ארתור יוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור יוז
Arthur Hughes
דיוקן עצמי, 1851
דיוקן עצמי, 1851
לידה 27 בינואר 1832
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בדצמבר 1915 (בגיל 83)
קיו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ריצ'מונד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1847–1915 (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, illustration עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות האחווה הפרה-רפאליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות אהבת אפריל, מעורבות ארוכה, ימי בית הספר של טום בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טריפנה פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ארתור פורד יוז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארתור יוזאנגלית: Arthur Hughes‏; 27 בינואר 183222 בדצמבר 1915) היה צייר ומאייר אנגלי, המזוהה עם האחווה הפרה-רפאליטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוז נולד בלונדון. בשנת 1846 הוא נכנס לבית הספר לאמנות בבית סומרסט. המורה הראשון שלו היה אלפרד סטיבנס, ומאוחר יותר נכנס לבתי הספר של האקדמיה המלכותית. שם הוא פגש את ג'ון אוורט מיליי, ויליאם הולמן האנט ודנטה גבריאל רוזטי, אף שמעולם לא הפך לחבר רשמי באחווה הפרה-רפאליטית.[1] תמונתו הראשונה, "מוסידורה", נתלתה באקדמיה המלכותית לאמנויות כשהיה בן 17 בלבד, ומכאן והלאה הוא תרם כמעט מדי שנה לא רק לאקדמיה המלכותית אלא מאוחר יותר גם לתערוכות בגלריה גרוסוונור ובגלריה החדשה.[2] לאחר שציורו "אופליה" נתלה ליד גרסתו של מיליי לאותה דמות, הם התיידדו ויוז שימש כמודל לדמות הגבר בציור "מגינת המלוכה".

בשנת 1855 התחתן יוז עם טריפנה פורד, המודלית שלו לציור "אהבת אפריל". נולדו להם חמישה ילדים מתוכם אחד, ארתור פורד יוז, הפך לצייר. יוז נפטר בקיו גרין, לונדון בשנת 1915,[3] והותיר כ-700 ציורים ידועים, יחד עם למעלה מ־750 איורי ספרים.

לאחר מותה של אשתו טריפנה יוז בשנת 1921 נאלצה בתם אמילי לעבור לבית קטן יותר. כתוצאה מכך הושמדו רישומי ההכנה של אביה, וכל ההתכתבויות שלו. דודה היה הצייר אדוארד רוברט יוז.

יוז נקבר בבית העלמין בריצ'מונד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוריו המוכרים ביותר הם "אהבת אפריל" ו"מעורבות ארוכה", שניהם מתארים זוגות בעייתיים השוקלים את ארעיות האהבה והיופי. הם קיבלו השראה מציוריו של ג'ון אוורט מיליי אך שמים דגש רב יותר על הפאתוס של חוסר היכולת האנושית לשמור על רעננות תחושת הנעורים בהשוואה לכוחו המתחדש של הטבע.

כמו מילייס, גם יוז צייר את "אופליה" ששוכנת במוזיאון טולדו לאמנות ואייר את שירו ​​של קיטס ערב סנט אנייס. הגרסה של יוז היא בצורת טריפטיכון חילוני, טכניקה שחזר על סצנות מתוך "כטוב בעיניכם" של שייקספיר. עבודותיו ידועות בצביעה קסומה וזוהרת ובציורן העדין.

דיוקן השמן Springtide, שהוצג לראשונה בדבלין בשנת 1855, מציג את אשתו טריפנה.

איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שרוב הציורים המאוחרים של יוז אינם נחשבים כטובים, הרי הציורים בשחור-לבן בקריירה המאוחרת שלו היו מהטובים ביותר שלו.

הוא אייר כמה ספרים, ביניהם "The Back of the North Wind" של ג'ורג' מקדונלד (1871), "הנסיכה והגובלין" (1872) והספר "Tom Brown’s Schooldays".

הוא גם הפיק איורים רבים למגזין החודשי של נורמן מקלאוד, "Good Words".

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור יוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hughes, Arthur, Grove Art Online (באנגלית)
  2. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1922). "Hughes, Arthur" . Encyclopædia Britannica (12th ed.). London & New York.
  3. ^ "Death of a well-known artist", www.britishnewspaperarchive.co.uk