ארשק פטוואדג'יאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארשק פטוואדג'יאן
Արշակ Աբրահամի Ֆեթվաճյան
לידה 1 באוקטובר 1866
טרבזון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1947 (בגיל 81)
מדפורד, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ירוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות יפות ברומא עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי צ'זארה מאקארי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארשק פטוואדג'יאןאנגלית: Arshak Fetvadjian ; ‏ 1 באוקטובר 1866 - 7 באוקטובר 1947) היה אמן, צייר ומעצב ארמני. הוא ידוע בעיקר בזכות ציוריו בצבעי מים של המונומנטים האדריכליים של אני ( Ani) העיר הארמנית של ימי הביניים, ובשל עיצוב בולי המטבע והדואר של הרפובליקה הראשונה של ארמניה (1918–1920). פטוואדג'יאן הפיק לא פחות מ-2,000 יצירות, החל מציורי עיפרון ועד צבעי מים, שתיארו כנסיות, מנזרים, קפלות וארמונות בעלי משמעות היסטורית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה ארמנית, 1926

פטוואדג'יאן נולד בטרביזונד בשנת 1866, באימפריה העות'מאנית. הוא למד במכון לאומי לאמנות בעיר הולדתו והמשיך את לימודיו בבית הספר הממלכתי לאמנויות יפות (האקדמיה האימפריאלית לאמנות) בבירה קונסטנטינופול, שנפתחה באותה העת על ידי פסל ארמני בשם ירוואן ווסקאן.[2] פטוואדג'יאן סיים את לימודיו באקדמיה ב-1887 והמשיך לרכוש השכלה גבוהה באירופה: הוא נסע לרומא והתקבל לאקדמיה לאמנות בסן לוקה, שם נלקח תחת חסותו של הצייר והפסל האיטלקי צ'זארה מקארי .

כישרונותיו האמנותיים של פטוואדג'יאן נחשפו לאור הזרקורים הציבוריים כאשר השתתף בתערוכת האמנות הלאומית האיטלקית בשנת 1891. לימודיו הובילו אותו מאוחר יותר לווינה (1891–1895) ולאחריה לסנט פטרסבורג. ברוסיה השתתף בתערוכות אמנות והצטרף לאגודת האמנים הרוסית.[1] לאורך תחילת המאה ה-20, הוא המשיך לקיים תערוכות, ויצירות האמנות שלו נראו בתצוגות בלובר (1919, 1920) ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יווני זקן עני, 1947

לאחר שפטוואדג'יאן סיים את לימודיו באירופה, הוא נסע לארמניה הרוסית. הוא ארגן מספר תערוכות אמנות שהציגו יצירות משלו בערים טרנס-קווקזיות גדולות כמו באטום, טיפליס ובאקו. בתחילת שנות ה-1900 הייתה לפטוואדג'יאן הזדמנות להשתתף בחפירות בראשות הארכאולוג הרוסי ניקולס מאר מבירת ימי הביניים הארמנית אני, עיר שהתהדרה בכמה מהדוגמאות הבולטות ביותר של אדריכלות ארמנית של ימי הביניים המאוחרים.[2] כמה מיצירותיו הבולטות ביותר הגיעו מציורי צבעי המים של הקפלות, הארמונות, הכנסיות והמנזרים באני שהם "תיאורים עובדתיים ומילוליים של הבניינים."[2]

קווקז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למונומנטים ההיסטוריים של אני, ציוריו של פטוואדג'יאן תיעדו גם מונומנטים תרבותיים ארמניים אחרים של הקווקז (למשל, "בזיליקת תקור" בקארס), החיים והנוף הטבעי של ארמניה (למשל, "דואר מזרחי", "הר ארגטס" ," "אגם סוואן"), ודיוקנאות של ארמנים ועמים אחרים. כאחד האמנים הראשונים שציירו את רצח העם הארמני באמנות, אחד הציורים המפורסמים ביותר של פטוואג'יאן הוא "סאסונטסי קין" ("האישה מסאסון"). [3] בציור נראית אישה מניקה את ילדה, רובה בידה, כשהילד בציור מייצג את ארמניה.

שטרות ובולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת הרפובליקה הראשונה של ארמניה ב-1918, הורו אנשי משרד האוצר של המדינה לפטוואדג'יאן לעצב את המטבע החדש (שהחליף את הרובל הרוסי) ואת הבולים עבור המדינה המתהווה. [4] ההדפסה נערכה באירופה, וחלק מהעיצובים האטרקטיביים של פטוואדג'יאן כללו מוטיבים של בעלי חיים שנמצאו על העיטורים באני.[2] אבל בדיוק בזמן שהשטרות הודפסו בפריז, רוסיה הסובייטית השלימה את כיבוש הרפובליקה ועד דצמבר 1920, המדינה הארמנית נכבשה סופית על ידי הסובייטים. השטרות מעולם לא הוכנסו למחזור.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נפילת הרפובליקה הארמנית, עבר פטוואדג'יאן לארצות הברית ב-1922 וחי שם בשארית חייו. הוא המשיך לצייר והתקבל לאגודות האמנות של האוניברסיטאות של הרווארד, קולומביה ושיקגו.[1] הוא מת במדפורד, מסצ'וסטס בשנת 1947.

בולי ארמניה, 1920

אף שכמה אוניברסיטאות אמריקאיות חשובות פנו אליו כדי לפרסם את יצירותיו, פטוואדג'יאן תרם בסופו של דבר את כל הציורים והרישומים שלו לגלריה הלאומית של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית. [5]

יצירותיו של פטוואדג'יאן זכו להערכה רבה בשל שימור זיכרון חזותי של יצירות אמנות ארמניות שאחרת היו עלולות ללכת לאיבוד לנצח במהלך השנים הסוערות שלאחר נפילת האימפריה הרוסית. ההיסטוריון הארמני ווהאן קורקג'יאן קבע "שרידים יקרי ערך רבים של אמנות וארכיטקטורה ארמנית מהמאה השישית עד השלוש עשרה, שצלחו את מפגעי הזמן, נהרסו במהלך הפלישות של 1917–1921, והיו בסופו של דבר נשכחים אלמלא הציורים המדויקים של פטובדג'יאן שתיעד אותם." [6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארשק פטוואדג'יאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 (in Armenian) Chookaszian, Levon. "Ֆեթվաճյան, Արշակ Աբրահամի" [Fetvatchyan, Arshak Abrahami]. Armenian Soviet Encyclopedia. Yerevan: Armenian Academy of Sciences, 1986, vol. 12, pp. 623-624.
  2. ^ 1 2 3 Sim, Steven. ARSHAK FETVADJIAN AND ANI. VirtualANI.org
  3. ^ Tiftick, Caitlin. "Kazan Visiting Professor Levon Chookaszian Gives His Second Lecture On Armenian Art Archived 2008-10-10 at the Wayback Machine". Fresno State University Armenian Studies Program. December 2006, Vol. 28, № 2 (96). Accessed January 29, 2009.
  4. ^ Hovannisian, Richard G. (1982). The Republic of Armenia, Vol. II: From Versailles to London, 1919-1920. Berkeley: University of California Press. p. 297
  5. ^ Kurkjian, Vahan (1958). A History of Armenia. New York: Armenian General Benevolent Union of America. p. 346.
  6. ^ Kurkjian. History of Armenia, p. 346.