיטלקי. דיאז ארגן את הצבא מחדש במערכה על מונטה-גראפה (Monte Grappa) והצליח לעצור את הפלישה של האוסטריים על גדות נהר פיאבה לאחר קרבות עקובי דם. לאחר גיוס של מחזור 1899 יצא למתקפה נגדית לקרב ויטוריו ונטו ב-4 בנובמבר 1918 שפתח לו את הדרך לווינה. כמה ימים אחרי הקרב נחתם הסכם שביתת נשק לאחר כניעה כללית של צבא אוסטריה.

התואר של Duca della Vittoria הוענק לדיאז על ידי המלך. העם העריץ אותו במיוחד לאחר שהפסיק את שיטת הענישה הצבאית, שמקורה רומאי. למשל הכחדת העשירי, שהיא שיטה שנועדה להגברת המשמעות ביחידות צבא מרדניות או פחדניות. בשיטת הכחדת העשירי חייל אחד מתוך עשרה נבחר בהגרלה ונרצח על ידי חבריו. שיטה זו הייתה מקובלת בצבא האיטלקי ביחידות שמיאנו לצאת להתקפות נגד אויב שהיה מוגן בחפירות.

בשנת 1922 דיאז שירת כשר המלחמה בממשלת מוסוליני. מסיבות בריאותיות פרש לאחר שנתיים. הוא נפטר בשנת 1928, בגיל 66, ברומא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמנדו דיאז בוויקישיתוף

• ארמנדו דיאז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארמנדו דיאז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)